שלום לכולם אחים למלחמה מלחמת הכניעה מול התאווה

שאלה שקצת מטרידה אותי ביומיים האחרונים

אני מוצא את עצמי בימים חמים אלו האמת שגם בימים קרים רק בחום יש יותר קלות בדבר
הפריצות בכול מקום פשוט .
אז אני מוצא את עצמי מנסה להתמודד בחוצ ולא להסתכל על פריצות ובמהלך הניסיונות לא להסתכל התבוננתי על מחשבותי
למשל אני רואה לשבריר שניה מישהי לא צנועה ומייד רצות לי מלא מחשבות עליה חלקם עדינות וחלקם סוטות ברמות קשות
ככה כול פעם אני רואה אישה וישר הדבר ה-1 שעולה לי בראש זה זימה ודברים מיניים אליה והחידוש העצום פו  שגם הם היא צנועה
זה קורה מין סקרנות חולנית כזאת בקיצור פנטזיות מיניות ברמות שונות עד לקיצוניות ביותר
השאלה היא אני מבין שלא כולם ככה אבל יש אנשים שלא חושבים כלום שהם רואים אישה ?
הם חושבים בתמימות שהיא אישה וזהו?
אולי יפה וזהו לא מחשבות סוטות כמו שלי
וזה קורה בשנייה אצלי אני רואה משהו ובום נדלק
אני מבין היום זה חלק מהמחלה שאני לא מסוגל לראות אישה וזהו לא להתעמק בה בכיוון המיני
אבל מצד אחד כול גבר יש לו חשקים לאישה אז איפו ההבדל בין מחלה והתמכרות לבין מחשבות נורמליות של כול גבר עם יצר שהוא
בשורשו טוב לאישה
אז אני ינסח את השאלה בדיוק -מה ההבדל בין גבר שיש לו יצר טבעי שה' נתן  לו להימשך לאישה ולקיים את העולם
לבין גבר
חולה עם סטיות חולניות מכור למין ופנטזיות מיניות ?

תודה מצפה לתשובה שתאיר לי את הנושא
מני-רוצה להחלים

לא ממש משנה לי מה אנשים אחרים חווים, משנה לי מה אני עושה במצב הפרטי שלי.

ובכל אופן, האופן בו אני רואה את הדברים לא קשור לשאלה מה עולה לי בראש אלא האם יש לי אפשרות בחירה. דוגמא: אני אדם שאוכל שלוש פעמים ביום, אבל יכול להחליט מתי לאכול, כמה לאכול ומה לאכול. אדם המכור לאכילה - נשללה ממנו הזכות לבחור, הוא הפך אסיר מול חוסר האונים שלו. אדם רגיל יכול להחליט להתאוות או לא להתאוות, ואילו לי אין בחירה. הבחירה שלי היא לעשות את הפעולות הנכונות ואז אלוקים לוקח את זה ממני.

אגב, כל הענין הזה של קיץ - זה סיפור סבתא שאני מספר לעצמי. אשתדל לכתוב על זה פוסט נפרד עוד מעט.

שלום לך, אני לא יכול לדבר על אחרים, כי אני לא מבין את מה שמתרחש אצלם. כן אכתוב לך עלי - האינסטינקטים שלי חרגו ממסלולם. הצורך שלי במין לא רק מוגבר, הוא אחר. מעוות. אני מחפש שם דברים אחרים ממה ששמעתי שבני אדם נורמלים מחפשים:

אצלי זו לא הנאה, זו חובה. התחושה לפני היא שאם לא אעשה אותה אמות. אחרי, אני לא מצליח להבין למה כל כך רציתי אתזה מקודם, עד הפעם הבאה. שמגיעה מהר משתכננתי.

בנוסף, אני לא מצליח לעצור, עד שהגעתי לתוכנית 12 הצעדים, ברגע שהרצון החולה נכנס לפעולה, תמיד פעלתי עליו. לפעמים זה לקח זמן. אבל תמיד נפלתי שדוד.  התחושה הנוראה שפעמה בתוכי היא, לא משנה כמה תנסה אתה תכשל. אתה הרי יודע שתפעל שם..

מקווה שעזרתי לך להבין אותי.
בהחלמה.

