יש משהו שמשגע אותי אני לא חושב על כלום אפילו לא מרגיש תאווה לחטא ופתאום אני מרגיש שמשהו חסר לי כאילו החטא הזה חלק מהחיים שלי כמו משהו ברשימת מטלות שחסר לי לעשות באותו יום לא סתם חכמינו אמרו שנה בו נעשה כהרגל אבל זה באמת משהו מדהים כי אני לא מרגיש שאני צריך לעשות משהו ככה וחסר לי משהו ככה כמו שאם אני לא עושה באותו יום את החטא הזה אני מרגיש כאילו פספסתי משהו באותו יום שלא עשיתי כמו בכל יום עד כדי כך החטא תפס חלק חזק בחיים שלי יותר מכל דבר אחר האם זה רק אצלי??!!! ??? ??? 

על איזה חטא אתה מדבר?

חזק מאוד יוסף (יהודה)

לשון הרע

חברים יקרים, אהבתי (וגם קצת צחקתי).

וביחד עם זה, תרשו לי מעט ביקורת בונה. גם אני לא אוהב את הדיבור על חטא, גם אני יודע לומר שכל זה לא שייך אליי, אבל מותר לנו לחשוב גם על החבר החדש שזה עתה הגיע. כולנו הגענו לכאן עם הבנה כזאת או אחרת של חטא על ההתמכרות שלנו, ולכולנו לקח זמן להבין שזה לא חטא ולא נעליים אלא שאנחנו חולים. אבל מה היינו עושים אם היינו נתקלים בגישה דוחה ואפילו קצת מזלזלת?

אהיה היקר,

ראה, במשך שנים חשבתי כמוך. חשבתי שאני חוטא נורא, אבל לא הצלחתי להפסיק. בסוף הסתבר שאני חולה. כן כן, ממש חולה. כמו שיש אנשים שחולים בגופם או בנפשם - גם לי יש מחלה. היא חמורה יותר כי היא גם פיזית, גם נפשית וגם רוחנית (שים לב, לא אמרתי דתית אלא רוחנית, דהיינו מחלה של ניתוק מרוחניות).

כאשר הבנתי שאני חולה, הבנתי למה לא יכולתי להפסיק, ואז גם הסכמתי לקבל על עצמי תכנית פשוטה (למרות שלא קלה), ומאז אלוקים שומר אותי נקי בחסדו הגדול.

אתה מוזמן להישאר איתנו כאן, לקרוא מה עבד עבורנו ולקבל את מה שקיבלנו.

תודה לך סוד על הביקורת הבונה
אכן כך, אני לא יודע מה היה אתי היום, אם הייתי חוטף כזאת ציניות
אבל תודה על חידוד הענין, עזר לי הרבה
כמאמרם 'דברי תורה צריכים חיזוק כל יום' - רק להיום...

לעניות ודעתי
לא כל מי שחולה פוגם כל יום.
ולא כל מי שפוגם כל יום חולה.
זה החלטה אישית של האדם (או יחד עם ייעוץ מתאים)
החלטה כבידת משקל

רק האדם בעצמו יכול לדעת על עצמו עם הוא חולה.
פחות או יותר המדד הוא כזה:
אם אני יכול להפסיק לבד, אני חולה. ואם לא הצלחתי לבד להפסיק, משמע אני חולה, ואבדתי שליטה.
בהחלמה.

אלוקים נתן את הבחירה לאדם ונתן תוכניות ושיטות שונות להתגברות על הנטיות השליליות.
יש שיטות שונות להתגברות, ואלוקים נתן לאדם את הבחירה ואת הכנות הפנימית על מנת לבדוק טוב מה מתאים לו באופן אישי.
להלביש על כל אחד את 12 הצעדים זאת טעות ויצירת דת חדשה.
גם באתר כאן יש כלים שונים להתגברות וזה החכמה של האתר - שמה שעובד אצל אחד יכול לא לעבוד אצל אחר ולקיחת תרופה חריפה יכולה להזיק למי שצריך תרופה פחות חריפה.

