אני מתאר לעצמי שבדרך כלל הלך החשיבה הוא לבצע שינוי דרסטי ומהפך מהקצה אל הקצה, גם אם במשך תקופה.

אבל אין לי בעצם הרבה מה לומר, מעבר לתודה פשוטה.

אינני מדבר עוד על התוכנית המקצועית של הגמילה.

אני מדבר עוד על שלב מוקדם יותר.

הרי כולנו מכירים את שלב ההתפוצצות והנפילה הראשונית.

הבעיה היא שגם אם אחרי שעה שוככת התבערה, זה כבר נהיה לסוג של היתר וממשיכים רק בגלל התנופה.

בנקודה הזאת יש לעצם העוגן של המקום הזה את הכח למשוך אותך (כלומר אותי) בחזרה.

ועל כך רק רציתי לומר תודה, פשוטה ככל שתהיה.

עט נובע אהוב,

מי שעושה את המקום לנפלא זה החברים הנפלאים.

מצטרף לתודתך, אני חב המון לאלו שבזכותם יש לי רגעי שפיות ונקיות.

חבר יקר, תודה גם לך

הושיעה