לשאלתך אם קימים גברים שרואים נשים בצורה אחרת
התשובה היא בודאי
גם אני שאני חולה במחלה
יש פעמים שבהם נפגשתי עם  אישה שמושכת אותי אבל אוכל להתעלם מהעניין
ווהיו גם פעמים שלאחר המפגש הייתי חייב להגיע לפורקן
על אחד וכמה כאלו שלא חולים במחלה
רוב הפעמים המפגש עם אישה מושכת לא תזיז להם כלום
ומבחינת היצר אין להם שום מלחמה
אבל זה לא אומר שאם הם עושים סקס הם לא נהנים
אבל כנראה מנגנון התשוקה שלהם שונה משלנו
אבל כמו שקודמיי אמרו
מה זה משנה לנו?

אם חשוב לך לנסות להבין איך עובד ראש של בריא לעומת ראש חולה,
קח דוגמה מהתמכרויות אחרות משלך.
שוקולד, אוכל, סיגריות, סמים, קפה, קולה, פיצוחים, פופקורן, וכו'...
אני באמת מכיר מישהו שמתחרפן לו השסק כשהוא רואה פופקורן.
אולי גם אתה נהנה מהפופקו, אבל עבורו זה ערך, מפלט מצרות, טעם החיים, אובססיה...
מקווה שהועלתי.
ערב נפלא לכולם

לגבי פנטזיות וסטיות מיניות:

וואו זה שאלה מעולה שאני גם שואל את עצמי הרבה.
תגובה ראשונה שלי היא שהניסיון שלי הראה שלפעמים אפשר למצוא קשר עמוק ורציני שהצד השני מוכן לתת מקום לפנטזיות מסוימות שלך.
וגם העובדה שיש לך 'פטיש' מסוים, לא אומר שמדובר בסטייה של ממש. ייתכן פשוט שיש דברים שאתה אוהב לעשות בסקס.
זה שאלה פתוחה לכולם אבל, האם אנחנו רוצים להגיע למצב שחייהמין שלנו יהיהו "ונילה" לגמרי? רק מה שנקרא "הדברים הפשוטים"?

בכל מקרה, מהניסיון שלי אף פעם לא מצאתי שהצד השני יכול למלא את כל הפנטזיות שלי בכל מקרה. 
ויותר מכך, אני דווקא שמח שהצד השני לא שותףך מלא בכל הפנטזיות - דווקא אני אוהב את האיזון.

אני באמת לא יודע מה אני חושב על נושא של סטיות ופנטזיות - ולי יש חביבי סטיות מוזרות ביותר.
אני לא חושב שעצם קיומם של פנטזיות כאלו, אומרות שזה דבר חולני ולא טוב.
אני חושב שזה שאלה של לראות כיצד אנחנו מסוגלים לחיות גם בלי הגשמה של הפנטזיות האלו כל הזמן.
הרי גם אם נניח שכל הסטיות כולם לגיטימיות, הרי קשה להאמין שנמצא פרטנר לנשואים/חברות שירצו בדיוק הכל. ואז השאלה איך עושים את הסובלימציה למצבים האלו?
מה שבטוח זה שאני מצאתי שהזוגיות הכי חזקה שהיתה לי היא זו ששיתפתי בכל הפנטסיות והסטיות שלי (כמעט הכל). שהרי אם אני לא יכול להיות חופשי עם האדם הכי קרוב אלי - אז מה הטעם בכלל?

זה המחשבות שלי,
חזקחזק

ערכתי

חזקחזק,
לא הבנתי למה זה שייך למכורים?
פנטזיות יש אולי לכל העולם, השאלה מה הם עושים איתם.
מה שכואב כאן זה, למה כל אשה שעוברת לידי ברחוב נהיית מושא לפנטזיות..
מה הן לא בני אדם?

חזקחזק היקר
בתור אחד בעל 'פטיש' חזק למאזוכיזם האם אתה חושב שכל הז'אנר הזה סאדו-מאזו הוא לגיטימי?
האם בעיניך ה'פטיש' הזה צריך להיות מכובד, כל עוד בני הזוג מסכימים ביניהם?
אתה יודע מה אני חושב? (למרות שאני מכור לדבר הזה בצורה חזקה, אני כמעט ולא רואה משהו נורמלי...)
אני חושב שזה דוחה, מגעיל ואני ימשיך לכתוב מחר כי סוגרים כאן מתחשבים
אני חושב שזה התחיל בגלל שאנשים היו צריכים לחפש high חדש לפרוץ תגבולות של עצמם ומצאו דרכים חולניות לבטא את זה... זה בקצרה מה שאני חושב... וההתמכרות המינית שלי בצורה זו התלבשה על תכונות שהיו לי כשנולדתי...

