שלום חברים יקרים,
זמן רב שלא פתחתי בפורום המקודש הזה פוסט משלי,
מפאת סיבות ידועות.
אני חושב שהגיע הזמן, ולפתוח ולשחרר ממצבורי נפשי..
רוב שהותי בפורום אני זוכר את עצמי, מתנגח, מתחבט, מקשה קושיות.
דבר שהעיד על חוסר יכולת לשמוע דעות של אחרים, וסגירות ואטימות עד כדי אובססיה לדעה המוחלטת שיצרתי לעצמי.
נכון, אינני מסכים עם חלק מהדעות הרווחות בפורום ובתכנית עצמה,
תמיד אפשר להעלות סברות אחרות, להציג דרכים שונות, זוהי תפארתה של החברה בה אנו חיים,
אך, אינני יכול להחליט איך וכיצד אדם זה או אחר ינהג, אינני יכול לכפות דעות אישיות שלי על אחרים,
או להתווכח עד אין קץ, לדעתי זה משרת אינטרסים אגואיסטיים ולאו דווקא שורשיים אמיתיים.
בעקבות כך, סוף סוף בחיי אני מרגיש משוחרר מהעול הכבד שנשאתי על שכמי,
והדבר הנהדר מכל הוא שסוף סוף אני יכול לקרוא תגובות של חברים יקרים, מבלי לשפוט, מבלי לנקוט עמדה לחיוב או לשלילה.
פשוט להקשיב לדברים שמסתתרים מתחת למילים, לקרוא עם כל הגוף, ולא רק עם הראש.

איזה יופי. שחרר ותשתחרר... ככל שנתתי למקום הזה יותר חשיבות בחיי נפתחתי לרעיונות נוספים שהועילו לי. גדלתי. למדתי להתמקד בנסיון שלי ופחות בדעות שחשבתי שיש לי.

בהחלמה.

תודה משוש.
זהו מסר נפלא.
אצלי ההיפרדות מאנוכיות היא עצמה המוטיבציה להחלמה.
תודה רבה
בבקשה תמשיך... זה היה טעים.
אוהב וצריך אותך

תודה משוש. כחבר שהיה איתך כאן ממש מההתחלה, נותר לי רק לאחל לך להחלים (בכל דרך שתבחר), לא רק מהתאווה אלא גם מכל מיני פגמי אופי.

גדול משוש!!
בקרוב אצלי!!

תודה חברים,
שנחלים ביחד, בכל דרך שנבחר...