אהלן חברים ! ת'אמת אני די מיואש , היום שלי התחיל מעולה ,התגברתי על קושי מסוים - מאז שעברתי תאונה אני פוחד לנהוג, והיום נסעתי עד תל אביב- הייתה לי הרגשה מעולה!!! עד שבסוף היום נסעתי על הדרך לירושלים ומשהו ממש הפחיד אותי ירדתי לשוליים ואמרתי לאבא שלי לנהוג וממש ממש לא רציתי לחזור לנהוג למרות הפצרותיו, ישר נחתה עלי מכה קשה מהרגשה טובה ישר אני מצוברח ,עוד פעם הפחד שיתק אותי, הכול נהיה פתאום שחור, עד שהצלחתי, עד שהרגשתי שעברתי את הפחד הזה, זה חזר!!!!! באמת שבכיתי בלב ! אני מרגיש עצוב כועס על כולם על ההורים שלי ועל ה' , כמובן שפתאום הכול נהיה שחור ונזכר שרגע אני עדיין לא נשוי יש לי עוד כמה חרדות ובקיצור הפחד והטינה מנתבים את חיי אני ממש ממש לא רוצה ליפול עוד פעם ל"מלכודת דבש" הזאת, לא ליפול לעיוות חשיבה של "שחור לבן " לומר לעצמי:" נהגתי רוב היום בכביש מהיר והיה אחלה לא פחדתי ,בסוף פחדתי ירדתי מהכביש , אבל כן התגברתי" גם לא ליפול לחשיבה של "פסילת החיובי" לא להקטין את הטוב- "הצלחתי, נסעתי לא הייתה לי חרדה נסעתי מהר והכול" ולא להעצים את הרע - נכשלתי בסוף אני אפס אני פחדן אף אחת לא תרצה אותי הפחדים האלו תמיד היו הייתי , אין לי תקנה אני אבוד , צבעתי את כול האישיות שלי בפחד העצמתי מה שהרגשתי ועצרתי את האוטו , תחושת קנאה הציפה אותי "למה אצל כולם הכול הולך בקלות " לא הודתי לאבא ואמא שפירגנו בנסיעה לתל אביב, החמצתי פרצוף, כעסתי עליהם שלא בצדק , למה אני כ"כ מגעיל למה ??????
ולצערי הפורנו סיפק נחמה, עידוד זרועותיו של היאוש עטפו אותי "בחום" - "בוא תסתכל תיפול בכל מקרה נהרס לך החיים את פחדן אף אחת לא תרצה אותך " - ונפלתי!
אבא שבשמיים תן לי מחר להתחיל מחדש, לשכוח את הרע את הפחד ותעזור לו להעצים את הטוב את האומץ את אהבה , תו לי לזכור שזה תהליך ואתה וכולנו פה עוזרים אחד לשני , אבא תעזור לי להבין שיש לי עוד תקווה אני לא פחד אני לא טינה אני לא כעס , להפך אני מלא אומץ אהבה ושמחה , אל תתן לי לאיוש להנחות אותי אני לא "קורבן " של המציאות , תעזור לי להעצים את היכולות שכבר יש לי להסתכל על הכוס המלאה ואפילו על חצי הכוס ולשמוח בה לדעת שהפחד זמני שזה לא מזיק ....
מועדים לשמחה
