בכל פעם שיש לי נפילה אני מרגיש שבור מעוך לא רוצה כלום יותר שוכח שיש לי משפחה מתחיל לחשוב על האכזבה שאני למשפחה שלי שבמקום לשמור את עצמי לאישתי אני מלכלך את עצמי בתמונות ודימיונות שווא הדמעות לא מפסיקות לזרום זועעעעעעקקקק לאלוקי שימחל לי שירפא אותי מהחולי הזה ויראה לי דרך חדשה וכוחות חדשים לצאת מהעצבות והייאוש ולאסוף עצמי מחדש אומרים שכל נסיון שנפלת צריך ללמוד ממנו אך הבעיה אצלי בכל מקרה שאחרי הנפילה יום עובר וכאילו שכחתי מה עשיתי והנה אני מתעסק עם אותו חומר נפץ בדיוק ולפעמים לא עברו אפילו 24 שעות

יותר ממה שאנחנו חולים במחלת התאווה, אנחנו חולים במחלת ההכחשה.
התאווה הערמומית תמצא מליון ואחד סיבות למה מה שאני עושה זה בסדר גמור.
בסך הכל זה אומר שאני חולה, חסר אונים, ובאובדן שליטה.
בשביל זה יש לי את תוכנית 12 הצעדים שעוזרת לי מאוד.
בהצלחה

חבר יקר,
גם אני כעסתי על עצמי. אבל זה לא עזר לי, זה החריף את הבעיה.
אני מקבל חיזוק גדול מהתפילות שלך אל ה'.
כנראה שהוא שמע את תפילותיך. אתה נמצא במקום שנתן החלמה להמון יהודים שהיו במצבך.
היום הייתי בקבוצה חיה של שמור עינך, במסר של חבר שהיה כבר בקנטים. על הקרשים. הוא הלך הכי רחוק.
אבל קרו לו ניסים, הוא היה זוהר מרוב קרבת אלוקים ושלווה. קינאתי בו. הוא היה מלא באור. וענוות אמת. כלי להשראת השכינה.
אהיה אשר אהיה! אתה נוגע בתוכנית שהפכה את חיי לטובים יותר.
אני כבר לא כועס על עצמי. בכלל.
מיום שקיבלתי ספונסר, התחלתי לעבוד את התכנית, הפסקתי לריב עם עצמי התחלתי להשלים עם עצמי. ברוך ה' אני נקי. ואני מרגיש אהוב של אבא אוהב.
בהצלחה חבר יקר
אוהב
הושיעה

כל פעם שכעסתי על עצמי זה היה מתכון בטוח לנפילה הבאה. רק כשהשלמתי עם הנפילה והבנתי שאני לא איום, אני בס"ה חולה שתקפתו מחלתו, הצלחתי להתרומם.