לא הורשיתי מהמערכת למחוק את דברי מקודם.
ומכיון שצדקו ידידי היקרים, שהנזק לחברים שחולים במחלת ההתמכרות גדולה היא מהתועלת אם בכלל לאלו שאינם.
לכך, את המעוות שאוכל לתקן, מחקתי, והעליתי כאן את התנצלותי בפני החברים.

והוא רחום....

אחד הקטעים החביבים עלי נכתבו על ידי חבר,

אלי,
תן בי את השלווה לקבל את המחלה שלי
אומץ להתמודד עם היצר הרע שלי
ותבונה להבחין בין השניים

ידוע בשם רבותינו, שחצי עבודה לא תתן חצי תוצאה. אני חושב שמי שעובד את התוכנית ב100% (גם אם הקצב איטי) יכול להרשות לעצמו לאמץ את סגנון החשיבה וכו'...
אך מי שאינו הולך בדרך זו, ואינו נשמע לספונסר מהתוכנית, אכן מסוכן לו לקחת שביבי החלמה, להיפרד מהמצפון, ולהשאר נמוך בנפילה.

תודה אהוב על הבהרת הדברים, או חידוד הספק 

תודה כאוב, הספונסר שלי אומר שאחד ההבדלים המובהקים שבין חולה לחוטא הוא הנסיון האמיתי להפסיק. חולה הוא מי שלא רוצה להשתמש ועושה במשך זמן הכל כדי לא לחזור לשימוש, ופתאום זה בורח לו... נגד רצונו, ובאמת הוא לא מבין איך הוא הגיע למצב הזה שוב... פשוט לו שזהו זה, ואז שוב... וחוזר חלילה.

בושיעה היקר, יש לי בעיה  קטנה עם מה שכתבת
אתה כותב שמי שעובד את התוכנית ב100% (גם אם הקצב איטי) יכול להרשות לעצמו לאמץ את סגנון החשיבה וכו'...
המאה אחוז שדיברת עליהם הם אותם המאה אחוז הבעיתיים לכאורה. כי הרי אותם רבותינו שדובבת את שפתותיהם, הם אמרו את דבריהם על צעד אחד. כי הצעד הראשון צריך להיות מושלם, שלא כמו שאר הצעדים. בהם ואיתם אנחנו רק מתקדמים, אנחנו אפילו לא שואפים לשלמות. יעויין במקורות של אותם רבותינו.

ואם כך והוא עובד את הצעד הראשון באופן מושלם, הוא כבר לא מרשה לעצמו וכו' הוא פשוט חושב כך. כי זה מהותו של צעד 1

אבל כל מה שכתבתי היה רק כדי לדייק את השפט שכתבת או יותר נכון רק בשביל לשוחח

למהות הדברים. אני חושב שנכון הוא, שאם אותו האיש שלא נחלה במחלה הארורה הזו. יידע את מה שאחיו החולים יודעים את מה שנכון הוא בשבילם כתנאי להחלמה, שההימנעות לחלוטין היא קריטית ובסיסית להחלמה.
הוא גם נכון ומוצדק בשבילו, כי הימנעות לחלוטין תקל עליו את ההתמודדות מול היצר, כי לא בטעות ציוה הבורא על זהירות ושמירה על קדושה. באזהרות של ונשמרת מכל דבר רע, וכו' כי ידע היוצר את יצר האדם שלא יוכל הוא מול היצר הרע הלזה אם לא ישמור את עצמו מאד מאד מאד. [ אגב אצטט מפורום ציטוטים ציטוט שהוא נכון דוקא בהקשר של החוטא דנן... והוא מדברי האוה"ח הקדוש "הוא דבר שנפשו של אדם מחמדתן ואונסתו עליהם לעשותם, זולת בהתעצמות הרחקת ב' דברים מהאדם, והם מרחק הרגש ראות העין, ומרחק בחינת החושב, ואם ב' אלו לא יעשה אין אדם שליט ברוח זה לכלותה ממנו, כי כל שלא תהיה לו הרחקת הרגש הראות בדבר הגם שירחיק בחינת החושב לא ישלוט בעצמו לכלות ממנו הכרח החשק."
כלומר שאין לו לבעל יצר הרע כל עצה להימלט מזה החטא לולי ימנע המנעות טוטאלית כפי שצוין לעיל]

