בס"ד
אשמח לשתף בנקודה שמאוד מלווה אותי בזמן האחרון..
לא יודע אם יש כאן חידוש... אם זה יחזק עוד משו זה ישמח אותי!!
אולי זה נכתב קצת בצורה של דבר תורה, אך זה באמת מכל הלב, ובאמת זה משו שמלווה אותי לכל אורך הדרך....

אני תמיד מנסה לשאול את עצמי בכל ניסיון שיש.. מה אמור לצמוח ממנו?! כי את הניסיונות הקב"ה מביא.. והוא מביא אותם למי שהוא יודע שיכול לעמוד בהם.. כי הוא רוצה שנתגדל מתוך הניסיונות... ונפתח כוחות חדשים...

ואני חושב שבכל הניסיון הזה של שמירת העניים אנחנו מפתחים לעצמנו אישיות אמתית.. אנחנו עושים משו כי אנחנו רוצים לעשות אותו ולא כי רואים מה שאנחנו עושים ואנו רוצים למצוא חן בעיני אחרים..  אדם שמתמודד מול כוחות מאוד חזקים.. והוא עומד מולם לבד, בלי שאף אחד יראה (חוץ מהקב"ה כמובן..) כשהוא מצליח לעמוד מולם, הוא נהיה אדם שבאמת מחובר למה שהוא, אדם שחי את עבודת ה' שלו!! והקב"ה רוצה שנפתח את הכוחות האלו.. ושניהיה אנשים אמתיים ב100% ולכן הוא מעמיד אותנו בפני אתגרים מאוד גדולים... והאתגרים הגדולים מוציאים ממנו כוחות אדירים שלא ידענו על קיומם.. ואפ' תחושת הגועל אחרי נפילה מראה עד כמה אנחנו באמת רוצים להיות טהורים (כמו שאומר הרב קוק באורות התשובה שכשיש צער גדול על נפילות בחטאים, אז הצער עצמו צריך להביא לנו שמחה כי הוא מראה שאנחנו באמת אנשים טובים ולכן אנחנו מצטערים..) אלא שאנחנו רק רוצים להיות טובים ואין לנו מספיק כח להיות טובים.. ולכן הקב"ה מביא לנו ניסיותו כדי שנוציא את הכוחות האלו לפועל, ושנהיה באמת טובים... וככל שנפלנו עמוק יותר כך אנו מתמודדים מול כוחות יותר גדולים.. וממילא זה אומר שהקב"ה מאמין שיש לנו כוחות יותר גדולים להוציא...
(כמובן אין זה אומר שצריך ליפול כדי שיהיה לנו אתגר גדול.. אלא אם נפלנו אז..)

בעז"ה שנזכה לצאת מחוזקים מכל האתגרים ולעבוד את ה' בלבב שלם!!!  

תודה לך ארץ ישראל. וברוך הבא.
מזדהה מאוד עם כל מילה שלך. רעיונות נפלאים כאלו נתנו לי חיזוק במשך שנים ארוכות.
זה אמת לאמיתה של תורה. ומעודד מאוד. נותן תקווה ונחמה.
אבל להפתעתי ולתדהמתי הרבה! שמתי לב על עצמי שלפעמים החיזוקים הללו מבלי משים לב נותנים את הרקע לנפילה הבאה.
כי כל זמן שהתכחשתי לבעיה ואמרתי שאני עצמי בסדר וזה רק נסיון חיצוני אז היה לי את הקרדיט לקוות שהשם יפסיק את הנסיונות החיצוניים. דוקא השפה שגיליתי כאן בתוכנית. שאני חולה ולא חוטא היא זו שנתנה לי סטירת לחי והבנתי שאני חייב להתמודד פנים אל פנים עם הנושא. לא להטיל על אלוקים או על האינטרנט הפרוץ. אלא אני עצמי החולה. מעשית מאותו רגע אני נקי.
למרות שדברי הרב קוק הם אש אוכלה. וברצינות למדתי מתורתו. מומלץ לכל יהודי בר לב. למעיישה זה לא שמר אותי נקי.
דוקא השפה והטרמינולוגיה של תוכנית 12 הצעדים וכמובן הצעדים עצמם זה מה ששומר אותי נקי מערב ראש השנה. והלוואי שהשם יתן לי עוד כח ועוד ניסים גלויים.
אולי אצלך זה אחרת. רק כתבתי על עצמי את הדקות בין 2 התפיסות..
בהצלחה רבה
אוהב
הושיעה