הי אריאל ,

תשמע, מה זה 'לגיטימי'?
אינסטינקטיבית, בהקשר של הפורום הזה, אני חושב שכל עוד מדובר במשהו שנעשה בתוך מערכת יחסים זוגית, וכל עוד מדובר בהסכמה - זה לגיטימי.
אצלי לפחות, יש פער עצום בין ה'מחשבות' שלי לבין ה'מעשים' שלי, הבעיה היא שההתעסקות שלי עם ה'מחשבות' שלי היא התעסקות חולנית ועד היום בזבזתי חיים שלמים מאחורי פרגוד המחשב עם כף היד על העכבר. לכן, לפחות בעיני, ביצוע של מעשים ולא התעסקות רק בפנטזיות הוא עדיף. אך שוב נראה לי שהדבר נכון כל עוד יש איזון. אם מודבר באדם שעושה מעשים כאלה והוא מתעסק בלמצוא עוד ועוד פרטנרים ל'פטיש' הזה, אז אין הבדל ממשי בין לפנטז ובין לעשות. כי בסופו של יום, התוצאה היא זהה וזה: בזבוז זמן יקר ובזבוז אנרגיה עצומה על ה'פטיש' הזה. הבעיה עם הבזבוזים הללו, שהם באים על חשבון משהו אחר: זוגיות, הצלחה בתחומים אחרים בחיים וכו' וכו'

לגבי האקט עצמו, אתה חושב שזה הגיע מתוך שיעמום וחיפוש high חדש. אני לא חושב שאני מסכים איתך במאה אחוז.
למרות שאי אפשר להתעלם מהסגנון הכלכך בוטה של אקט מיני מסוג זה שאנחנו מדברים עליו, זה יהיה טעות לדעתי אותה מידה לחשוב שיש רק צורה אחת של קיום יחסי מין. אני חושב שבהסתכלות היסטורית אפשר למצוא התעניינות של המון אנשים בסקס פרוורטיי (סטייתי).
אין לי מושג עם ה'מזוכיזם' מוגדר כמחלה ב DSM (התנ"ך הפסיכיאטרי) במהדורה האחרונה שיצאה לפני שנה. אבל צריך לזכור שהמון התנהגויות שנראות לנו היום כלגיטימיות היו פעם מוגדרות כמחלות, ולכן אני ממש נזהר מלהכליל התהגות מסוימת כבעייתית רק משום שהיא לא נורמטיבית (נורמטיבי לא שווה נכון, לדעתי).

הרי מה יעשה אדם אם זה מה שהוא מרגיש, האם אדם יכול לגמרי להפסיק להרגיש כך? האם גם ברמה הכי בסיסית לא מגיע לאדם לממש את מה שהוא עורג עליו?

שוב, לדעתי הכל שאלה של איזון. על-פניו נראה לי שאם אדם אינו יכול להינות מסקס ונילי ("רגיל") אז אולי (בדגש על אולי) יש כאן בעיה.
מה שבטוח נראה לי זה כמה אדם מתעסק בזה. האם זה מפריע לו לתפקוד? האם זה מפריע לו במציאת בן/בת זוג?

זה המחשבות הראשונות שלי בנושא על הבוקר.
ושלך?

