ברוכים הבאים,
אורח
|
|
|
|
|
מה לך, יחידה, תשבי דומם כמלך בשבי, כנפי רננים תאספי וכנף יגונים תסחבי, כמה לבבך יאבל, כמה דמעות תשאבי, דבקת ביגון עד אשר קבר בתוכו תחצבי.
דומי, יחידתי, לאל, דומי ואל תעצבי, עמדי וצפי עד אשר ישקיף וירא יושבי. סגרי דלתך בעדך, עד יעבר-זעם חבי. |
|
|
|
נודה לך ונספר תהלתך 'על חיינו המסורים בידך', תודה על האפשרות למסור לך את השליטה על החיים
'אנחנו כמו אנשים שאיבדו רגל, הם אף פעם לא מגדלים רגל חדשה'. (הספר הגדול עמ' 29). |
|
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.
הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs |
|
נודה לך ונספר תהלתך 'על חיינו המסורים בידך', תודה על האפשרות למסור לך את השליטה על החיים
'אנחנו כמו אנשים שאיבדו רגל, הם אף פעם לא מגדלים רגל חדשה'. (הספר הגדול עמ' 29). |
|
|
|
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.
הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs |
|
נודה לך ונספר תהלתך 'על חיינו המסורים בידך', תודה על האפשרות למסור לך את השליטה על החיים
'אנחנו כמו אנשים שאיבדו רגל, הם אף פעם לא מגדלים רגל חדשה'. (הספר הגדול עמ' 29). |
|
|
|