כבר שנים שאני לא מסוגל ללכת לישון כמו בן אדם. אני אף פעם לא הולך לישון. תמיד נופל לישון, כשהכח אזל.
כשבא הלילה, ובני הבית מתחילים להתעייף, אז אני מרגיש ערגה, כמיהה, כיסופין, געגעועים, תשוקה... אני מרגיש שאני חייב להתמלאות...
במשך שנים רבות שרפתי אלפי שעות לילה על סרטים, חדשות, משחקי מחשב, שיטוטים באינטרנט, וכמובן חיפוש תאווה.
היום שאני בתכנית, הראו לי שאני תמיד בבריחה! הגיע הזמן לעשות סטופ. ולראות ממה אני מנסה לברוח.
לכןן אני שואל אתכם חברים יקרים, האם זה קורה גם לכם?
מה יככולה להיות הסיבה שבדיוק בלילה מתעוררת לה הכמיהה? מה אני מחפש שם? מה חסר לי? למה אני חייב להתמלאות דוקא אז?
מהו החסך הריגשי נפשי שמתחולל בתוכי ברגעים אלו? (12:11) מהי הדרך הממוקדת למלאות את הריק הזה?
תודה חברים. אשמח לכל תגובה. (גם מאילו שיש להם "רק" תיאוריות ולא ניסיון כשלי)
מאחל לעצמי ולכם שנסיים את היום הזה בנקיות, שפיות, שלווה, ושמחה...

השאלה היא למה אחרי יום שלם מלא ועמוס בעשיה
אתה עדיין מרגיש צורך להתמלאות
ואולי הבדיקה צריכה להעשות שם
אוהב

צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועייף בלי מים תינננה ננה נה תיננננה נננה נה אויייו איויו יו... וגו' 

אולי אולי אולי אולי אולי אולי אולי.. בגלל שהגמרא אומרת.. 'לא נברא הלילה אלא ללימוד תורה..' (ערובין סה.)
וכנראה זה כנגד זה עשה האלוקים.. מתחזק כוח התורה בעולם בלילה אך כנגד זה גם מתחזק כוח הטומאה.. אולי.. סתם תאוריה..

בכל אופן.. גם לי יש חרפון אדיר בלילות.

אוי כמה שאני מזדהה איתך גם אני ציפור לילה וחסר אונים מול זה.

אני הייתי מנסה לעשות צעד ראשון על חוסר האונים ללכת לישון. בחיים שלי שינה מאוחרת היא הרסנית ממש כמו כעס או ויכוח.
[נכתב באחת בלילה, לצערי]

כ'חיית לילה' בהגדרה, הסיטואציה מוכרת היטב.
היטב עד כאב.

הנקודה שהעלה 'רוצה לחיות', היא הנכונה לרוב אצלי.

אם היום היה מלא וגדוש בעשייה ופעילות -
אני כמעט ולא מוצא את עצמי במצבים האלו.

כשלא -
...  :'(

האתגר שלי הוא למלא את היום, ולו בצורה מלאכותית, כדי שלא אגיע למצב.

ב"הצלחה!
איתן.

שבוע טוב חברים

מוצ"ש זה הלילה הכי קשה לי.
מסיבות רבות. הנשמה שעזבה. עודף שינה ואוכל. צום של 25 שעות מטכנולוגיה...
הכמיהה הזו הורגת אותי.
אלי, אבי, תן לי למצוא בך את אשר אני מחפש ב...
מקווה שהשיתוף הזה יתן לי כח לעבור את הלילה הזה בנקיות.

אוהב
הושיעה

אוהב. מקווה שאתה כבר לא כאן לקרוא את זה...

מוכר כל כך...אצלי הנפילות הכי קשות הן דווקא במוצ"ש, גם אם השבת הייתה הכי מרוממת ונפלאה שיכולה להיות-בא מוצ"ש ופשוט דורש את שלו.

אומרים שהחוש היחיד שמצליח להרגיע את הנשמה אחרי שעזבה אותה הנשמה היתרה שהייתה בשבת הוא הריח (לכן מריחים בשמים בהבדלה).
מצאתי שמאוד עוזר לי להריח הרבה במוצ"ש. לשאוף מלא הריאות ולשחרר. זה מרגיע לקצת זמן. מחזיק בכיס כמה עלים של הדס,וכשהדחף לוחץ פשוט לוקח איזה שאכטה שמורידה קצת את הלחץ...יכול להיות שזה משהו אינדיבידואלי. בכל מקרה-
אתה מוזמן לנסות...

חושך לא מגרשים במקלות... חח
נסה לעשות רשימה אלטנטיבית למחשב, כמו ספר מעניין, שיחה עם חבר, שיחה עם בורא עולם, שיחה עם האשה, התעמלות, כושר.
האם עשית לעצמך מטרה ראשית לחיים? מטרות לשנה הקרובה, מטרות לחודש הקרוב, לשבוע הקרוב - לי יש רשימה כזו וזה מאוד ממקד אותי.
נסה להיות בקשר עם ציפורי לילה מהפורום ויחד תוכלו לשוחח ולנצח
נסה לישון פחות ביום ולקום יותר מוקדם, ככה "תיזרק" למיטה יותר מוקדם.
אולי תקבע שיעור לפני התפילה, או תפילה בנץ תועיל.
וכמובן תפילה אשא לבורא עולם שיעזור לכולם

המשגיח שלי היה ממליץ לקחת גמרא למיטה, הוא אמר שמנסיון זה הספר הכי מרדים