חברים יקרים, רציתי לפתוח את הנושא של מבט שני.
כי אני סבור ששם בנקודה הזו מונחת כל המערכה וההתעסקות הכניעה וההתגברות.
המבט הראשון, אינו תלוי בי. לכאורה. כשאני לא יוצא לצוד אותו.
נכנסתי לאתר חדשות, קפצה לי פרסומת. הלכתי ברחוב פיזזה לי גברת. אלו מן הדברים אשר אין בכוחי לשנותם. לזה צריך שלווה.
אבל כשבאים למבט שני כאן הוא הזמן לבחון את רמת ההחלמה שבנו, להוציא לפועל את כל התיאוריות והתובנות, ולירות טילי כניעה בכל התותחים. כי בדיוק שם במבט השני מתקבלת ההכרעה.
אני יסביר. לא משנה מה יקרה אני בכל מקרה חסר אונים, והשאלה היא האם להיכנע אל אלוקים או אל התאווה. לא תמיד יש בחירה בזה. אבל חלון הזמן היחידי לפעול בו הוא לפני הלגימה של מבט שני.
מבט שני לא חייב להיות במראה תאווה בלבד. מבט שני קיים גם בהזדמנות השניה שאני נותן לפנטזיה. בפעם השניה שאני נותן לטינות והכעס להתגבר, בפעם השניה שאני מסתכל כמה הודעות כבר כתבתי בפורום ומה הסטטיסטיקה... בפעם השניה שאני בודק באותה שניה אם ענו לי על הפוסט. בפעם השניה שאני נותן לאובססיה אישור להישאר בסביבה.
זהו גם סיבה וגם סימן.
המבט השני הוא האבא והאמא של הנפילות. הוא הקרקע הפוריה להשתלטות המחלה על כל המערכות.
והוא גם הסימן. אינני מכיר אף חבר שהיקל ראש במבט שני ושמר על נקיות לאורך זמן.
אז חברים, כיוון שבכל מקרה מוטל עלינו להתמודד, ובמוקדם או במאוחר נהיה חייבים לומר 'לא' לגברת תאווה, אז כדאי לומר זאת כבר בהתחלה, כשהיא קטנה וחלשה.
וכבר אמר החכם, הלא הראשון הוא הכי הקל...

בברכת, ''הרבה עשו כן, ו'לא' עלתה בידם...
בהצלחה

הושיעה היקר
המבט השני הזה הוא האמא של כל העבודות
והאמת שאצלי הוא גם לא תמיד רצוני
הראשון לא באשמתי
השני הוא  סוג של אינטינקט
של שנים

ברור לי שהכל ניתן לאימון
אוי כמה שהדרך ארוכה

אם אין 1 לא מגיעים ל- 2 נכון?
אם אין קומה ראשונה, אי אפשר להגיע לקומה שנייה או שלישית - מסכים?
אם אין כדורים באקדח - הרוצח לא יכול לירות עלי שום ירייה - מצויין!

אני מצליח כל יום כל היום לחסוך לפחות במחשב הרבה ראיות ראשונות - וממילא אין לי את הניסיון של ראייה שנייה.
קבלו חוסם תמונות, פרסומות ופלאשים בלחיצת כפתור (קליק ימני ואין תמונות ופרסומות, גלישה יותר מהירה ונקייה...)
addons.mozilla.org/he/firefox/addon/image-and-flash-blocker/
אני משתמש בזה בכל יום. עוזר לי מאוד!

אני גיליתי שבשבילי מבט שני הוא מוות לנשמה. במבט שני אחד אני מעלה על הגרדום החלמה של שבוע שלם.
יחד עם זאת לא כל מבט שני הוא באמת מבט שני. לדעתי מבט שני נחשב רק כזה שנעשה מתוך הכרה בכך שעומדות בפני שתי דרכים, עוד מבט, או שימוש בכלים של 12 הצעדים, כששתי האפשרויות מונחות לפני באופן ברור. נראה לי שנדרש פוסט ארוך להסביר את זה, אני לא חושב שאני מסוגל וגם אין לי זמן. ואולי בכלל אני טועה...