והעיקר שנזכה לעבוד אותו מתוך בריאות הגוף והנפש ולשוב אליו יתברך

אמקד את כוונתי,

ישנם כמה דרכים, גישות, וסגנונות, איך לעבוד על נקיות.
לדוגמה, חסידות ומוסר, יוגה ומדיטציה, ושיטת 12 הצעדים... ועוד.

כל שיטה היא לגיטימית בעיני, ובתנאי שיעבדו אותה בשלמות. לשיטתה...
אי אפשר לעשות סור מרע כמו חסידים ועשה טוב כמו מתנגדים... 

התוכנית, מבוססת על התמזגות מוחלטת ברצון ה'. רצונו ייעשה. הצעדים הם רוחניים, משאירים את הצועד דבוק באלוקים אהוב, צמוד למקור האור הנסיון הוכיח שיש יותר תועלת בלהיות חולה.
באופן מדהים, אצלי ואצל רבים מחברי כאן בפורום, זה היה הרגע בו התחילה ההחלמה. הנקודה שבה אינני חוטא היתה השער לנקיות.
התכנית שלנו מאמינה בזה. ולזה התכוונתי שמי שבתכנית וכו'...

ומנגד, אם יבוא בחור, יציץ בפורום, יראה מושג 'אני רק חולה' אזי יצדקון דבריך על הסכנה שבתירוץ זה.

מי שבאמת מאמין שהוא חולה, שילך לרופא... אני הלכתי.

איך העובדה שהכרת בכך שאתה חולה הביאה אותך לשערי החלמה?

הרבה מכאן, הפריע להם הבושה, האשמה, חוסר זהות , וכו' שבהחלט, המחשבה על עצמם כחולים עזרה להם לא להיתקע בזהות הלא ברורה שלהם עצמם או בהאשמה העצמית וכו'

שאלתי אותך, כי מהסיפור שסיפרת פה על עצמך, היה נראה שזה אחרת אצלך, או שאני טועה?

דבר נוסף, כן מי שחולה יעזור וייטיב לו שילך לרופא, מי שלא חולה וילך לרופא יפסיד.

לכן צריך לדעת לפני, ןלבדוק האם אני חולה או שלא. הבדיקה לא יכולה להיעשות רק לפי קריטוריון של הצלחתי להפסיק או לא.
היא גם לא יכולה להיות מבוססת על בדיקה של נכרים שלא ידעו את נפשו של החוטא.. את נפשו של הישראלי הקדוש
היא צריכה לכלול מספר מרכיבים.. היא צריכה גם להיעשות בבדיקה שתכלול את ההבנה של נפש החוטאת... אבל זו רק דעתי.

ובלי שום קשר לנאמר, אני כשלעצמי לא ברור לי אם התיאור והתפיסה שלי כחולה היא אכן נצרכת בשביל להחלים או שיספיק לי להודות בזה שכיום אני מסור בידי יצרי הרע, אבל לא זה הנידון כאן.

אסירות היקר.

קטונתי ויראתי בפצותי פי..

אבל לדעתי כשאנו משווים חוטא מול חולה, אנחנו צריכים לשמוע גם את אלו שמכירים את נפש החוטא כדי שנדע אם היא לא אותה נפש שמשתקפת לנו במראה,
מה שהספונסר שלי או שלך יש להם רלוונטיות, הוא רק בידע שלו כחולה שיש לו  לאותו ספונסר. הידע של היודע את נפש החוטא, ספק לי אם ספונסר כלשהו שמגדיר את עצמו כחולה יכול לדעת.

