רציתי לשתף אתכם במעלה ושני חסרונות שמרכיבות את ההתנהלות שלי מול התאווה.
1. המעלה: אני אדם מאוד רוחני.
מאז ומתמיד אני נמשך לשלל דברים רוחניים שונים. מוזיקה, יופי, פרפקציוניזם, סיפורי צדיקים, פילוסופיה, אמנות, ציור, כבוד, חסידות, שלמות, חיבור, ועוד..
כחלק מהחיפוש הרוחני הזה נפלתי גם לחיפוש תאווה. כי לתאווה יש את המימד הרוחני שבו אני מחפש חיבור, ערך, שייכות, אהבה, נתינה (מזוייפת), השלמה.
2. חיסרון 1: יש לי חוסר איזון רגשי. רעש נפשי.
אף פעם לא הצלחתי להתייחס לאירועים בפרופורציה אמיתית ושקולה. תמיד הבלטתי בצורה קיצונית את השייכות שלי לאירוע (אני בטוח שבגלל המצוות שלי גלעד שליט חזר הביתה ובגלל העברות שלי הבבא אלעזר נרצח) דברים יצאו מהקשרם, (כל בדל של אי נוחות היה ביקורת נוקבת ורצח אופי עבורי), והייתי חסר מנוחה רגשית. (מאונן רגשית כל רגש של אשמה, בושה, פחד, כשלון, טינה, קנאה, ומצד שני מסניף כל רגש של כבוד, ריכוז עצמי, אגו, מחמאות, לשכנע את עצמי מאה פעם שעבורי נברא העולם...).
הבעיה שנולדה מהחיסרון הזה, זה שלא הרגשתי בנוח עם עצמי, מדי רועש, הייתי חייב!! לברוח. ברחתי אל התאווה.
3. חיסרון 2: אני אלרגי לתאווה.
יש לי רגישות פיזית - אלרגיה לתאווה. אני מגיב כנראה אחרת מרוב בני באדם. זה משפיע לי על דרכי החשיבה בצורה מדהימה, זה מרדים חלקים במוח. אני ממש מאבד את השפיות כשאני נעול על תאווה. אינני יודע אם זה טבע מולד או טבע נרכש, מה שבטוח זה שהתאווה נהפכה להיות פיתרון טוב נוח וזמין עבורי. האלרגיה הכניסה את התאווה כפיתרון לבעיה של חסרון מס' 2 וכהשלמה לחיפוש הרוחני של מס' 1.
כך אני מסכם את המחלה על 3 ממדיה. 1. רוחני, 2. נפשי\רגשי, 3. פיזי.
הפיתרון,
1. אני חייב למקד את החיפוש הרוחני שלי באלוקים. כי הוא הרוחניות המוחלטת! אמנות זה נפלא, הבעיה היא שאני עלול להאבד בדרך (בחיפוש תמונות של מלאכים מבית היוצר של מיקל אנג'לו בגלריה לאמנות ) אם אנווט את הכמיהה הרוחנית לחיפוש הקשר והיחס עם אלוקים כפי שאני מבין אותו, החיפוש הזה ימלא אותי במקום לרוקן אותי.
2. כנגד הבעיות הרגשיות שלי, אני חייב להתמודד איתן, להפסיק להדחיק ולהתעלם מהבעיות. יש בעיות עלי להציף אותן! כשאני מיובש מתאווה, ומרגיש את הכאב של פגמי האופי, אז זה הזמן לסדר את הבעיות. כמו המשל של אחד החברים, כשהשיכור מתעורר מהאלכוהול הוא מגלה שהמכנסיים שלו קרועים, הוא יכול להמשיך לשתות ולשכוח מהצרות או הוא יכול להתחיל להתמודד עם הבעיות, ולתפור לו מכנסיים חדשים. אני היום במצב שאני חייב לתפור את החורים במכנסיים. את זה אני עושה בצעדים 4 - 9.
3. כנגד בעיית האלרגיה, היא כנראה בעיה בלי פיתרון. אהיה חייב ללמוד לחיות בלי לצרוך תאווה. כמו שהאלרגי לבוטנים לומד לחיות בלי במבה. ולהפתעתי הרבה, יש חיים לאחר המוות. חשבתי שאמות בלי תאווה, זה לא נכון. אחרי שנוכחתי שאינני יכול לשתות כמו ג'נטלמן, צריך ללמוד כניעה, פעולות הפוכות, פעולות לעת חרום, ולעשות כל מה שידרש כדי לא להזין את האלרגיה. שמעתי מאלו שנקיים מספיק זמן שהכאב שבהחלמה בסוף משתלם...
ולסיום, גם המעלה וגם שני החסרונות, מאבא אוהב הם. כך הוא רצה אותי כך הוא ברא ויצר אותי. כנראה זו היא הדרך שהוא בחר עבורי לגלות את טובו וחסדו.
אני מתחנן אליך אבא, אנא עזור לי לגלות את רצונך, שהנסיון הזה לא יקבור אותי. שאכן אוכל להודיע בעולם את גודל טובך וחסדך ורוב רחמיך.
שבוע טוב