הושיעה יקר, תודה, תרגול ההחלמה אצלי נמצאת עוד לפני המבט, קודם להתרחשות. אם לא אתרגל חיים רוחניים וחיבור רציף אין לי סיכוי. עבורי זו לא מערכה, התגברות, או התמודדות, בשבילי זהו חיבור לאבאל'ה שמשיג למעני ניצחון גובר והולך על תאווה.  לא פעם חוויתי את זה פיזית, לדוגמא - טעיתי בדרך ונכנסתי למקומות שהשתמשתי בהם לרוב  ובגלל שהייתי על קרקע רוחנית מוצקה התאווה לא היתה אופציה.

מנחם היקר, אני מסכים איתך לגמרי. קראתי מה שכתבת בעבר ונראה לי שאתה מסוגל... כדאי שתמצא את הזמן.

בהחלמה.

נ.ב.
כתבתי פוסט בעבר שיכול להוסיף: הפעם הראשונה - רק בכח עליון

אסירות היקר
אני לא טועה וכל יום ויום אני נמצא במקום שהשתמשתי בו הכי הרבה
המשרד שלי
אוי כמה שזה היה קשה במיוחד שהייתי לבד
נראה לי שאני אחרי זה
גם בלי להיות עם קרקע רוחנית מבוססת
האם אני טועה ?
אני לא יפול בגלל מקום
ולא יפול בגלל שעמום
ככה אני מרגיש
הבעיה שלי היא ההתקפות -
אני חסר אונים

דורון המקסים, לא יודע עליך. אני משתדל לבדוק את המניעים שלי, ולהיות על קרקע רוחנית מוצקה כי זה מה שעבד למי שלימד אותי לחיות. הנסיון שלי עם עצמי ואחרים לימד אותי שכשיש לי חיבור רציף על כח עליון קורים לי דברים טובים. אני מותקף פחות כאילו יש עלי 'טפלון' שמ(ר)חליק את התאווה ממני.

בהחלמה.

אסירות היקר
זה מדהים זה כבר פעם שלישית שזה קורה לי עם התגובות שלך
אני מחכה להם
אני קורא אותם בשקיקה
ולא מבין מה אתה אומר לי
אני שואל א ואתה עונה ב
ובקריאה חוזרת הכל מתבהר
מכיר את האימרה מה הבדל.בין פיקח לחכם
פיקח יודע לצאת מהצרה שחכם לא היה נכנס אליה
אני שואל שאלות פיקחות
ואתה עונה תשובות חוכמה
אני עוד לא שם

שלום חברים יקרים

לילה טוב

בדיוק חשבתי לפתוח פוסט בנושא , וואלה אני רואה שזה כבר פתוח.
אז מהמקום שלי , שאני נקי הערב 24 ימים , מתאווה (לא בטוח לפי איזה הגדות s.a. או שמור עיניך לא בקיא במחלוקת)
בעבודתי הנוכחית זה כמה חודשים , עוברים מולי הרבה מאוד נסיונות ביום , ולצערי אני לא מצליח שלא לתת מבט ראשון , וגם לא שני , הסיטואציה מאוד לא פשוטה .
ואני לא מרגיש שזה מה שהולך להפיל אותי , האם אני טועה ? מה אני יכול לעשות ?
אני לא מחפש את זה , זה בא אליי. אני לא משוטט בדרכים על מנת לשטוף תעיניים ,
ועוד שאלה לוותיקים והמנוסים (המנחה "אסיר תודה" היקר בעיקר), האם מתי שהוא אובססית שמירת העניים פוחתת?  או שזה המקום האחרון שתמיד נעבוד עליו בטירוף
תודה

תודה דורון, האמת שגם אני קורא לפעמים את מה שאני כותב ולא ברור לי מה כתבתי שם... רק בקריאה נוספת מתברר לי.. זה בסיידר. ולגופם של דברים  - אני לא חכם, התוכנית חכמה. מי שנוהג על פיה נוהג בחכמה...

