לאנשים כמוני השלווה היא מצרך חיוני. לא עוד הוספת איכות חיים. לא מושא של חלום בלתי ניתן להגשמה, אלא פיקוח נפש בלי גוזמא. כמו שאלכוהוליסט לא יכול לרצות ניקיון רק כדי להיות קצת יותר טוב, כך אני חייב פשוט לשמור על אקלים נוח. בלי כעסים, טינות, טרוניות וחוסר שקט. אם לאיש משפחה רגיל מותר פעם לצעוק לכעוס לי זה ממש אסון. יש לי תערובת של מרכיבים במוח שכאשר היא נמהלת בטינות נוצר פיצוץ מסוכן. אני לא יכול לסבול אפילו קמצוץ של מרירות. זה תוסס בתוכי בלי רחמים. לפעמים אני מקנא באנשים שנראים חסרי מצפון ולב, היכולים להתווכח לריב או סתם כך להתנהג בצורה בלתי ראויה ולא ממש נראה אחר כך שמשהו מפריע להם. אבל אני ממש אחרת. אז אין לי פשוט ברירה אלה לשמור כל הזמן על עצמי ולהישאר במזג נח. גם אם פירושם של דברים להישאר אדיש לכל הקורה סביב. גם אם אני נאלץ לוותר על עקרונות חשובים שפעם היו ממש מקפיצים אותי. אין ברירה כי כל אפשרות אחרת גרועה הרבה יותר. אני מחפש שלווה בכל דרך גם מול רגשות אשם וייסורי מצפון. תמיד יש לדאוג לשקט ושלווה בכל הגזרות. גם מול הקושי שיש לי בעצם העובדה שאני כזה, גם עם זה אני צריך להתמודד ב ש ל ו ו ה.
