אני בהחלט חושב שכל שיקול של אגו בהקשר לעזרה וטיפול בבעיה זו אינו במקומו.
אם יש דרך נוספת אחרת שעובדת צריך בהחלט להציף אותה כאן. באופן אישי התחברתי מאד לתכנית הזו בגלל שהיא נותנת לי מענה רחב טווח להרבה צרכים מעבר להתמודדות עם התאוה לבד. אבל שמעתי מהרבה מאד אנשים שכל הדברים האחרים לא ממש אפקטיביים, גם כאלו שהוציאו עשרות אלפי שקלים על טיפולים שונים.

במה זה תלוי: בזמן? בחציית גבולות?
שואל כדי לעזור לברר, לא כדי לקנטר.
הרי הגענו לכאן יחד...

נכון, הגענו יחד ואני סופר גם את הימים האלו שאתה נקי ולי היו כמה מפולות, כי זה היה שלב חשוב בהחלמה שלי.
אצלי החלמה פירושה חזרה מדורגת לחיים שפויים ונעימים, צמצום השימושים בתקופה ההיא היה צעד חשוב והוא החזיר אותי לוואקום שעכשיו מתמלא בדברים טובים יותר.
התהליך שאני עובר נראה לי כמו גרף של מחירי נדל״ן, לפעמים עולה, לפעמים יורד, אבל בטווח הרחוק עולה בעקביות.
גם אצלי השיפור ניכר בכל תחומי החיים, אפשר להגדיר את זה כמו חולה קטרקט שראה הכל עמום, או מישהו שיצא מאיזו בועה, ויש עוד הרבה דברים משותפים בין דרכי ובין התוכנית כך שאני חושב שאצלי פרסונלית הגרעין של התכנית עובד אבל בצורה קצת שונה. אולי פשוט המחלה שלנו גם לא זהה בדיוק? או שיש מרכיבים ותוספים וסביבה משתנה ועוד הרבה הבדלים בינינו.
מתנצל על העריכה הלא מושקעת, אני כותב מסמארטפון מוגבל.

שלום
אדם, היקר ,
ידידינו משכבר הימים "עובד" טוען בתוקף שהוא מצא דרך אחרת , פסיכולוגית כלשהי שהצליחה למצוא עבורו את הדרך החוצה בטוב ובנעימים,
  אומרים שלתוכנית יש מספיק ענווה כדי להודות שהיא אינה טוענת לכתר כיחידה שמספקת דרך החוצה,
נכון שאנו אומרים זאת כמחויבים ולא כמאמינים, אבל כנראה שיש דרכים נוספות להפסיק,
אבל אני לא יודע אם יש דרכים נוספות ליצור את השינוי הפסיכי שיאפשר לנו להשתחרר משנים של דפוסי מחשבה והתנהגות
שעומדים ביסוד ההתמכרות והבריחה שלנו,
אישית חשבתי שאסתדר מצוין בחוץ ללא התוכנית ואכן הסתדרתי , נשארתי נקי וסובל,
"ומה הועילה בכל קניניה אם רעה בעיני אדוניה"
תכל'ס לע"ע נשרתי נקי אך לא מפוכח ,
ברחתי לאובססיות אחרות, ושקעתי במריריות מעכלת ,
וע"כ שבתי לכאן בהכוונת הבורא האוהב, כדי ללמוד שחרור ואושר חדשים.
אז נא לעדכן את המשטרה להרפות בחיפושיה הנואשים,
ונא לעדכנם כי אין מה להמשיך לחפש,
כל חבר חדש וישן שוב ישוב הנה בעת שיעלה לרצון מאת הבורא יתברך שמו.
בברכה
מוטי

אם ידידנו "עובד" מצא דרך אחרת זה בהחלט מעניין אותי. אך יש משהו נוסף כאן והוא החברותא ההדדית שנותנת המון כח וסיפוק. יש קשר די ברור בין המחלה הזו ובין הבדידות המזהרת של חוליה. גם אם כלפי חוץ הם נראים סופר חברתיים.
באופן אישי חבל לי מאד שהחברים שסוף סוף מצאתי בחיי הם דווקא סקסוהוליסטים... עד שמצאתי אנשים כלבבי שאפשר לדבר אתם על הכככל אז אני צריך להסתיר את את כל העסק הזה באנונימיות אדוקה.. לא חבל? איזה פיספוס...