נוכל לדעת אם נפגוש אדם שיש לו יכולת ללבוש בו זמנית את 2 הכובעים.. כנראה שזה לא קיים, ואשאר בתיקו... תשבי יתרץ וכו'

הקטע שלי בתאווה זה חיפוש אובססיבי של תאווה. דחף אדיר לחפש, פחד אדיר למצוא.
אינני יודע איך, אך מאז שקראתי את הפוסטים של המייל היומי, הדחף לחפש תאווה כמעט ונעלם.
זה לא לגמרי קוסמות. מאז שהתייחסתי אל עצמי כאל מכור, קיבלתי רצינות וכח לעמוד על המשמר ולא לזרום יותר עם ההרגלים..
חתכתי סרטים חדשות ומשחקי מחשב, וזה עצר לי את השיטוטים ברשת.
אכן, הידיעה שאני מכור יצרה אצלי מוטיבציה לטפל בזה.

ולטעמי עבורי, אכן אין הבדל אם זו מחלה או יצר הרע חזק. שלולא...  אין יכול לו.
זה הינו הך. אפשר להתווכח, אפשר גם לא להתווכח, וכמו שאמרת אין מקומו כאן, וכל אחד יעשה בנושא זה כמנהג אבותיו רבותיו וספונסרו.

שעיה יקירי

אין בדברי חלילה לאמר לך מי אתה אם חולה אם לאו.

אבל דבריך כאן מאשרים ומאששים את דברי מקודם.

ואצטט את עצמי 

למהות הדברים. אני חושב שנכון הוא, שאם אותו האיש שלא נחלה במחלה הארורה הזו. יידע את מה שאחיו החולים יודעים את מה שנכון הוא בשבילם כתנאי להחלמה, שההימנעות לחלוטין היא קריטית ובסיסית להחלמה.
הוא גם נכון ומוצדק בשבילו, כי הימנעות לחלוטין תקל עליו את ההתמודדות מול היצר, כי לא בטעות ציוה הבורא על זהירות ושמירה על קדושה. באזהרות של ונשמרת מכל דבר רע, וכו' כי ידע היוצר את יצר האדם שלא יוכל הוא מול היצר הרע הלזה אם לא ישמור את עצמו מאד מאד מאד. [ אגב אצטט מפורום ציטוטים ציטוט שהוא נכון דוקא בהקשר של החוטא דנן... והוא מדברי האוה"ח הקדוש "הוא דבר שנפשו של אדם מחמדתן ואונסתו עליהם לעשותם, זולת בהתעצמות הרחקת ב' דברים מהאדם, והם מרחק הרגש ראות העין, ומרחק בחינת החושב, ואם ב' אלו לא יעשה אין אדם שליט ברוח זה לכלותה ממנו, כי כל שלא תהיה לו הרחקת הרגש הראות בדבר הגם שירחיק בחינת החושב לא ישלוט בעצמו לכלות ממנו הכרח החשק."
כלומר שאין לו לבעל יצר הרע כל עצה להימלט מזה החטא לולי ימנע המנעות טוטאלית כפי שצוין לעיל]

בין אם אתה חולה בין אם לא, ההחלטה להימנע לחלוטין ולהכיר בכך שלא אוכל אם לא אמנע לחלוטין, היא מועילה ונצרכת.

כאוב היקר,

אנסה לענות מנקודת מבטי.

שכהייתי נער חליתי במחלה שבתחילה הרופאים לא הצליחו לזהותה.
במשך כשבועיים שכבתי במחלקת ילדים סובל מחום וכאבים.
מצעד של רופאים מתחומים שונים ניסו את מזלם עלי.
חשבו שיש לי את זה... או את זה... או אולי את זה...
כמובן שעד שהגיעה הרופאה שמצאה את מחלתי, לא ניתנה לי שום תרופה, פרט למשככי כאבים ומורידי חום, שמא ייגרם יותר נזק.
ואז יום אחד הגיעה למיטת חוליי רופאה ובשורה בפיה: "מצאנו את מחלתך, אתה חולה ב...".
מייד ניתנה לי התרופה המתאימה ותוך מספר ימים כשהוטב מצבי שוחררתי מבית החולים.

