שלום לכולם..!
רציתי לספר קצת על עצמי ..
אני בן 23, נשוי בערך שנה וחצי, ברוך השם אני כמעט שנה אחרי שסיימתי מסלול "הסדר" בצבא/ישיבה, תמיד הייתי דתי למרות שרוב המשפחה המורחבת שלי הם מסורתיים/חילונים, למדתי תמיד שגם אם לא ממש רואים את האור או את הישועה מתקרבת או בכלל דרך לחיות בה, ידעתי שזה יגיע, כמו שנאמר "נעשה ונשמע" רק הרבה יותר "נחכה ונשמע" כי מעשית זה לא היה התחום שלי, גם לא היה לי ממי לקחת דוגמא או ללמוד את הדרך, אז העדפתי לפחות לשמור על החזות, "הצדיק בסדום", אולי פחדתי מה יגידו אם אני אצא מהדרך, אבל בעיקר משהו פנימי גרם לי להשאר תחת חסותו של השם שהוא רואה אותי גם אם אני לא ממש מסתכל לכיוונו..
מגיל 13 הכרתי את המחלה שלי, מחלה "נעימה", כי כל מי שמסביבי הראה לי שזה בסדר, זה משהו שכולם עושים, זה דבר שצריך לעשות בשביל להיות בריא,
לא שהאמנתי.. אבל לא היו דוגמאות טובות לקחת מהם את אותה הדוגמא כדי להבריא... וגם הטעם המריר אחרי כל נפילה לא הראו שזה "נעים", כמו שרובם תענו...
הרגע שהבנתי שאני מחפש תרופה, תרופה אמיתית, הייתה בערב רגיל, שגם בו נפלתי ופשוט בכיתי מבפנים, בלי קול כדי שלא ישמעו אותי (בכי שסימל יותר מכל את האין אונים הזה, שגם אם ישמעו אותי.. אף אחד לא באמת יוכל לעזור לי), בלי להפסיק.. והאמנתי שהשם שומע אותי.. ואז.. התחילו המחשבות... איך אני חוזר על הטעות למרות שכל פעם שנפלתי הרגשתי רע ומרירות עצומה ועדיין זה חוזר.. הסתכלתי למעלה ושאלתי את אבא שבשמיים איך זה שאתה משאיר אותי עוד בחיים אחרי כל מה שעשיתי.. כן, אם אני הייתי במקומך אבא אני לא יודע איך הייתי סולח לי.. ואז הבנתי אבא שבשמיים משאיר אותי חי ונושם.... כי הוא מאמין בי, הוא מאמין שאני אמצא.. אם רק אחפש באמת..!
היום אני יודע שיש לי מניעים חזקים לשמור את עצמי.. בשביל ההמשכיות שתהיה לי, הילדים שלי, הילדים שירצו דוגמא או שאם תשאלו אותם הם בכלל לא רוצים את כל המחלה הזאת..
הם יעדיפו לא להגיע למחלה.. ואני אעדיף שיהיה להם ממי לקחת דוגמא שאם אני לא זכיתי אז לפחות שהם יזכו.
למדתי שאבא שבשמיים הוא הכל יכול ושהוא יוביל אותי לחוף מחלימים, שבו כולם באותה הבנה שאנו חולים, כי את המחלה יש לכולם, אבל הבנה שאנו חולים..
רק מי שבאמת מחפש את התרופה.. מבין.. וזאת התחלת ההחלמה..!
מקווה למצוא את התרופה ובישביל זה צריך.... אוזן קשבת, כדי שהתאווה תכנס למשבר ורק אז אני אתחיל להחלים.. ואולי גם להבריא בהמשך..!
תודה על הסבלנות.. בהחלמה לכולם!!