שמואל היקר,
אני חושב שכל אחד מהחברים כאן מספר מה הועיל לו.
אפחד לא כופה על אפחד שום דבר. זה גם לא יעזור. אולי יזיק.
לי אישית הדבר היחיד שהועיל זה 12 הצעדים.
אבל כל אחד שיבדוק מה מועיל לו, ויעשה.
בהחלמה.

מצויין, שמח להסכים איתך! 

תגידו מה שתגידו אני מסכים איתכם שזה מחלה אך גם חטא זה לא סתם נקרא "חטא פגם הברית" אי אפשר להתעלם מזה כמובן שרצוננו לעשות רצונו יתברך והחולי הזה או איך שתקראו לו מפריע לנו בזה.

אז זהו שלא. אני לא חוטא. נקודה. אני לא יודע מה בנוגע אליך, אבל אני מעולם לא חטאתי ולא ממש משנה לי איך זה נקרא.

אדם שנוסע באמבולנס בשבת כי הוא חולה הוא לא חוטא.

אם הייתי יכול להפסיק להשתמש בתאווה - הייתי מפסיק מזמן, אבל פשוט לא יכולתי.

תבין, זה לא סתם שאלה של מונחים ("תגידו מה שתגידו"), זה ענין עקרוני. העובדה הפשוטה עבורי ועבור רבים אחרים היא שלא יכולנו להפסיק להשתמש בתאווה עד שהפנמנו וקיבלנו את העובדה שזאת מחלה.

תודה רבה סוד על הביקורת.

חבר יקר ואהוב!
כן, אני גם חשבתי שזה חטא וגם היו תקופות אחרי שהגעתי לפה שהייתי בטוח שאני מכור, אבל זה חטא. אני חולה במחלה מצערת שגם גורמת לי לחטוא.

צר לי, אבל זה לא עומד במבחן המציאות ובמבחנים הלוגיים הפשוטים ביותר.
בשביל לחטוא צריך בחירה חופשית. אם מאלצים אותי בכוח לחטוא ולא בחרתי בכך, אז כמובן שלא אענש על כך. בעיקר אם אני מצטער על זה ומנסה באמת לא לחטוא, אין סיבה בעולם שאקבל עונש על כך, להפך, אקבל שכר מרובה מאוד על המאמץ ועל הצער שנגרם לי.
העניין פה הוא שאנחנו מכורים. זה לא רצוני, אלא כפייתי. אני לא בחרתי בזה, אני לא רוצה את זה, אני עושה את זה נגד רצוני ממש. אני נזקק לזה כמו לסם, לא פחות ואולי אפילו יותר. אני לא יכול להפסיק עם זה, זה נובע מגמי אופי עמוקים מאוד ומחוסר חיבור לעצמי ולה', אני לא יכול להחליט להפסיק עם זה, אני חייב לתקן משהו הרבה יותר בסיסי בי.
כמאמר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו"- נקודת הבחירה. לכל אדם יש נקודת בחירה אחרת. אדם שנולד למשפחה שלא שומרת תורה ומצוות אין לו בחירה עכשיו אם לחלל שבת או לא, אבל יכול להיות שיש לו בחירה אם להיות אדם מוסרי או לא. אדם שמכור לסמים אין לו בחירה אם לקחת סמים או לא, אבל יתכן שיש לו בחירה אם ללכת לטיפול. אותו דבר פה, אין לי בחירה אם לאונן או לא, נקודת הבחירה שלי היא אם לעשות את הפעולות וללכת לקבוצות. אם אלך לקבוצות ואעשה את כל חובותי, אז כמובן שבחרתי בטוב בנקודת הבחירה שלי וכמובן שלא חטאתי. לא משנה אם המשכתי לאונן או לא, זה לא בשליטה שלי. אני לא אלוהים ולא יכול לנהל את העולם. אני לא שולט אם לאונן או לא, זה לא בשליטה שלי ואני לא יכול להיות נידון על זה. להפך, אני אקבל שכר על כך, כשם שמקבלים שכר על ייסורים ומחלות אחרות.