אשתי שאלה אותי אתמול: "מה הבעיה שלך? לשם מה אתה זקוק לכל הבאלאגן של התוכנית המסובכת הזאת? אתה מאונן? נו, אז מה? רוב הגברים עושים זאת"! (לא המילים שלה. המילים והסגנון שלי)

במילים אחרות היא טוענת שאין לי מה לקחת את הנפילות כ"כ קשה בס"ה זה דבר די נורמלי וטבעי וכשם שאני לא הולך לשום קבוצה להפסיק לדבר לשה"ר אין שום סיבה שאעשה תונית שכזאת בשביל זה. בטח אני עושה זאת רק בשביל הצומי שאני מקבל שם! ולמה זה צריך להיות 24 שעות X כל החיים. תקדיש לזה זמן מסויים אבל אל תשכח שיש לך משפחה!

למעשה היא סבכה אותי כהוגן! אין מילה לא נכונה בכל הטענות שלה! אשמח לשמוע את חוות-דעתכם בנושא.

שיהיה לך בכיף ואל תשכח להוציא אותי ידי חובה.

מתנת אחי היקר
הרי אתה יודע שהתאווה איננה הבעיה, התאווה היא הפתרון הגרוע לבעיותינו לקשיינו..
האוננות היא לא הבעיה, אם בכלל.. הבעיה הגדולה שהפכנו אותה לסם ההרגעה שלנו
נשארתי התינוק שכשבוכה דוחפים לו מוצץ לפה העיקר שיסתום.. כך במהלך השנים מצאתי את האוננות כפתרון לכל קושי וקונפליקט נפשי
זה לא יספק לעולם תמיד ארצה עוד ועוד..
התמכרנו לבלתי אמיתי.. הפנטזיה בלבלה אצלי את כל היוצרות.. זה מעבר לאוננות גרידה...
בקיצור
נראה לי שיסודות אלו מוכרים לך..
אני טועה?...

לפעמים אני שואל את עצמי: נניח שלא היה שום איסור. שלאלוקים לא הייתה שום בעיה. שאישתי הייתה מסכימה ומעודדת אותי, לא רק לאונן אלא גם להיות עם נשים אחרות. שהייתי נסיך סעודי שמן עם הרמון שלם בלי שום הגבלות (אתם יכולים לנחש לבד את המשך הפנטזיה) - האם זה היה מספיק לי? האם הייתי נרגע סוף סוף?
ואני שוב ושוב מגיע למסקנה שלא. שום דבר לא יכול לפתור את הבעיה העיקרית שאני נסחב אתה כל החיים. ולבעיה הזו קוראים דוקטור פנחס ומיסטר זימרי. ניסיתי לדמיין פתרונות יותר רדיקליים: להתגרש, לדתל"ש, להתאבד - אבל בסופו של דבר תמיד אשאר תקוע עם עצמי. אז אולי כדאי להבין ששלום עושים עם אויבים, והשלום מתחיל בתוכי, ואין מה לעשות - אני צריך פעם אחת ולתמיד לשבת עם עצמי וליישב את ההדורים בינינו. נכון, עצמי לא תמיד משתף פעולה, אבל גם אני לא טלית שכולה תכלת...
אני מתפלל עליך שה' ייתן לך את השלווה לקבל את הדברים שאשתך אומרת, ואומץ לדבוק בתכנית, ותבונה להבחין בין השניים...

מתנת היקר
בדבר אחד היא צודקת -אל תקח את הנפילות בקלות
אבל גם אל תקח אותם  גם קשה מדי
לא נראה לי שזה תורם להחלמה
דוקטור-הפוסט שלך ללקק את האצבעות 
גם לי היתה פנטזיה דומה
לא רציתי להיות שייך שמן רציתי להיות יו הפנר
(מענין אם לו זה מספיק ? )

סוד, אני לא בטוח שזה אפשרי. זו "מצווה" שבגופו, ואי אפשר לעשות שליח באופן זה. אמנם מצאנו סיפור על אדמו"ר שמינה שליח שיטבול עבורו במקווה, אבל זו באמת קושיה עליו, ואין למדין ממעשה רב...

ובסוד קדושים מי יעמוד

נאמר כבר לא פעם שזכינו לנשים... כך גם במקרה הזה. ובעניין 'השליחות', הואיל ובמקרה דנן המצווה היא לא לעשות אלא להעשות (חפצא) נראה שסוד יוכל לצאת ידי חובה..

תודה על הדברים ובעיקר על הבדיחותא.
הייתי זקוק לזה.

נראה לי שיש על זה פרק שלם, לא על הקטע של ההתמכרות וכו', אלא על מה שהמשפחה טוענת לגבי ההחלמה,
יש קטע שקשור למשפחה, והוא מבקש סובלנות לתוכנית....
ואני חושב שאנחנו אלה שצריכים סובלנות לתמיהות של בני המשפחה.

תודה. אכן תשובות הולמות. ובקשר לבעייתי היא נפתרה הרבה יותר קל והרבה יותר מהר מכפי שציפיתי. פשוט סיפרתי לה אפה הייתי ומה עשיתי והיא הבינה למה אני זקוק לכל הדבר הזה.


א' כו! זכיתי לאשה יקרה
ב' מצווה להעשות. הלוואי ואזכה לקיים מצווה זו בשלמות גמורה.
ולדוקטור היקר. אהבתי את החילוק ביני לבין עצמי. ואת השלום.
ובלשונך, תן לי את השלווה לקבל אותי. אומץ לשנות את עצמי ואת התבונה להבחין בין שנינו.

:D