אינטרסים . פעם חשבתי שזה רק קשור לפוליטיקאים ,לאנשי עסקים- שרק הם פועלים מתוך אינטרסים . פעם חשבתי שזו התרבות המערבית החילונית החולה הזאת ,שמכמת יופי למספרים ועושה תחרות יופי. אני חשבתי לעצמי- אדם פנימי, מחפש את האופי ,את הפנים, את החוץ אני לא רוצה . לאט לאט אני מגלה כמה אני רק פועל מתוך אינטרסים : בקשרי ידידות אם במוח המעוות שלי אדם חכם או חברתי צריך להיראות -חלק ,בלונדיני, עם כיפה קטנה ו,עדיף בלי ריח מפה אז קדימה אני רוצה אותו איתי, אני ייסחוט ממנו מידע הוא יעניין אותי הוא יעסיק אותי הוא יקדם אותי .לעומת זאת יש אנשים שאני פשוט נגעל מהם ,כמו לצערי חלק מהשכונה שלי או גם לצערי ההורים שלי והאחים שלי , הם לא נראים לי אנשים מעניינים ,סתם אנשים רגילים כאלה עם הרבה חסרונות -אנשי עבודת כפיים , מי הם בכלל שאני יבזבז עליהם את זמני לרייק ??. את הבדיחות שלי ויש לי הרבה, אני שומר עד שהאדם שאותו הייתי רוצה להרשים יכנס ,יישמע ואז בזווית העין אני אסתכל וירשום לעצמי וי קטן אם הוא יחייך - אני מאושר אצלו אני שווה!!! גם עם בנות אני ישר פונה לגוף שלי ושלה היא שווה את זה ? יפה . חלקה סבבה . לא יותר מזה . אני קצב של בשר . של גוף .
הכול אצלי אינטרס . בפעם הראשונה שדיברתי עם מישהו על הנטיות שלי היה הרב שלי בישיבה .היה פשוט מדהים דיברנו ,פרקתי אצלו הכול ,והרגשתי תחושת הקלה ושאף פעם לא ניפרד ! אבל יום אחד כבר הרגשתי שאני מיציתי אותו ,"הוא סבבה והכול" כמו שאומרים ,אבל תכל'ס אין לו מה למכור לי יותר אז ביי . הוא נפגע . אבל ממש לא היה אכפת לי . המשכתי . למוצר הבא .
יש אנשים שממש לא בא לי לשמוע אפילו מעצבן אותי שהם מדברים איתי אני פשוט מתעלם . כי אין לו את הנתונים שאני צריך בשבילי . אצלי זה תמיד עובד בתהליך הזה : מתלהב על משהו ,על פוסט ,על רב ,על מרצה ,על חבר ,מעריץ אותו מדבר עליו בסופרלטיבים, חולם עליו, תלותי כלפיו ,ואז אני מוצא חסרונות פגמים "הא הוא בדיוק כמוני " ואני זורק לפח .שומר אותו לאירוע שאני יהיה בו ,ולא יהיה לי עם מי לדבר ואני הרי אדם מאוד עסוק ומאוד חשוב אז מקסימום אני ידבר איתו בצד , מדי פעם מבליח איזה חיוך של מבין לקהל הצופים ושאני ייראה משהו מעניים אני זורק . ביי .