חזקחזק

חברים יקרים נראה לי שהתפזרתם קצת,
מני דיבר על הכאב שיש לו מכך שכל אשה ברחוב הופכת אצלו לפנטזיה,
ולפי דעתי, אצל מכור, תמיד אשה תשאר מושא לפנטזיות. כי ככה המוח המעוות שלנו עובד.
אתם גלשתם לעניין של מימוש סוגי פנטזיות למיניהם. לא נראה לי שזה קשור לעניין.
ההתמכרות שלנו היא דבר עמוק הרבה יותר מאשר פנטזיות, ושיהיו חולניות ככל שיהיו.
בהחלמה אנחנו בודקים מהו הדבר שגורם למוח שלנו רצון לברוח אל הפנטזיות, וזה לא משנה אם זה לאשה, לגבר, או לדברים מוזרים.
גם קיום יחסים רגילים, אם זה לא נובע מהמקום האמיתי שבו אנחנו צריכים יחסים, אלא מתוך עניין של מימוש תאווה, גם זה מסוכן לנו.
למכור לאלכוהול אסור לשתות גם יין כשר בקידוש של שבת. זה לא משנה אם זה נורמלי או פנטזיה.
היסוד הוא, שלנו כמכורים למין ולתאווה, אסור לבא כלל במגע עם התאווה.
האם לאנשים רגילים מותר לממש את הפנטזיות שלהם? יתכן.
לנו אסור. כי אצלינו הפנטזיות באות ממקום חולני. עובדה שגם אחרי שמימשתי את הפנטזיות שלי לא הרגשתי שום רוגע. כל הזמן הייתי במרדף אחרי הפנטזיה הבאה.
אנחנו צריכים לדעת שאצל מכור התאווה היא רק סימפטום. היא בסך הכל המקום הנוח ביותר לברוח אליו (וכן מכור לאלכוהול יברח לאלכוהול, וכן בסמים, ובאוכל, ובכל שאר ההתמכרויות).
כאן אנחנו מטפלים בסיבה שמביאה אותנו לאיבוד שליטה. לסיבות שגורמות לנו לעשות דברים, גם כשרע לנו איתם ואנחנו לא רוצים אותם.
בכל אופן דבר אחד ברור, עודף תאוריות לא תורם שום דבר להחלמה. בהחלמה אנחנו צריכים לעשות את מה שעשו אנשים לפנינו והצליחו. ידע הוא לא כוח בשבילי. הכוח בשבילי זה פעולות, פעולות, ושוב פעם פעולות.
וכן אני מתכנן להשאר מכור כל החיים שלי. אני רק מתפלל לאלוקים שישאיר אותי על קרקרע רוחנית מוצקה, ושאני יזכה לראות נצחון גובר והולך על התאווה.
בהצלחה
יעקב

יעקב היקר,

לא התפזרנו...פשוט הדיון גלש לשם.

אבל לגופו של עניין שני שאלות שמעניין אותי לדעת את דעתך:
1. לאלכוהוליסט אסור לשתות אפילו יין של קידוש, אוקיי. ומה עם התאווה שלנו? מה בדיוק אסור לנו: לא לקיים יחסי מין בכלל? לקיים יחסי מין רק במסגרת זוגית?
2. אני לא כל כך מבין איך אתה מחלק בין "תאווה" לבין יצר מין שזה הדבר הכי טבעי שיש. היצר המיני הוא ביסודו משהו תאוותני. מה אתה מציע למכורים כמונו? ועד כמה זה ריאלי?

3. מה אתה חושב על פנטזיות. האם כל דבר שהוא לא מין "נורמטיבי" הוא פסול. העובדה שגם אחרי הגשמת הפנטזיה אנחנו עדיין רוצים עוד, זה לא כל כך מפתיע, זה נקרא יצר מיני. בדיוק כמו שגם אחרי ארוחה דשנה ביותר...אני רעב למחרת היום!! זה לא נגמר!! - אבל אני מנסה באמת לשאול כדי להבין ולא להכעיס אז אנסח את זה שוב: האם אתה חושב שחברה כמונו ששטופים בעולם של פנטזיות....האם לדעתך אנחנו צריכים להקפיד לא ללכת למקומות הללו ורק לבצע סקס יותר "מיסיונרי"? או לא?

יכול להיות שמה שמפריע לי זה שאני מאוד לא אוהב את הגועל ממין שקיים בדתות (והאמת לא רק בדתות אפשר גם למצוא את זה גם בעבודות של זיגמונד פרויד ובאובססיה להגדיר באופן דיכוטומי מה היא התנהגות לא-נורמלית וכן-נורמלית). בכל הדתות מדברים על כמה שמין זה נפלא, ובאותה נשימה מין הופך למשהו שמקושר ל"יצר הרע" ל"שטן", ואני כל כך לא מזדהה עם זה. לדעתי העובדה שיש משהו כל כך קשה, לא אומר שהוא רע. הוא כל כך טוב דווקא כי הוא כל כך קשה.
שוב, אני שואל באמת כי אולי שאנחנו במצבו אנו כן צריכים להקפיד לא ללכת למקום של פנטזיות מיניות מורכבות. אני למשל יכול להעיד שמצד אחד אני מרגיש רע מאוד אם אני חושב שאני צריך להפסיק לגמרי כמה מהפנטזיות שאני אוהב כי זה באמת "עושה לי את זה". אך באותה נשימה אני כל כך מתגעגע ליום שבו אני יוכל לאונן ולחשוב על סקס "נורמטיבי", כאשר בראש שלי אני אחשוב על מישהו/י ספציפי. המצב היום הוא שאני חושב רק "קונספטואלית" ותמיד אני חייב לחשוב על הפנטזיות הכי מזעזעות כדי לגמור. אולי יש בזה צדק, אולי אני עונה לעצמי כבר את התשובה. בררררר.......