אכן,
היקר ב"אדם", החברותא מתוך הזדהות זה אחד הדברים המדהימים שיש בתוכנית,
לדעת שלראשונה בחיי מישהו מבין אותי, לא ממקום של אמפתיה, אלא הזדהות מוחלטת ממקום של חוויה אישית,
זה נותן תחושת שייכות ששום טיפול או מטפל לא יוכלו להתקרב איליו אפילו,
והאמת שזה אחד הדברים שגרם לי לחזור, למרות שנשארתי נקי תקופה ממושכת ללא התוכנית,
הבדידות והמרירות וחוסר היכולת לשחרר 4-9 גרמו לי לסבל רב,
ולגבי הפיספוס שבאנונימיות,
אכן זה חבל,
אבל לא בלתי הפיך.
בברכה
מוטי

"ישנו צעד בלתי כתוב שהוא הבסיס לכל השנים עשר. נקרא לו צעד אפס: "השתתפנו בחברותא של התכנית" נראה שאיש לא מסוגל להישאר מפוכח ולהתקדם בהחלמה בלעדי זה למרות שאחדים מנסים. לרובנו אם לא נתחבר בדרך כלשהי עם אנשים אחרים שמחלימים, אין סיכוי למפוכחות לאורך ימים וגם לא ליתרונות הנלווים להחלמה - צמיחה אישית, חופש ואושר. דבר זה נכון גם ביחס ל"בודדים" (אלה שאינם משתתפים בקבוצות) איננו מנסים להסביר זאת, זוהי פשוט עובדה".

אהלן וסהלן,

כמה טוב לחזור הביתה...

כנראה שגם בעוד 40 שנה, מוטי או מישהו אחר יקפיץ את הפוסט הזה.. ונצחקק ונתלוצץ על הסבא קדישא זלמן שנקי 43 שנה!

אסירות, לקחתי הדברים אל ליבי. אין לי שום תירוץ לא להיכנס פעם ב... וגם לא תירוצים של אובססיה לפורום. (אמיתי!)

רק רציתי להוסיף עוד נתון לדיון,
בעיני הסיבה שירדה ההרשמות לפורום היא די פשוטה וטכנית.
כשהפורום יצא לאור משתמשים בין גיל 15 לגיל 60 נחשפו לפורום. היה להם 3 שנים להחזיק את היד המושטת.
כעבור 3 שנים שהפורום קיים, מי שמסוגל היה לתפוס ביד כבר תפס ומי שלא היה מסוגל, סיכויים נמוכים שכעת זה ישתנה. (הפסיכולוג ישלח אותו לאסאיי)
אם כן מיהם הנחשפים החדשים? הנערים המתבגרים שמגלים את האינטרנט. גילאי - 15-20
זה כבר טווח הרבה הרבה יותר מצומצם של גילאים וממילא כמותית הרבה פחות אנשים, שרובם ככולם עוד לא הגיעו אל הקרקעית שלהם מפאת צעירותם.
כל אלו שכן הגיעו לקרקעית נקטפו אל הפורום ב3 שנותיו הראשונות.

נפלא לחזור לכאן.
אני חייב לציין שרוב ועיקר ההחלמה שלי לאורך כל הדרך תלויה בשרות שאני נותן לחברים חדשים.
כשאני רחוק מזה, אני רחוק מהחלמה. וזה מסוכן לי.

ותוך כדי כתיבה עלה לי רעיון,
אם צריך כאן בפורום דיונים מרגשים ופוריים, אולי כדאי לפתוח את נושא 12 המסורות ולדון בזה?
יש שם המון מקום לפרשנות, הבנה, לקח לחיים, וורטים, ופילפולא דאורייתא.

נראה אם הכפפה תורם

ליל מנוחה

שלום חברים,

שמי שמואל ואני סקסוהוליסט - מכור למין ולתאווה.
נקי ומפוכח רק להיום.

מחמיא לי שאחרי כמעט 3 שנים כאן המשטרה עדיין בעקבותי.

ראיתי את התגובות לפוסט הזה בשבועות האחרונים.
התאפקתי לא להגיב.
חיכיתי להזדמנות בריאה יותר בעבורי.
והנה היא הגיעה.

רק להיום  - לא אבדוק כמה ומי קראו את התגובה הזו ולא אעקוב אחר כל אחד כזה לראות כמה זמן הוא קרא את התגובה ומתי ואיך הוא מגיב לה.
פשוט אסגור את הדף בדפדפן ואעבור הלאה לעשות דברים מועילים לי ולאחרים.

מחר - לא יודע, שאגיע לשם - אומר לכם.

