שלום חברים
ברצוני לתאר לכם פנטזיה שנרקמה במוחי. המטרה של הרעיון היא לעזור לעצמי בראש ובראשונה, אני מרגיש שלו היתה במציאות הפנטזיה הזאת, הייתי יכול להיעזר בה מאד. אבל לפני כן, ברצוני לתאר רגעים מעולמו של מכור.
אי שם באחד מכבישי הארץ, נוסע לו מכור לתאווה. הוא נמצא בחודש השלישי למפוכחות, מבולבל מכל המצב החדש שהוא נקלע אליו. אתמול היתה לו שיחה טובה עם הספונסר והוא הרגיש מחובר מאד לתכנית, אבל הבוקר הוא מרגיש מנותק. לפני שעתיים חבר התקשר אליו וסיפר לו על התמודדות שהוא עובר, אבל השיחה לא זרמה מצידו והוא לא הרגיש שהיא תרמה לו כל כך. איך הוא מרגיש? מצד אחד מאד טוב לו עם התקווה החדשה שנכנסה לחייו, מצד שני הוא גילה נקודות חדשות של כאב בעולמו הפנימי, והתאווה, הו התאווה, נושפת בערפו. מידי פעם הוא חולף על פני מודעות פרסומת ענקיות עם תמונות שמסוכנות להחלמתו. כשהוא עוצר לתדלק, כאחד שנקי כבר 76 יום הוא רגיש לכל מראה שנגלה לעיניו. הוא יודע שזה הזמן להתקשר לחבר, אבל הוא עוד לא נכנס לגמרי לעולמה של התכנית, עוד ללא השתתף בקבוצות חיות במידה מספקת, עוד לא יודע מה בדיוק הוא מרגיש ואיך לשתף כמו שצריך.
הוא מרגיש חשוף ופגיע, ושואף בכל ליבו להרגיש את האווירה הקסומה של התקווה וההחלמה שחש בקבוצות החיות המעטות בהן השתתף. אפסס... לא רק בקבוצות החיות, לעיתים הוא חש את האווירה הזו גם כשהתעמק בספרות של התכנית בקטעים מחלימים במיוחד. ורגע, גם בקבוצות הטלפוניות, במיוחד בקבוצת הצהריים, בייחוד בימי חמישי עם המסר. המסר, הו המסר, לפעמים עולות בו דמעות כשהוא שומע את החבר הוותיק התורן, ותמיד הוא מקבל שם המון החלמה.
אבל עכשיו השעה היא בכלל 11 בבוקר, והיום הוא יום ראשון. אוח, כמה הוא היה שמח לשמוע עכשיו איזה מסר טוב...
עד כאן סיטואציה שוודאי מוכרת לאנשים נוספים. כנראה שהתחושה של המכור הנ"ל נובעת מאי יישום של התכנית כמו שצריך, אבל המציאות היא שלפחות אצל חלק מהחברים לוקח זמן עד שמצליחים להיכנס למסלול של התכנית כמו שצריך ובשלמות יחסית.
ניתן לרקום עוד אינספור סיפורי דוגמאות של חברים בשלבים שונים של החלמה, מאלה שנחשפים לראשונה לתכנית, עד חברים וותיקים מאד, שברגעים כאלה ואחרים מרגישים מנותקים, ומייחלים לשמוע איזשהו משהו שיחבר אותם לתכנית.
(כמו כן לעיתים יש סתם כך זמן פנוי, בנסיעות, באמצע עבודה שלא דורשת ריכוז מחשבתי, לפני השינה ועוד ועוד, שאפשר לנצל אותו בצורה מחלימה)
מכאן ואילך מתחילה הפנטזיה:
המכור מצמיד אזנייה לאזנו ומחייג לקו של שמור עיניך. יש לו חבילה של שיחות חינם ללא הגבלה בפחות מ100 שקלים לחודש והוא לא צריך לעשות חשבון של כמה לדבר בפלאפון.
מענה אלקטרוני מקבל את פניו:
"הגעת לשמור עיניך. למעבר לקו החי והצטרפות לחברים הנמצאים על הקו הקש 1. לשמיעת קטעים מספרות 12 הצעדים, הקש 2. לשמיעת הקראה של צעד ראשון על ידי חברים בתכנית הקש 3. לשמיעת חברים ותיקים עם מסרים המתמקדים במחלה הקש 4. לשמיעת חברים ותיקים עם מסרים המתמקדים בהחלמה הקש 5. לשמיעת מסרים של חברים שצברו שנת נקיות הקש 6. לשמיעת מסרים של חברים שנפלו לאחר תקופת נקיות של שנה הקש 7. לשמיעת סיפורים של חברים שצברו נקיות של 3 שנים ומעלה הקש 8. לשמיעת סיפורם של חברים שצברו 7 שנות נקיות הקש 9.
איזה נפלא, עולם שלם של הקלטות מחלימות.
