השבוע פגשתי כמעט במפתיע מישהו מחברי הפורום.
מצד אחד היה לי שחרור גדול ואפילו שמחתי מאוד לפגוש אותו.
מצד שני עכשיו כשהוא יודע מי אני ומכיר את הניק שלי בפורום אני חש בושה שהוא מכיר פגמים גדולים באישיות שלי. דברים שבמצב נורמלי הצנעא יפה להם. הייתה לי אפילו מחשבה מהירה לעלות לפורום ולמחוק את כל מה שכתבתי בעבר.

מה שיותר מטריד אותי  שאם אני מתבייש ונמנע בגלל זה לשתף זה סימן שאני לא לוקח את ההחלמה ברצינות. וזה מדאיג אותי מאוד.

אני יודע שאני צריך להיכנע אבל קשה לי.

תודה שקראתם את ההודעה שלי.

IHOPE
ב"ה נקי מהחמישי בנובמבר 2012

זה נורמלי להתבייש ולהסתיר את הפגמי אופי
אנחנו חולים במחלה לא נורמלית וחלק מהטיפול הוא לעשות דברים לא נורמלים כמו לשתף דווקא את הדברים שאני רוצה להסתיר.
אתמול הייתה לי תובנה מעניינת שאין לי סיבה לפחד שאני יפול כי ה' הוא זה ששומר עלי נקי ולא אני.
אם אני מפחד סימן שאני לוקח בעלות על הניקיון וזה אמור להוות עבורי תמרור אזהרה.

שלום Ihope,
אני מזדהה עם הפחד, הרי חייתי כך המון שנים,
כשאני מסתכל על הפחד הזה, אני רואה שהבעיה היא שאני לא מקבל את עצמי עם החוסר-אונים שלי,
אני לא שלם עם זה שה' נתן לי את החיים האלה, הייתי רוצה חיים אחרים.
הספונסר שלי אמר לי להתפלל כל יום על קבלת חוסר-האונים שלי, ואני עושה את זה. אני באמת רואה שהפחד כבר לא מנהל אותי. ואני מסוגל לדבר עם חברים שהם לא מהתוכנית, על זה שאני מכור לתאווה, כי יש לי בעיה כזאת ואני עובד על זה.

אז אני אומר מה שנראה שעזר לי, אולי גם לך יעזור לבקש מאלוקים על קבלת חוסר אונים, וכך גם עוד הרבה דברים יזרמו יותר טוב.
"תן בי את השלווה לקבל את העובדה שאני לגמרי חסר אונים מול התאווה"


אין-אונימי

וואו קראתי את המקרה שלך בהתחלה חשבתי בסדר זה שום דבר  אז חבר שלך יודע מה הביג דיל ..אבל כשחשבתי לעומק וניסיתי להיכנס לנעליים שלך אני מבין את קצת את החשש בסך הכל חבריה נפתחים ומרגישים להתפרק ולספר פה בפורום כל דבר שרק הם מרגישים במשך הזמן שאנחנו בפורום  זה נראה לנו טבעי ...רק כשחבר מגיע לסיטואציה כמו שלך הוא מבין שזה לא כל כך טבעי פשוט

עצתי היא לך להתגבר על זה בסך הכללי גם הוא מכור וגם לו פגמי האופי שלו זה כמו לפגוש משהו בקבוצה חיה שאתה מכיר .. זה באמת לא נעים אבל כשחושבים על זה אתה זה 'המראה' שלו והוא זה 'המראה' שלך  באותה מחלה שאתה חולה גם הוא חולה........אז תרגיש חופשי לכתוב מה שאתה מרגיש ..בהצלחה

תודה ששתפת, נראה לי שמי שלא חווה ממש את זה לא מבין את מלוא המשמעות של מה שפרשת כאן. יש לי נסיון בתחום הזה. גם כאן בפורום. לא קל. אבל.. עזר לי מאוד להפסיק לחשוב מה הוא יחשוב עלי ולהתעסק במה אני חושב עלי.

ביקשתי בעבר ואמשיך לבקש גם כעת מהכח העליון שיעזור לי לזכור שבתוך הזבל אין ערימה גבוהה ויפה יותר..

ולא, איני חושב שהפחד שלך הוא מדד לצורה שאתה 'לוקח את ההחלמה', נראה לי שאתה מחמיר עם עצמך יותר מדי, שנים התרגלת להסתיר ופתאום אתה חש חשוף, אין מובן מזה. עבורי.

ישנו אחד ולו מלוא הכח. מי שנתן לך נקיון של שישה חודשים, שיחרר אותך מהלפיתה המתמדת של התאווה, יכול לשחרר אותך גם כאן..

בהחלמה.