ולדובי היקר, הנסיון שלי הוא שגם בנוגע לאיבוד השליטה על העיניים הוא שיש ימים ויש ימים, זה כמו 'כפתור ווליום', שהחיבור לכח עליון מנמיך את הועצמה. ריחוק יגביה את האתגר.

בהחלמה.

לא יאומן כמה אני לפעמים משקר לעצמי!
הלכתי בשבת ברחוב, זוית עיני קלטה 2 דמויות שנראים לא גבריים...
אז הסתכלתי לראות. אולי אני במקרה מכיר אחת מהן?! זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב...
חשבתי לעצמי, אסתכל רק מבט ראשון. לא אסתכל פעם שניה.
אז זה בסדר לבדוק...
וכאן הטעות.
1. ואם אני מכיר אותן, אז מה? למה צריך להתבונן?
2. אם זוית עיני קלטה, אז ההסתכלות הראשונה היא בעצם כבר מבט שני.
3. זה לא הנושא אם המבט הוא ראשון או שני. אין קרדיט למבט אחד!
אם ההסתכלות היא לשם לגימה, היא כבר בעייתית.
נחמד לפעמים לנבור בנבכי הנפש פנימה. לגלות סודות נעלמים. את מה שמאחורי...

הושיעה נא
כמה שאתה צודק
אנחנו לפעמים משלים את עצמינו שמבט ראשון הוא מותר
ולא היא מבט ראשון גם כן אסור בדיוק כמו מבט שני, כאשר היא נעשית בכוונה תחילה.
הכוונה להימנע ממט שני היא כשאר מבט ראשון נעשית בלי כוונה תחילה או בעל כרחינו...

הושיעה היקר, תודה על הפוסט החשוב!

תוך כדי שקראתי את התגובות נזכרתי באפיזודה שקרתה לי לפני כמה שבועות.

תוך כדי הקבוצה של אסירותודה הלכתי ברחוב, ואני קולט בזוית רחוב תאווה חזקה במיוחד!
אני זוכר את השניה שראיתי, את השניה שאחרי, ההתלבטות הנוראית, וכמעט הסתכלות במבט שני, והשניה שאחרי זה שהתפרצתי לתוך הקבוצה ואמרתי לחברים שאני חסר אונים לגמרי כאן!

אצלי, אין הסבר עפ"י הטבע לזה שמבט ראשון לא ממשיך למבט שני!
זה לא קשה, זה בלתי אפשרי!! אני זוכר את השניות הללו כאילו זה היה היום! לא היה לי שום סיכוי בעולם להנצל מזה. אלוקים סידר לי שזה היה בדיוק בזמן מחובר.

זאת ממש תכנית של ניסים!..

בס"ד
להושיעה נא היקר!
מאוד התחברתי אל הפוסט בהתחלה הסכמתי עם הרעיון
אך הרגשתי משהו חסר ...
ונראה לי שאסירותודה השלים אותו!
מדהים ! ! !
להיות ולהישאר על קרקע רוחנית יציבה!
אבל שאלת המיליון דולר היא - איך עושים את זה?  ???

מי אני היקר,
מסכים לחלוטין.
הרי איזה כח בעולם יעצור אותי מהסתכלות שניה?
אני מתחיל להפנים שהתכנית היא לא רק ארגז כלים לשעת חירום.
אלא דורשת מאיתנו לעשות הכל כדי לא להגיע למצב חירום.
אתמול היתה לי מעידה. עבורי זו מעידה רצינית. אני מתחיל לפחד שהכתובת על הקיר...
אדבר עם הספונסר. אני צריך ניעור רציני. (נשאר כנראה אבק מלפני פסח)
אין ברירה. אהיה חייב! לחיות קרוב אליו עוד הרבה קודם לתקריות...
תודה חברים