מיודעינו מחליט להקיש 2. "שלום, הגעת לספרייה המולטת של ספרות 12 הצעדים. לשמיעת קטעים מהספר הגדול הקש 1. לשמיעת קטעים מהספר הלבן, הקש 2. לשמיעת קטעים מהספר 12 הצעדים ו12 המסורות הקש 3."
אני לא ירחיב יותר כדי לא להלאות אבל נדמה לי שהבהרתי את הרעיון כראוי. יתכן שאני צריך לעצור בנקודה הזאת כי משהו ברעיון הזה לא נכון, לא מתאים ואם מישהו חושב שזה אכן כך וכך יחליטו רוב החברים אני מוריד את הכובע ומקבל את דבריהם.
אבל, אם יש דרך ליישם את הרעיון העקרוני באופן מתאים, ניתן לנקוט בפעולות הבאות:
1. לברר האם הרעיון של קו טלפוני עם תכנים מוקלטים ניתן ליישום מבחינה כספית. האם אין הוא כרוך בעלויות כלשהן, ואם כן האם ניתן לעמוד בהן. אם הנושא הכספי אינו מהווה בעיה ניתן להמשיך לשלב הבא. (אני אישית אשמח לתת הוראת קבע כלשהי ואני בטוח שעוד הרבה חברים. (הערה: הדלק לנסיעות לפגישה אחת יכול לעלות כמו הוראת קבע כזו, ובטח יש חברים שמוציאים על נסיעות מאות שקלים בחודש.) מקווה שזה תואם ל12 המסורות.)
2. לגבש מדיניות עקרונית האם ההקלטות יובאו בקולות המקוריים של החברים, האם ייעשה בהם שינוי באמצעות תוכנות כלשהן שימנע אפשרות לזהות את הדובר (אם הדבר אפשרי בלי שתשתבש האפשרות לשמוע את הדברים בקלות), האם הן יוקלטו על ידי קריין כלשהו , או שתינתן הבחירה לכל חבר להחליט מה הוא מעדיף. אני לא מאריך בתיאור האפשרויות השונות, אך אם יימצא פתרון מניח את הדעת לסוגיה זו של אנונימיות, ניתן להמשיך לשלב הבא.
3. לקבוע תכנית פעולה אסטרטגית. להגדיר יעד, לגבש מבנה של מערכת הקלטות עם מדורים ותת מדורים, (הדוגמה שניתנה בהקדמה לרעיון היא כמובן רק לשם המחשה) ספרות, צעדים, סיפורים אישיים מסוגים כאלה ואחרים. לבחון שימוש באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים, סיסמאות.
4. על בסיס התכנית האיסטרטגית לקבוע תכנית פעולה טקטית. בהתבסס על 12 המסורות ועל דרכי הפעולה שהן מאשרות-מציעות, ברור שיקח שנים עד שתתבסס מערכת הקלטות רחבה כפי שוודאי נרצה לראות ברמה האיסטרטגית. אך יש לאתר ולהגדיר את הפעולות האפשריות ההתחלתיות, ולהתחיל לצבור הקלטות. דוגמה: הקלטת המסרים של ימי חמישי והעלאתם למערכת. דוגמה נוספת: חברים עם קול נוח לשמיעה ועם חוש קריינות מינימלי יוכלו להקליט באמצעות הפלאפון האישי קטעים מהספרות, על בסיס עקרונות שיוגדרו מראש כמו זמן הקראה של עמוד, קריאה בעברית תקנית, קריאה בהטעמה. קטע קריינות שיישלח ויעמוד בסטנדרט הבסיסי שיקבע יוכנס למערכת.
אני יכול להאריך עוד בלי סוף בהיבטים הראשונים של הרעיון שהעליתי, אבל אין בכך טעם,
1. כי אני באמת לא יודע אם זה רעיון מועיל או לא, אם כי אני מוכרח לומר שאני מתקשה להאמין שלא קיימת דרך כלשהי ליישם אותו באופן שכן יכול להועיל.
2. גם אם הוא מועיל אני לא יודע אם יש דרך ליישם אותו מבחינות כאלה ואחרות, טכנולוגית, כלכלית ועוד.
אם החברים ימצאו את הרעיון כמועיל וכבר יישום בדרך כלשהי, אני מוכרח להוסיף הצהרה בנוסח של אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי: הנטייה ההיסטורית שלי היא לומר שאני מוכן לתרום מזמני ומיכולותיי האחרות אם הן קיימות, לתכנון וליישום הרעיון בדרך שתיקבע. אבל, ברור לי שבעצם העלאת הרעיון ובעצם הבעת הנכונות הזו מעורבים פגמי אופי כאלה ואחרים שלי. מצד שני אני לא יכול להעלות הצעה ולדרוש השקעה מאי אלה אנשים אחרים בלי להוסיף שאני מוכן לתרום את חלקי.
אז בקיצור, אם הדברים יבואו לכדי מעשה, אני יתייעץ עם הספונסר שלי: מה, איך וכמה לעשות. בדיוק כמו שהתייעצתי איתו לפני שהעלתי את הפוסט הזה.
