דורון אחי היקר לי מאוד.
אינני ותיק או מנוסה, אני אולי מוכשר, אבל זה אף פעם לא הציל אותי מנפילה. אז נזרוק את השכל לרגע בצד...
מה שעבד לחברים ולי, זה לרדת על הברכיים, כמו איזה מוסלמי דפוק, ובתנוחה המשפילה הזו להגיד את תפילת השלווה.
אלי, תן לי את השלווה לקבל את הדברים אשר אין ביכולתי לשנותם... אומץ לשנות את הדברים אשר ביכולתי... ואת התבונה להבחין בין השניים... רצונך יעשה ולא רצוני.
אחרי הפאדיחות של לרדת על הברכיים, ולהתפלל אל האויר הריק... מגיעה שלב הבא של התוכנית הדפוקה הזו,
להתקשר אל כמה חברים. (אני זמין רק עבורך). לא צריך שיחה של תובנות. זו שיחה של 20 שניות,
- שלום, קוראים לי X ואני מכור ל X אני מרגיש כרגע X תודה על ההקשבה. זהו. 20 שניות.
כשגומרים עם זה, עוד טלפון אחד קצר. טלפון לאבא שבשמיים. זה שכבר מזמן אינו רק בשמיים אלא נמצא איתנו לכל איפה שניקח אותו.
הוא היה איתנו בתאווה, גם בהחלמה, התחנן שנפתח לו דלת, שניתן לו להאיר לנו.
בטלפון הזה, תגיד לו 5 משפטים. תזמין אותו להתמודד עבורך... הוא כל יכול...
סיפור קטנצ'יק.
לפני כמה ימים היה לי התקף תאווה. ביקשתי מה' שיקח את זה ממני. כשהסבלים של השמיים באו לקחת ממני את התאווה, כעסתי עליהם. לא פתחתי להם את הדלת.
גיליתי להפתעתי, שאני בכלל לא מעוניין להיפטר מזה. נהניתי מהרחמים העצמיים, מהקטע שאני הרוס ודפוק, ומגיע לי פיצוי.
הספונסר אמר לי למחרת, שאם אין לנו נכונות, אפשר לבקש מה' שיתן לנו נכונות לנכונות. אם זה לא עובד, אפשר לבקש נכונות לנכונות לנכונות....
ולסיום עצה קטנה,
תנסה לאכול סטקים עם חבר. לי זה מאוד עוזר למצב רוח... להחלמה...
אוהב אותך,
תהיה לי בריא
חברך
הושיעה