אני לא מבין גם מה אתה אומר על תיאוריות. זה שאלה של להבין מה אני עושה. הכי קל זה לקרוא את הספר וזהו. אבל יותר נכון מבחינתי ליצור את הספר הרלוונטי בשבילנו ממקום שבו אנחנו מחליפים דעות. אם נסתפק רק בלומר אחד לשני "כך עשיתי" או "כך לא עשיתי" זה לא רק שישעמם אלא גם מבחינתי לא יעבוד - כי אני בן אדם שצריך להבין לפני (או תו"כ)שאני עושה.

אני כן מסכים איתך בכל אופן שצריך לעשות ולא רק לדבר. זה בטוח.

הנה סיפור קצר:
אני תמיד נוהג לאסוף טרמפיסטים, יום אחד לפני שנתיים אני אוסף גבר חרדי בן 40-50 מחסידות אחת באזור המרכז. טוב, כחילוני ודתל"ש אני כבר ב"היכון" לגבי התחלת ה"אפשר להגיד לך דבר תורה"  וכו וכו'... אבל הפעם זרמתי אמרתי לו "נו בסדר יאללה". אז הוא אומר לי "שקשה לך...אל תדבר! תכתוב!". אז כמובן שהתחלתי להתווכח איתו ואמרתי "נו...אבל יש מקרים...וזה דווקא חשוב לדבר עם פסיכולוגים/חברים וכו' וכו'" אבל לאף, הוא בשלו!!! אבל חשבתי על זה אח"כ ואני חושב שיש בזה צדק. לפעמים ד(בדגש על 'לפעמים') דיבורים הם פחות אפקטיביים, ובטח שעדיף מעשים אבל עוד יותר עדיף לכתוב!
נו, והנה אני מקיים הלכה למעשה את מצוות הטרמפיסט החסידי!! תהיה בריא איפה שלא תהיה חסיד טוב.


טוב, יאללה חוזר לעבוד,
חזקחזק

אם אתה כבר שואל אותי על סקס, אז אני לא חושב שאני יכול לעשות סקס בכלל, זה אסור לי!! אני מכור.
אם אני יעשה את זה אני יודע לאן זה ימשוך אותי.
גם כשאני עם אשתי, אם אני נמצא איתה בשביל עצמי, בשביל ההנאה שלי, זה לא טוב לי. ברגע שאני משתמש טיפה בתאווה, אני כבר לא יכול לעצור. החלום שלי זה להיות שם בשבילה, להנות מזה שטוב לה. במילים אחרות זה פשוט חלוקה פשוטה בין תאווה לאהבה.
אני לא יכול להשתמש בכלל בפנטזיות שלי. זה אסור לי. בכלל אם אני עושה דברים בשביל לספק את עצמי, זה רע לי. אני בור בלי תחתית, ושום דבר לא יביא אותי לסיפוק שלי.
אני מוכן לוותר לגמרי על התאווה, בשביל לחיות חיים שפויים יותר. זה או אני או התאווה. זה הכל. אם תסתכל כמה ההתמכרות הורסת לנו את החיים תבין על מה אני מדבר.

אני לא מדבר איתך על מין בכלל. מין זה טוב אולי לאנשים שפויים ונורמלים, לא יודע. אני מדבר על זה שאני לא מעוניין לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות אותם. זה יכול להיות אוננות, פורנוגרפיה, סטיות, ומצידי גם ללעוס מסטיק, ברגע שאני עושה דבר בשביל בריחה , זה רע לי. אני לא מכיר אותך ואני לא יודע אם אתה מכור או לא. אני מכיר את עצמי, ואני יודע שאצלי כל דבר שנובע מחוסר שליטה הוא מסוכן.

אני ממליץ לך מאוד לקרוא את המדריכים כאן בעיון (אמרת שאת פילוסוף, אני מאמין שאתה אוהב לקרוא).
יש כאן בעמוד הראשון אשכול מאמרים, תעבור עליו. ממליץ לך מאוד לרפרף קצת על הודעות ישנות, בעיקר של 'סוד הכניעה'.
יש כאן תוכנית נפלאה, מנסיון מי שעשה בלי לשאול יותר מידי שאלות הצליח. מי ששאל יותר מידי.. כנראה שעדיין שואל.

בהצלחה אח יקר.
יעקב

חזק יקר, אתרום מהנסיון שלי לדיון. 