האמת היא שהמשטרה כבר לא מחפשת אותי כמעט 3 שנים, היא יודעת היכן אני.
אני בקבוצות החיות בשמור עיניך וב- SA.
אני עובד עם ספונסיים ומשתדל גם לפעמים לבדוק אם הטלפון של הספונסר שלי עוד עובד.
אני נותן שירות בשמור עיניך וב- SA.
אני נותן שירות בבית ובעבודה.
אני משתדל להיות מועיל לי ולאחרים ומשתדל להתפלל על כך כל יום.

ומדוע אני כותב כאן את רשימת המכולת הזו?
רק אבל רק בשבילי - כדי שאזכור מהיכן הגעתי ומה שומר אותי עדיין נקי ולעיתים גם מפוכח.

אוהב אתכם
ואסיר תודה לכם על שאתם איתי בדרך.

שמואל

אז אולי הגיע שוב הזמן להקפיץ אץ הפוסט הכה מוקפץ והפעם מזווית שונה קצת,,

הקבוצות הטלפוניות,,,,,,
אני רוצה קצת.טיפונת. לעורר את המודעות.שלי.של כולנו.
הגעתי לתוכנית 12 הצעדים בעיקר דרך הק. הטלפוניות שנתנו לי כ"כ המון תמיכה בעיקר בחצי שנה הראשונה, הכל כך לא קלה.
נכון הפורום היה ונתן המון. גם הקבוצות החיות כמובן וכו' אבל הטלפונים היוו מרכיב מאוד מאוד חשוב.אצלי.
השלב של ההזדהות כשלא יכולים להכיר אותי, כשאני לא מוכן שעדיין יכירו אותי [עליתי בהתחלה בלי לדבר, אח"כ הגיע הדיבור דרך פיסת הבד על השפורפרת,,:cool:]. לשמוע ולשאול חברים מה דעתם על הקבוצות,על המחלה,ההחלמה, זהו לדעתי דבר שאין לו תחליף !!

המצב נכון להיום בקבוצות הקיימות ממש לא טוב.לא משתפר.מתרוקן,,מחברים,ממנחים,וממחלימים.
אחותינו הגדולה פתחה היום כבר 3 קבוצות קבועות כל יום בטלפון שלהם ומקבלים שם החלמה.
אבל לענ"ד יש המון המון ערך מוסף להחלמה בק. הטלפוניות שלנו דווקא !
וכל זאת בלי לדבר על החברים החדשים שלא יתקדמו עם התוכנית בד"כ רק דרך הטלפון.

ואולי צריך באמת להרפות,,לתת לעסק לדעוך,,,להבין שכל אחד צריך לעזור במה שיכול,,,ולתת לבמאי הראשי להמשיך לנהל את הצגתו כפי שהוא רוצה שהיא תתנהל,,,, ???!!!

הוי אריאל כתב on 29 מרץ 2016 13:23:

כל מילא פנינה
אני די חדש בקבוצות הטלפוניות (כמובן שאני לא מדבר בנתיים )  
אתמול היה שם בדיוק 4 מחלימים שדיברו וזה הכל 
וחשבתי לעצמי מה קורה פה האם זה הכל

תודה שעלת את הנושא

 

תודה רבה הוי. נראה לי שיש עוד יתרון לקבוצות של שמור והוא האפשרות להצטרף לטלפוניות לפני שמגיעים לקבוצה חיה

שתהיו בריאים
4 שנים
 ועדיין....

תודה אריאל על תשומת הלב,

ולמה התכוונת ערך מוסף לקבוצות הטלפוניות שלנו? מה חסר אצל אחותינו הגדולה?

אוהב אותך וצריך אותך
(גם בהנחיה....)

שייקה נשמח לשמוע אותך,,
בעצתך, זה מה שהתכוונתי לכתוב ובהעירך תיקנתי כמה מילים.
מוטי,,,,
חסידל, חסר לכל אותם המוני החברים המגיעים לכאן ועדיין לא הגיעו לשלב בו הם כבר בתוך הקלחת של "הגדולה",[לי זה לקח חצי שנה+] ויתירה מזאת עד היום אני מרגיש טעם מיוחד דווקא אצלינו שם הכל יותר אישי.פרטי.חברותי. עם מרווחי זמן גדולים להכירויות ושיתופים וללא הלחץ של הטיימר,,,

תודה לתגובות.מחכה לתוצאות [ואולי הם כמו שכתבתי לתת ל"הוא" לנהל וללמוד להרפות,:point_up1:]