בספר התניא בפרק ז' מוסבר ההבדל בין תאוות היתר לתאוות איסור.

בתאוות היתר, הניצוצות יורדים רק לפי שעה לקליפה טמאה וכאשר חוזר לעבודתו הוא מוציא אותם משם מייד. לכן, יכולה גם להיות התמכרות אבל היא לא ממשית - אפשר להשתחרר ממנה בקלות יחסית ע"י שעושה כלי טוב לשפע האלוקי.

בתאוות איסור החיות יורדת לקליפה טמאה ואסורה שם אצל החיצונים. ככל שיש שם יותר חיות כך השפע של האדם נימשך לשם וקשה לו להוציא משם את החיות שתקועה שם עמוק ומזה נובע שורש ההתמכרות משום שניצוצות רוח, נפש ונשמה שלו נימצאות שם - הוא בעצמו נימצא שם במאסר ממש.

על מנת לצאת מהתמכרות של תאווה אסורה חייב להוציא משם את ניצוצות נפש רוח נשמה שלו שתקועות שם ע"י תשובה גדולה + סיוע בדרך הטבע אילו הדרכים פה באתר כולל 12 הצעדים אבל הבסיס הוא ההחלטה לצאת משם ולעשות תשובה אז כל השאר יבוא לו לעזר.

זלמן,

אני חייב לשתף אותך במשהוא, שכעת אני שם אליו לב.

בכל פעם שאני קורא ממך או ממישהוא אחר על הצורך והחובה ללכת לקבוצה וכמה שזה לא זה בלי קבוצה, אני נתקף בחולשה. ויותר גרוע מזה היצר אומר לי ממש בזו הלשון:       
        "תתייאש חביבי תתחיל להתסכל מסביב ולהנות מהחיים , כל המאמץ שלך לא שווה. כשתלך לקבוצה אז תתחיל לעבודף אבל עד אז חבל על המאמץ , לפחות תהנה קצת בנתיים."

בהודעה האחרונה שלך נתת לי תקווה וחיזוק שאולי יש סיכוי שאני כן אצא מזה בכוחות עצמי ובכוח ההרגל של המניעה. יתכן מאוד שתוך כדי מלחמה יתחדד לי יותר האם אני באמת מכור ופגיע.

תודה ולילה טוב.

פותח היום את השבוע הרביעי, בעזרת ה'!! 

good,

סלח לי שאני מאכזב אותך, אבל ההחלטה - חזקה ככל שתהיה - לא תעזור במצב של התמכרות.

במשך 18 שנים חשבתי שאם רק ההחלטה תהיה חזקה יותר ואעשה תשובה חזק יותר - הכל יהיה בסדר והפעם אצליח להישאר שפוי לנצח. זה לא עבד... כל פעם חזרתי לזבל, וכל פעם זה היה עמוק יותר.

איך שאני רואה את זה, אין כאן שום ענין דתי אלא ענין נפשי נטו. כל זמן שננסה לראות את זה באופן דתי וננסה להתגבר על זה בכלים דתיים - אנחנו דנים את עצמנו לכישלון מראש.

גם אני בכיתי ביום כיפורים, ועשיתי תשובה מעומק הלב, קיבלתי על עצמי החלטות טובות ובאמת ובתמים השקעתי את כל כוחותי בנסיון לצאת מהמצב, אבל זה לא עזר. הרבה מכורים בטח מכירים את מה שאני כותב עליו כעת.

במשפט אחד קצר: זאת מחלה - לא נפילה רוחנית.

אחרי שנחלים מהמחלה, נוכל לטפל גם בבעיות הרוחניות שהיא גרמה לנו. משל למה הדבר דומה? לאדם ששבר רגל ובעקבות כך לא יכל ללכת לבית כנסת ולהשתתף בשיעורים. הבעיה היא כשהוא מערבב בין הדברים ומתחיל לעשות תשובה על הנפילה הרוחנית, ושוכח ללכת לרופא שיחבוש את רגלו.

כשהוא יבין שיש לו בעיה פיזית, הוא יידע איך לטפל בזה נכון: קודם כל ללכת לרופא שיחבוש לו את הרגל ויעזור לו להתרפא. אחרי שהוא יכול לעמוד על רגליו - הוא יתחיל לתקן את הבעיות הרוחניות שנגרמו כתוצאה ממחלתו.


וכעת לידידי moved,

היצר הרע הוא אומן במלאכתו, והוא יודע איך להשתמש בכל מה שהוא רואה להפוך את זה לכיוון שלו. ברור שהוא מצליח לקחת גם דברים פשוטים שנכתבים מתוך רצון לעזור והופך אותם לעוד שכנוע בכך שעדיף ליפול שוב...