1. הגדרת הנקיון ב SA היא קיום יחסים רק עם בן \ בת הזוג החוקיים (יש פולמוס שלם ביחס למדינות שנישואין בין בני זוג מאותו המין חוקיים, הרוב המוחלט גורס שיחסים שכאלה לא יכולים להיות חיוביים) יש קבוצות אחרות שהגדרות הנקיון בהן מאפשרת יחסים עם בן \ בת זוג קבועים שלא בנשואין SAA - SALA - רצוי לכל אדם לשאול את עצמו, מה הוא רוצה.
2. התאווה היא גישה - יחס, אין לה קשר למין, היא 'התלבשה' עליו, ראית פעם ילד על רולרבליידס תופס אוטובוס? האם ניתן לומר עליו שהוא נסע באוטובוס? לא. הוא התגלגל על גלגיליות, באוטובוס הוא החזיק - תפס עליו טרמפ....
3. פנטזיה במהותה היא תאווה, כי היא גישה - יחס, זו הסיבה שכדאי בהחלמה להתנזר מכל פנטזיה שהיא. אין לי גועל ממין, כדאי לי לפתח סלידה מהתאווה שמשבשת לחלוטין את הדחף המיני הנורמטיבי, לוקח זמן להפנים את זה, במיוחד למי שמעולם לא חווה משהו אחר.
4. מהות ההחלמה היא לחיות את המציאות. כשאני עם אשתי ומחפש את החיבור אליה, לנשמתה, אני מציאותי, כשיש לי משהו אחר בראש, זה לא משנה עם מי ומה אני עושה, אני 'חי' בתוך הראש, לא נמצא בכאן ועכשיו, לא מחובר לכלום. וזו הקרקע עליה המחלה שלי מתפתחת...

הערה קטנה על סקס תאוה אהבה ובני זוג
גם לי זה נשמא הזוי איך אפשר להוציא את התאוה בזמן הסקס עם אשתי

האמת שזה קורה מעצמו -אני אסביר
לפני זה כשהראש היה שטופ בפורנו
גם שעשיתי סקס עם אשתי-הייתי בפורנו-
דמינתי אותה כמישהיא אחרת בזמן האקט
ואם נאמר את האמת
זאת הדרך היחידה שיכלתי לעשות את זה איתה

היום שהראש נקי יותר
אני איתה
והפלא ופלא אני גם נמשך אליה
וזו חויה אחרת ממקודם

אני גם עדיין לא מצליח להוציא לגמרי את התאוה
אבל אני רואה התקדמות

מאיפה אני יודע שלא הצלחתי להוציא לגמרי את התאוה ?
מזה ששני הנפילות האחרונות שלי
קרו דוקא יום אחרי "הסקס המותר"

תגובות:

דורון - מסכים עם כל מילה שלך. אני חושב שזה סיבה מספקת לשים את הפנטזיות בצד, לפחות לעת עתה.

אסיר תודה - אני מתכוון להתעלם מהסעיף הראשון בתגובה שלך. אני לא מעוניין להיכנס איתך לויכוח על זה ורק כדאי שזה יהיה ברור יהיה לי מאוד קשה להישאר בפורום כזה, עם הערות כאלו. אני שלם עם הנטיייה המינית שלי. אני פה כי התגובות עד פה היו "לא משנה מי אתה ומה אתה, העיקר זה ההתמקדות בניסיון להפסיק את ההתמכרות לפורנו ולאוננות אינטנסיבית ולא טובה". אתה יכול לכתוב מה שאתה רוצה - אני רק כנה איתך ומודיע שאני לא מעונין להכניס את העניין שלי לדיון ציבורי או פרטי. אם יקרה ואחרי 90 יום של התנזרות ואחרי החלמה גם הנטייה המינית שלי תשתנה - אני יעדכן אותך ראשון :-) כל זאת נאמר באהבה וכנות.

יעקב של אבא - לא מבין אותך את העניין של "לא לשאול" - אני פה בפורום כדי להעלות שאלות ולשמוע דעות. אני לא מבין איך זה פוגע. בשבילי זה הפוך. ככל שאני שואל יותר אני מבין יותר, אני רק לא ישר מסכים עם מישהו אחר. זה לא עוזר לומר, לפחות, לי "אל תשאל יותר מדי".

סליחה על הנימה האגרסיבית במקצת,
מה לעשות אני מוציא בםורום הזה את התאווה שלי,

אני עדיין שומר על נקיות מאז יום שישי - תודה לכם (גם לאלו שאני לא מסכים איתם :-)

ערב טוב
והמשך החזקת מעמד לכולנו. אמן.

חזקחזק