בא נאמר שאני חולה, אך איני יודע מה היא מחלתי.
אפשרות אחת שאני חולה במחלת ההתמכרות שהתרופה לה ידועה: "12 הצעדים".
והאפשרות השנייה היא שאני "חולה" במחלת ייצר הרע שהתרופה לה היא התורה הקדושה.

איני צריך אבחון מדוייק כדי לדעת איזו מחלה יש לי.
אני ניסיתי להרפא באמצעות התרופה למחלת הייצר הרע, ולא הצלחתי.
לא רק שלא הצלחתי, אלא אף נגרם לי נזק גדול יותר.
אך לפני שנה וחודשיים ניסיתי את התרופה למחלת ההתמכרות והפלא ופלא - זה עובד !!!
ייתכן שלא ניסיתי מספיק את התרופה למחלת הייצר הרע, אך די לי שתרופת "12 הצעדים" עובדת כדי לדעת בוודאות שאני מכור !!!

בהחלמה

כבר שנים שאני יודע בעצמי את המסלול לתאווה.
1. חדשות. 2. משחקים. 3. סרטים. 4. חיפוש תאווה. זה היה כמו צעד שבהכרח גורר את הצעד שלאחריו...
הידע הזה מעולם לא עזר לי להפסיק. ההכחשה תמיד סיפרה לי שאעצור בשלב 2 או בשלב 3 ותמיד נפלתי עמוק ב4...
דוקא הידיעה שאני מכור ובפרט השפה שאני 'חולה' היא זו שנתנה לי את הזבנג הנצרך. זה היה שוק, התחלתי להילחם על חיי.
הידיעה שאני מכור וחולה נטעה בי את תחושת החוסר אונים המיוחדת של התוכנית, חוסר אונים של לפני הנפילה...
ברור שכל העולם צריכים את דברי האוה''ח הק'. אך רק כשבאתי ל'כאן' קיבלתי כח ליישם דברים שידעתי שנים קודם.
ומה זה 'כאן'? מאות פוסטים של ותיקים שהסבירו לי שאני חולה.
אז אולי נאמר 'כאן' את הכלל, ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם?..

שמואל היקר, אמת דיברת.

ולא על מי שאכן חולה במחלת ההתמכרות נסובו דברי.

אגב, מהדימוי שלך גופא אציין, כי כשהייתי פעם אצל רופא, הוא צייו כי האבחון לבעיה יכול להיות ב2 אפשרויות, הבחינה איזה אבחון היה נכון יוכל להיות בטיפול עצמו, אם הטיפול לאבחון א' יצליח הרי שאבחון א. צדק. ואם לא, אזי שכנראה אבחון ב' הוא האבחון הנכון.

בהצלחה 

שעיה.

זהו שהסיבה שלא היה כוח ליישם את דברי האור החיים הוא בגלל שדבריו פונים לכל העולם.

ודוקא כאן שהסקת שאתה לא שייך לדבריו של האור החיים, הצלחת לממש ולקבל את הכוח שלא היה לך.

כנראה שהעובדה שאני חולה הוא מרכיב חשוב בשביל להחלים, זה רק המסקנא מתוך דבריך כאן. לא ביאור דבריך ולא תרגום לדבריך.
כי בינינו, אני לא צריך להכירר אותך מידי, מספיק יהיה לי לקרוא את נפשך ההומה מתוך 790 הודעותיך כאן בפורום בשביל לדעת שלא היית צריך לקבל שוק בשביל להילחם על חייך. לא היית חסר בכוח ורצון לממש את ד' האוה"ח הק'.

רק אולי ההיפך הוא הנכון היית צריך שוק בשביל לא להילחם..!!??

כאוב היקר,

גילוי נאות: קראתי את תחילת הפוסט והתגובות הראשונות אבל דילגתי על סיום הדיון. לכן אתייחס רק לנושא הנידון עצמו.

נתחיל מהשאלה החשובה: מה המטרה בפוסט הזה? לומר לחוטאים שלא יקבלו תירוץ מאלו שאומרים "חולה"? לא נראה לי שהחוטאים צריכים את זה. למיטב הבנתי החוטאים לא נמצאים בפורום כאן אלא בפורומים אחרים ואכ"מ. אלו שהגיעו לכאן הגיעו בגלל שהם רוצים להפסיק.

