ברוכים הבאים, אורח

להיות מחובר ונוכח
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: להיות מחובר ונוכח 564 צפיות

להיות מחובר ונוכח לפני 11 שנים, 2 חודשים #35315

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
החברים בקבוצות של התכנית משתמשים הרבה פעמים בזמן השיתופים במילה "נוכח" או "מחובר", וכך ניתן לשמוע "עברה עליי שבת מחוברת", או "הרגשתי נוכח בעבודה" וכן הלאה, וכמובן יש גם פעמים של הרגשת חוסר חיבור או "לא הייתי נוכח עם הילדים".

אני לא יודע איך זה אצל אנשים רגילים, פשוט בגלל שמעולם לא הייתי אדם כזה. אני לא אדם רגיל, לא הייתי רגיל וגם לא אהיה רגיל, וזה בסדר גמור מבחינתי. אלוקים נתן לי את המחלה ואת ההחלמה ואני לא מתווכח איתו על אף אחד מהם. נכון שהרבה שנים נאבקתי נואשות במחלה, אבל אז הסתבר לי שאם אני רוצה החלמה, הדבר הראשון שאני צריך לעשות זה להפסיק להילחם כי אני רק שוקע יותר עמוק בבוץ כאשר אני ממשיך לפרפר עם הגלגלים.

אז כן, אולי אנשים רגילים מרגישים באופן טבעי "מחוברים" ו"נוכחים", אבל אני לא ידעתי מה זה להיות נוכח ומחובר עד שהגעתי לתכנית. יש הרבה סיבות לכך, והמרכזית שבהן היא כמובן ההתמכרות עצמה. בכל זמן נתון הייתי מושפע באופן כזה או אחר מההתמכרות: או שאני בנפילה או שאני בהכחשה, אז כך או כך אני לא באמת מחובר לעצמי וכמובן שאם אני לא מחובר לעצמי אני לא יכול להיות מחובר לאלוקים ולא לאשתי ולילדיים.

זה כאילו כל הזמן חייתי ליד החיים. כמובן שלא הבנתי את זה בכלל ובטח שאם מישהו היה אומר לי משהו בסגנון הוא היה זוכה למקלחת צוננת כי הייתי בטוח שהכל בסדר בחיים שלי (חוץ מהבעיה הקטנה של התאווה), אבל האמת היא שההתמכרות שלא הפסיקה לכרסם בי מבפנים לא נתנה לי אף פעם להרגיש שלווה, מנוחה ותחושת שייכות אמיתית. הגרוע באמת היה במקומות הכי אינטימיים כמו עם אשתי, הילדים, ההורים ואפילו במעגלים רחבים יותר כמו בין החברים בישיבה או בתפילה בבית הכנסת. לא פלא שהפסקתי להגיע לבית כנסת כי הרגשתי תלוש ולא שייך.

ואז הגעתי לתכנית ולאט לאט התחלתי להרגיש שייכות וחיבור, מה שנקרא בשפה של החברים בתכנית "להיות נוכח". עברתי יומיים חג שיכלו להיות מתישים, ארוכים, דביקים ולא נגמרים, אבל במקום זה הם היו מתנה נפלאה של חיבור אל עצמי, אל אלוקים ואל משפחתי. הייתי עם הילדים גם כאשר הם רבו, שפכו מיץ או לא רצו ללבוש פיג'מה, ולא ייאמן - זה היה בסדר גמור. לא הרגשתי את התחושה הפנימית של הריקנות, זאת שדחפה אותי אל התאווה, ובמקום זה הרגשתי שהרגע החשוב באמת הוא הרגע העכשווי, אז הייתי שם עבורם.

תודה לה' על עוד יום נקי - מחובר ונוכח. לא מובן מאליו בכלל.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: להיות מחובר ונוכח לפני 11 שנים, 2 חודשים #35347

  • אסירותודה
  • רצף ניקיון נוכחי: 6040 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 3448
איזה יופי. תודה. התחברתי..
מכה אב התשס"ה הנס האישי שלי ממשיך, רק להיום. אפשר לקרוא עליו כאן

בעניין: להיות מחובר ונוכח לפני 11 שנים, 2 חודשים #35348

תודה רבה סוד. כתמיד, אתה נותן לי הרבה תקווה.
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: להיות מחובר ונוכח לפני 11 שנים, 2 חודשים #35370

  • יוסי כהן
  • רצף ניקיון נוכחי: 1094 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 429
שאלה של מתחיל: גם אני שמעתי את המושגים הנ"ל ולא כל כך הבנתי וגם עכשיו עדיין לא לגמרי. אודה לכם אם תוכלו להסביר עוד קצת.

בעניין: להיות מחובר ונוכח לפני 11 שנים, 2 חודשים #35380

  • אבי (מירושלים)
תודה רבה לך! הורדת לי אסימון רציני לראש...

"או שאני בנפילה או שאני בהכחשה" - זה כזה נכון.

חשבתי לעצמי שלפני שהגעתי לתכנית אז וואלה, היו לי ימים נקיים, החיים שלי סבבה וצחוקות חוץ מאיזה בעיה קטנטנה שעדיף שאף אחד לא ידע... זה משו נורמלי לא?
אבל לא הבנתי שכשיש לי את התקופה הזאת של "הימים הטובים" זה לא באמת אומר שאני מחובר לעצמי או לאלוקים. נוכח? נו בטח... הראש שלי היה רק במלחמות והיאבקות עם הפורנו.
כשהגעתי לכאן אני הרבה יותר נוכח. אני לא צריך להשתגע ולהילחם באגרופים מול התאווה. אני מוסר את השליטה אל ה'. הוא מנהל לי את העניינים והוא ייקבע אם אהיה נקי הערב הזה או לא. אני רק משתדל לעשות את הפעולות הנכונות.

מתפלל לה' שיתן לי להיות מחובר ונוכח.

תגובה: להיות מחובר ונוכח לפני 1 שנה, 1 חודש #146332

  • דייב 2
  • רצף ניקיון נוכחי: 308 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 2095

מדהים. מקפיץ. אוהבים.

  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.37 שניות

Are you sure?

כן