אני באמת באמת מאחל לך בהצלחה גם בלי הקבוצה. בפירוש אני לא מתיימר לקבוע שישנה רק דרך אחת לצאת מהבוץ, אלא שעבורי זאת היתה הדרך היחידה. אם אתה מצליחה בדרך אחרת - אשריך.

מה שכן, ישנה נקודה שאני לא ממש מבין במה שאתה כותב. אתה טוען שהיצר אומר לך "בנתיים תהנה קצת". עם יד על הלב? פעם נהנת באמת מנפילה? אני מוכרח להגיד שמעולם לא הייתי אומלל יותר כמו בזמן ההתמכרות הפעילה. תחשוב על זה.

גם אני מצטרף להנ"ל
יישר כח ר' זלמן
רק לקרא את דבריך החכמים והברורים
נותן לי כח להמשיך
ולא לשכח את מצבי
אין מילים
מוטי

היי זלמן,

לא קראת טוב את מה שכתבתי לכן אצטט לך את הקטע שלא שמת לב אליו:
"תשובה גדולה + סיוע בדרך הטבע אילו הדרכים פה באתר כולל 12 הצעדים אבל הבסיס הוא ההחלטה לצאת משם ולעשות תשובה אז כל השאר יבוא לו לעזר."

בחסידות מדובר שהעיקר הוא המעשה - בכח המחשבה לא ניתן להזיז דברים אבל שם זה מתחיל.
את כוח המעשה אתה יכול להמשיל לתוכנית 12 הצעדים לצורך העניין אבל ללא התשובה לא תגיע לשם או נכון לאמר שלא יהיה מי שיביא אותך לשם. כמו כן, בלי הכוונה האמיתית לא לשוב אל החטא ותשובה אמיתית גם תכנית 12 הצעדים לא תעזור כך שזה תלוי אחד בשני אבל כמו כל דבר, הכל מתחיל ברוחניות.

GOOD,

אני דווקא כן קראתי את מה שכתבת, והתרשמתי שזלמן ענה לך כראוי.

ברשותך אני אהיה קצת יותר בוטה, אם הגעת לכאן אז כנראה שאתה די אובססיבי על עינייני מין. וכנראה שעברו עליך כמה וכמה עשרת ימי תשובה עם תשובה וניצוצות ואורות קדושים, ובכל אופן מצאת את עצמך ברפש.

אז זלמן עושה לך טובה ואומר לך להפסיק לבלבל את המוח, כי גם התשובה האדירה שאתה מדבר עליה היא עצת היצר שמסיט אותך מעבודה פרטנית על בעיות נפשיות ברבדים העמוקים ביותר.

טוב, קצת מצחיק שהדברים הופכים לויכוח. הרי כולנו רוצים רק לצאת מהבוץ, וכולנו רוצים לעזור אחד לשני בכל דרך אפשרית.

אני מעריך את הרצון שלך לעשות מאמץ שמבוסס על החלטה ותשובה, אבל מנסיון אישי - לא רק שזה לא עוזר, זה בדיוק עצת היצר הרע!

כיון שהבאת מחסידות חב"ד, אביא גם אני מחב"ד. ישנו מכתב מהרבי מחב"ד לאלכוהוליסט שאחרי שהצליח תקופה ארוכה להישאר נקי - נפל שוב, וכותב לרבי שהוא שבור מכך.

במענה הרבי לא אומר לו לעשות תשובה, לא לקבל החלטות טובות ולא שום דבר בסגנון. הרבי כותב לו שלושה דברים:

א. כל העצבות והנפילה ברוחו היא עצת היצר.

ב. שיילך לרופא מומחה בתחום כיון שהיום יש שיטות לצאת מהתמכרות.

ג. שישתדל לא ללכת עם כסף בכיסו, כדי שהנפילה לשתיה לא תהיה זמינה.

רק אח"כ מציין הרבי שכדאי שיידע משניות ותורה בעל פה כדי שהראש יהיה עסוק בדברים חיוביים.

מה רואים מכאן? פשוט מאוד. אין שום מקום לעשיית "תשובה" וגם לא ל"החלטה תקיפה". כל מה שצריך לעשות זה לפנות לטיפול מקצועי, וכל מטפל מקצועי (גם חרדי) יצחק כאשר תספר לו שאתה רוצה לצאת מההתמכרות על ידי תשובה והחלטה חזקה...

