שלום חברים,
טוב זה לא באמת קונפליקט, כיון שלפי ההגדרה קונפליקט אמיתי הוא בין 2 צדדים שיש ביניהם יריבות או אי הסכמה וכדו' כשאצלי, הקונפליקט הוא חד צדדי.. רק מהצד שלי. אני בטוח שאלוקים בסדר איתי, אני לא מצליח לראות את זה.
במה מדובר?
אני רוצה שיהיה לי רכב, ואלוקים חושב שלא כדאי שיהיה לי, עובדה שאין לי! זה לא סתם שאני רוצה, אני כבר רוצה הרבה מאוד זמן, וכבר הספקתי לרכוש רכב ולמכור אותו כי הוא אכל לי את הכסף שלא היה לי. אבל אני עדיין רוצה. לא הצלחתי לרדת לשורש האובססיה הזו, למה אני כ"כ להוט שיהיה לי רכב. עד היום המצאתי אין ספור תרוצים למה אני צריך רכב, והאמת שחלקם בככל לא 'תרוצים', הם באמת מבטאים את הצורך ברכב. סדר היום שלי עמוס מאוד כך שאני יוצא בבוקר מהבית וחוזר רק לקראת 12 בלילה, כשכמעט 4 שעות מתוך הזמן הזה, זה התנידות באוטובוסים, נסיעה ברכב אמורה להוסיף לי בערך שעתיים פנויות בכל יום, לא באמת פנויות כי יש הרבה דברים שאני לא עושה מחוסר זמן (חוסר הזמן זה התירוץ...). ולא רק זה, יש עוד אלף ואחת הסברים למה רכב יכול לשפר לי את איכות החיים. ואפילו את ההחלמה, כמה פעמים שיצא לי לדבר עם החברים או הספונסר, או לשתף בקבוצות בזמן שהייתי ברכב, נוכחתי לראות את התועלת שיש ברכב כשאפשר לדבר בחופשיות בלי לפחד שאתה מעניין מישהו בשיחה שלך..
לא אטריח אתכם בתירוצים נוספים שהמצאתי לעצמי, רק אומר, שהמציאות כיום היא שאין שום סיכוי במצב הקיים מבחינה כספית, לרכוש רכב, גם העלות הראשונית וגם העלות החודשית.. מה שמוכיח, שאם אין לי אפשרות כזו, כנראה לא אמורה להיות לי אפשרות כזו. אני מבין שאלוקים לא רוצה שיהיה לי, אבל אני לא מבין למה הוא לא רוצה שיהיה לי. אני מבין שזה לא אמור להעסיק אותי למה הוא לא רוצה שיהיה לי, אבל אני לא מצליח להשתחחר מזה.
ועל זה נאמר, אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם. כרגע זה המצב. יש לי 2 רגליים שעוזרות לי להתנייד, ואני לא זקוק לעזרתם של גלגלים. אני מבקש ממך אלוקים, תן לי לקבל את המצב הזה בלי להתעסק בחשבונות מתי ואיך ולמה וכמה. פשוט לקבל את המצב כמו שהוא. וגם אם רק להיום תתן לי לקבל את המצב כמו שהוא, זה גם מספיק לי.