היום אני חוגג חמישה חודשים לנקיות. 4 החודשים האחרונים עם ניקיון יחסית איכותי. אני מנסה לעכל את הנס הזה, ולא באמת מצליח. אז נכון שאין משמעות לימים ומה שחשוב זה מצבי כיום, וכל יום זה רק להיום, אבל עדיין החידוש של הנקיות הארוכה ביחס לעבר הוא באמת דבר גדול. ברור לי שזה שאני נקי זה חסד אלוקים, ובכל זאת אם אני נכנס לפרטים של הדרך והתהליך שבתוכם הנס הזה התרחש אז אני יכול לציין את הדברים הבאים:
1. ציות כמעט עיוור לספונסר. (אולי זה לא כמעט אלא ממש עיוור).
2. שיתוף האשה. כמובן בהכוונת הספונסר. בלי זה הנס הזה לא היה קורה.
3. התרחקות מטריגרים של תאווה. לפחות בשלב זה איני יכול להרשות לעצמי גישה תמידית לאינטרנט פתוח. אי קריאת עיתונים מסוימים גם כשהם זמינים לי. לא מרשה לעצמי בדרך כלל להיסחף למבטים ופנטזיות גם לא רגעיות.
4. מעל הכל כמובן, שימוש  אינטנסיבי בכלי התכנית. בהתחלה עשיתי זאת באופן טכני יותר, פחות מחובר, אבל לאט לאט אני מתחיל להרגיש קצת מידי פעם תחושות של מה זה למסור, להיכנע, להכיר בכוח גדול ממני. בנתיים אני ב3 הצעדים הראשונים. ממש בימים אלו אני עומד להתחיל בצעד הרביעי.

תודה רבה לאנשים היקרים פה שמלווים אותי מתחילת הדרך, הגעתי לפה עם רגשות מאד מאד חולים, מרוב שהרגשות שלי היו בזבל הספיקה לי תקופה קצרה יחסית כדי להתרומם רגשית באופן משמעותי, וזה נס לא פחות גדול מהנס של הנקיות.
הדרך לשפיות מליאה או משהו דומה לזה תארך כנראה עוד כמה שנים טובות (כך מתארים הוותיקים), אבל השינוי שעברתי מעניק לי את התקווה שאם אלוקים חולל לי את הניסים האלה עד עכשיו הוא כנראה מספיק אוהב אותי כדי להמשיך ולהעניק לי עוד מחסדו וטובו הגדול.

איזה יופי, חסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו.

אאחל לך מה שאני מאחל לעצמי: עוד יום אחד נקי, מפוכח, ומחובר לאלוקים.

אוהבים אותך
מצטרף לברכתו של סוד יום נקי ומפוקח

תתחדש מנחם.
איזה טוב השם.
שיהיה לנו עוד יום אחד נקי ומפוכח.