לא הגעתי ל12 הצעדים בכח התשובה וגם לא בכח החלטה. הסיבה היחידה שהגעתי לשם היא כי הבנתי שאני חולה וצריך טיפול. אף אחד לא הולך לרופא אחרי שנשברה לו הרגל כי הוא החליט שהגיע הזמן לעשות תשובה, אלא כי כואב לו והוא רוצה טיפול מקצועי.

כנראה שיש בעיה קלה בתקשורת. בכל אופן, שיהיה המון בהצלחה !

בא נסכם את זה ככה: כאשר תלך בפועל לקבוצת תמיכה ותתחיל לעבוד ברצינות (ולא רק בתאוריה על פי מה שלמדת) - אז תבין שאין שום קשר בין העבודה לבין תשובה, חרטה, קבלה וכן הלאה. להיפך, כל אלו הם כלים של היצר הרע להפיל אותך בחזרה לבוץ.

אני יכול לאמר לך שבפועל הדבר היחיד שעוזר לי זה מקווה כל יום בבוקר.
בלי מקווה לא יודע איפה הייתי נימצא...

אוי תעשה לי טובה... גם אני הולך למקווה כל יום ועדיין זה לא עזר בגרוש להתמכרות שלי.

ואל תספר לי שאף פעם לא נפלת ביום שהלכת למקווה כי זה שטויות.

סליחה על הסגנון, אבל פשוט נראה לי שיש כאן חוסר בהבנה בסיסית של המושג התמכרות, ונסיון להלחם במחלה על ידי דברים לא קשורים.

כדאי שנכניס לעצמנו לראש טוב טוב: זאת לא בעיה דתית, זאת בעיה נפשית!

תראה, כמובן שמדובר על עניין נפשי כי ההתעסקות היא בעיקר גופנית והנפש היא שקשורה לגוף.
הטיפול צריך להיות נפשי לא אמרתי אחרת וכל אחד ברמה שלו אם פסיכולוגי או במצבים מסויימים גם פסיכיאטרי.
אבל אתה צריך להבין דבר פשוט שבמקביל לטיפול הנפשי צריכה להיות עבודה רוחנית אחרת הבעיה לעולם לא תעלם.

השילוב של עבודה על הנפש יחד עם עבודה רוחנית היא שיכולה להעלים את הבעיה לתמיד או מה שניקרא בשפה של התניא התכפיה והתהפכה.

העבודה הרוחנית שצריך לא קשורה לעבודה הדתית עליה אתה מדבר. אין שום קשר בעולם.

כשאדם שובר רגל הוא לא עושה שום עבודה "דתית" כדי לתקן את הרגל.

כאן ישנה בעיה נפשית "רוחנית" ולכן צריך טיפול נפשי רוחני. לא דתי. לא קשור לתשובה, לא לעבירות, לא לאתכפיא ולא להתהפכא.

יקירי, למדתי את התניא עשרות פעמים ואני מוכן לחתום שאין שום קשר בין התניא לבין התמכרות. התניא עוסק בתאוות של אדם לא מכור, ועבורו הוא אכן נותן עצות נפלאות למלחמה ביצר. התניא לא מדבר בשום פנים ואופן על אדם מכור. אדם מכור צריך רופא - לא שום תשובה.

הרעיון לקשר את ההתמכרות עם תשובה ומקווה ושאר הדברים הדתיים (בשונה מדברים רוחניים - ואם תרצה הסבר על ההבדל אשמח לכתוב), הוא עצת היצר כדי להפיל אותך חזק יותר.

בדוק ומנוסה אלף פעמים.

תודה רבה סוד על הדברים
ולהשם לי היקר, היקר ממתי הפסקת לעבוד

מוישל'ה,

אולי תנסה ב-"המשטרה מבקשת את עזרת הציבור..." (פוסט ישן שניסה לברר את העלמותו של אחד החברים היותר ותיקים בפורום שנעלם לו פתאום).

או שאולי כדאי להניח לדברים כי:
1. ישנם חברים שמוצאים את מבוקשם במקום אחר.
2. ישנם חברים ששינו את שמם מאז. (מי זה דיל?)

אחרי הכל אני בקושי מנהל את ההחלמה שלי, אז גם לנסות לנהל את ההחלמה של מישהו אחר?

ד"א אהבתי את זה שאתה מעלה מהאוב פוסטים ישנים.
ייתכן שתכף נראה כאן חדר נפרד נוסף שייקרא: "פוסטים מהבויידעם".

בהחלמה