שלום חברים

רציתי לשתף אתכם במשהו שקצת מדאיג אותי.

ב"ה התוכנית עוזרת לי הרבה בדחיקת התאווה. אבל אני מרגיש שאני הולך ומשתנה ולא בצד החיובי. אני מרגיש יותר אנוכי מתמיד למרות שכל הראיון של חסר אונים אמור לגרום לי את ההיפך. שמתי לעצמי בתור יעד לטפל בהתמכרות (אני יודע שאין בזה יעד אלא כל יום בנפרד ושאין לזה סיום וגם שלא אני מי שמטפל בהתמכרות אלא אני מוסר את חסרת האונים לאלוקים וכו', אבל לא מצאתי ביטוי אחר) וזה הפך להיות מרכז החיים שלי. אמנם היום אני מוצא שיחות טובות יותר עם אשתי וקשר שונה ממה שהיה עד היום, אבל זה קורה רק כשיש לי חשק לשוחח ו"להשקיע" את זמני איתה. היא גם מרגישה שאני משתנה, שהמבט שלי השתנה ושהדיבור השתנה.

מה קורה לי? זה רגיל? אולי זה החיפוש אחר ה"אני" החדש שלי וזה ענין של זמן עד שהכל ימצא את מקומו?

ישמח לתגובות.

שלום חבר יקר,

אותי לימדו שיש מקום אחד בו אני חייב להיות אנוכי - וזה בהחלמה שלי. אם אני לא אנוכי כאן ולא דואג לעצמי, לא אוכל לדאוג לאף אחד. אני יכול לומר לעצמי שאשתי במקום הראשון או כל דבר אחר, אבל בסופו של דבר אם אני לא שם את עצמי במקום הראשון, לאשתי לא יהיה בעל ולא כלום.

אני לא מכיר באופן אישי את מה שאתה כותב כי אצלי התכנית שינתה אותי מאוד מאוד לטובה, אבל כבר שמעתי על אין ספור תגובות שונות ומשונות להתחלת העבודה על התכנית, כל אחד בדרך שלו.

מה שאני עושה במקרים כאלו זה לדבר עם חברים וכמובן להתקשר לספונסר ולקבל מהנסיון שלו.

תודה רבה סוד הכניעה,

אני גם יודע שאין דרך אחרת ושאני חייב להשתנות, אבל זה לא מעביר לי את הקושי שבשינוי. אני בטוח שבהמשך זה יסתדר. זה כמו ללדת מחדש, אני צריך להכיר את עצמי.

דיברתי עם חברים, אבל אחד שדעתו מאד חשובה לי, בדיוק באתי להתקשר אליו לפני שקראתי את תגובתו בנושא הזה. אז אני יצלצל אליו עוד מעט.

תודה רבה

שלום. קודם כל אתה משתנה ואתה מרגיש שזה מוזר או רע.. כי המחלה שלך רוצה למשוך אותך חזרה אליה.. למוכר..ללא טוב.. לחולי.. לכן ההרגשה הזאת וצריך לדעת שאנחנו כבר לא יודעים או לא זוכרים מי או מה אנחנו באמת ,איך זה להיות בלי התאווה.. מצד שני לא כל דבר הוא אוניברסלי.. כלומר אולי אבל ממש אולי יש משהו שלא נכון בשבילך להחלמה שלך.. אתה צריך לבדוק את עצמך מה גורם לך להרגשה הזאת.. אולי.. בכל זאת תשמח בשינוי זה טוב וזה יעשה בעז"ה רק טוב.. אשתך אולי בהתחלה תדאג כי פתאום יש פה בעל שונה אבל לעט לעט היא תראה איך שאתה הופך לאדם טוב יותר.. כי בלי המחלה אנחנו אנשים נפלאים..(זה לאומת זה עשה ה' אם יש לנו כוח עצום ליפול יש לנו כוח עצום בלעשות טוב ובכל המובן החיובי של החיים)
בהצלחה ואל תעצור אף פעם

תודה רבה רק שמח, נשמע לי הגיוני מה שאתה כותב. פעם הייתי מישהו אחר, צריך להכיר את עצמי מחדש.