קראתי את הפוסט של אסירות לגבי דיווחים ונפילות, וזה הגיע אלי כמים קרים לנפש עייפה, והחלטתי לשתף ולהודות, כדי לא להגיע לדיווח...
אני שופך כאן את אשר ליבי, כי בנקודת הזמן הזו, זה המקום היחיד שיש לי את האפשרות לעשות זאת.
אמצע הלילה. ספונסר ישן (כנראה...), חברים בתרדמת חורף בלילה חמים זה, ורק אני מבולבל וחסר אונים לחלוטין.
לא, אין לי התקפי תאוה, והיא לא מאיימת עלי הרגע. אבל אני חסר אונים מול איבוד השליטה על החיים שלי.
אני מתכנן לבצע פעולות של התכנית, להכנס לשגרת יום טובה ומועילה, אבל ביומיים האחרונים זה פשוט לא הולך. מסיבה לא ברורה אני פשוט בורח מכל מה שאני צריך לעשות למען החיים שלי.
אני יודע שהפעולות הללו עושות לי רק טוב, אבל זה לא קורה.
אני גם יודע שמצב כזה עלול להביא אותי לתאוה, ואז זה יהיה קשה עוד יותר. אז אני מנצל את הבמה כאן כדי לשתף אתכם, מקוה שבתוך כל המלל הזה מישהו הצליח להבין אותי.
אני הולך לישון בתחינה לקבל יום מחובר ושפוי, שיחזיר אותי לחיים.

ואסיים באסירות תודה ענקית על עוד יום אחד נקי. (שבעה שבועות! לא מובן מאליו בכלל)

תודה על ההודאה
אני גם מוצא את עצמי עכשיו ברגע נתון זה באותו מצב בדיוק,אני קרוע מעיפות ובכל אופן לא מצליח להרדם, עקב חוסר שלוה קיצונית, ועצבים נוראיים, על משהו שלא בדיוק הסתדר לי הערב, אין לי עם מי לדבר על זה עכשיו, אז אני כולתב את זה פה, אולי כך אצליח להוציא את זה ממני החוצה, וממילא למסור את זה לקב"ה, בבקשה ובתחינה אנא עזור לי נהל אותי, תוציא אותי מהבוץ הזה לפני שזה מאבד את השווי משקל שלי, ומעיף אותי על טיל לכיון שימוש בתאוה.
תודה לך אבא שזימנת לי את הפוסט הזה, שכ"כ התחברתי אליו, וממנו יכלתי למצוא פתח, להשיח את אשר בלבבי, תודה לך סברס על הכנות והשיתוף, אני כבר עכשיו מרגיש בהקלה עצומה.
לילה טוב לכולם
אוהב
יעקובלה

לילה טוב יעקובלה.
באורח פלא, הצלחתי לשוחח עם הספונסר בשעה הזויה זו, הוא הקשיב, וזה הספיק לי, נכון להיום...
לילה מפוכח לכולנו.

הלואי ויכולתי להתקשר אליו בשעה כזאת
אבל ממש הקלה עלי הכתיבה אני מרגיש אדם אחר
תודה סברס

תודה חברים.
גם אני הייתי אתמול כדוב בכלוב. מלא טינות מכלום.
התמזל מזלי והספונסר כן ענה לי.
תמיד אמרתי שיש לי יותר מזל משכל.
הדהים אותי אתמול לראות את המשוואה הכל כך ברורה, טינה=תאווה.
יום טוב

אכן כך
לומדים כל יום דברים חדשים...

אך.... התסכול הזה על עוד יום שהלך לעזאזל,
כל כך מוכר. כואב.
אני אתמול הייתי משובש לגמרי, בגלל שעתיים של קימה מאוחרת יותר מהזמן הרגיל.
כל התוכניות הלכו לאבדון.
א-לי  תן לי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם (אתמול).
את האומץ לשנות את מה שביכולתי (היום),
לא בא לי גם הלילה ללכת לישון מבואס.
במטותא..