ומכאן לנקודה העיקרית. אני לא יודע מה נכון ומה לא ומי חולה ומי חוטא (וגם יש לי מחשבה אחרת לגבי מי צריך לקבוע בזה ממה שאתה הצגת). אני יודע דבר אחד: מה שעובד הוא טוב ומה שלא עובד הוא רע.

ישנו דבר שנקרא כדור פלצבו שהוא כדור דמה אבל הוא עובד בהרבה מאוד מקרים, אז אם זה עובד - לא אכפת לי שזה ריק. ובעניננו: בזמן שאני כאן לא ראיתי אנשים שהמשיכו "לחטוא" בגלל שגילו להם שזה מחלה, אבל ראיתי המון שהפסיקו "לחטוא" בגלל הסיבה הזאת.

ואם יש מישהו שהוא לא חולה אבל יפסיק לחטוא (הפעם אני כותב בלי מרכאות כי אני מדבר על חטא אמיתי) בגלל הסיבה הלא נכונה (כי הוא חושב שהוא חולה) האם יש בכך רע?

(אולי יש מי שחיפש תירוץ ומצא אותו, אבל הוא היה ממשיך לעשות את אותו דבר גם בלי זה. האמן לי שבזמן שאני כאן נחשפתי לתירוצים הכי הזויים בעולם של אלו שרצו להמשיך להשתמש, אז בטח שניתן למנות גם את התירוץ שלנו, אבל זה קשקוש כי זה לא העלה ולא הוריד).

לעניות דעתי הקטנה - אני מרגיש יותר חוטא מאשר מכור, אמנם הנפילות שלי בעבר היו של ממוצע פעם בחודש, אבל נפילות זה נפילות וזה רע! נכון שבעבר ניסיתי תורה לימוד וכולי והיו לי הצלחות של 3 חודשים וכדומה. אבל לאחר שנכנסתי ממש לאתר שמעתי שיתופים ואני מבקר בפורום - אני זוכה לנקיון של 80 יום והקושי שאני מרגיש הוא בעיקר בזמנים שהאשה אסורה.
אני חושב שחלקים בפאזל של 12 הצעדים עזרו לי - כמו שמיעת השיתופים בקבוצות הטלפוניות, קריאה בפורום פוסטים של נופלים, לוחמים ומתחרטים, הרגשה של חברים למלחמה - אלו כלים שלא היו לי בעבר, והיום יש לי וזה עוזר לי.
יש השלכות לכל צד שאדם לוקח בין אם הוא מגיע למסקנה שהוא חולה ובין אם הוא מגיע למסקנה שהוא חוטא.
למגיע למסקנה שהאדם חולה - יש נימה מייאשת שאומרת שהאדם לא יצא מהמחלה לעולם והוא צריך לטפל בה כל חייו, ספונסר, 12 צעדים, פורום, שיתופים, השתתפות בקבוצות טלפוניות כל יום ועוד תרופות שמצריכה ההליכה בדרך 12 צעדים.
מצד שני למגיע למסקנה שהאדם חוטא - יש נימה מייאשת על העבר שאומרת יכולת להמנע כי אתה חוטא ולא חולה, לעומת מי שחולה שמרגיש שהעבר שלו נקי, כי פשוט הוא היה חולה.

ונעבור לתקווה:
לעומת זאת - למגיע למסקנה שהאדם חולה - יש נימה של תקווה בכך שיש פיתרון בדמות 12 צעדים, החלמה, שינוי אישיות, חיבור לאלוקים, חיבור לרוחניות.
מצד שני למגיע למסקנה שהאדם חוטא יש נימה של תקווה שאפשר לצאת מזה כמו רוב היהודים בעולם ולהתמקד בחיים בנושאים נוספים בחיים מאשר התבוססות בחולי, החלמה, קבוצות טלפוניות וספונסר ועוד דברים רבים ש- 12 צעדים דורשת.