ב״ה 

אני כבר הרבה זמן שנכנסתי לשמור עיניך  וקבלתי את המייל היומי ולא יצא מזה כלום. 
אחרי תקופה הרגשתי שאני לא מסוגל יותר עם נפילות של 3 פעמים ביום, נכנסתי לפורום כתבתי את מה שעל ליבי וממש התקבלתי באהבה עד כדי כך  שעשיתי את הבלתי יאומן, התקשרתי לאדם שאני לא מכיר ושפכתי את כל הלב שלי שם, ולהפתעתי הוא לא נבהל וממש הבין אותי . אח״כ גם התקשרתי לקבוצה ובזכות משהו שעלה לפני ואמר שזה פעם ראשונה שלו זה נתן לי אומץ גם לעלות ולשתף קצת. 
היום בחסדי ה׳ אני נקי כבר 34 ימים רק להיום ומרגיש טוב עם זה, וגם כשיש קושי אני משתדל להזכר שהכל מה׳ ושאני פשוט חולה שרק אחד יכול באמת להושיע אותי. 
הבנתי שאני מחפש להתמלאות ממשהו, וזה לא קרה דרך התאווה כי היא לא מסופקת אף פעם אבל יש דרכים אחרות.

כנראה שאלוקים חושב שעדיין אני לא זכאי לספונסר כי תכלס עדיין לא קבלתי.
העניין הוא שאני מרגיש בהתחלה של דרך מאד מיוחדת רק שאין לי מושג לאיפה להתקדם או מה צריך לעשות עכשיו כי מהקריאה פה הבנתי שכותבים הכל וכו
כך שאם משהו יכול להדריך אותי קצת יותר איך להתקדם
אשמח מאד
תודה מראש בהחלמה   

חדשות טובות!

יפה מאוד לשמוע.
בעזרת ה' תמצא ספונסר ותתקדם בע"ה.
אומרים שאם אין התקדמות יש נסיגה, אז תתקדם, ובעיקר תתפלל שה' יעזור לך להחלים, כי הכול בידיו.

בהצלחה

עד שיהיה לך ספונסר הייתי ממליץ לך לקרוא בנתיים בספרות של התכנית, ספר הלבן, ספר הגדול, ספר 12&12 (תוכל להשיג במייל של התכנית prozdor1@gmail.com)
לראות איך עובדים הדברים.

בהחלמה

ב"ה

לאינאונימי הבנתי שאם אני לי מי לי והתפילות אכן עזרו
לדבוק ההצעה שלך הצילה אותי היום תודה



אני צריך להתחיל להיות כנה
עם עצמי עם הסביבה ועם הבורא
זה הפתח לכל הדברים כנראה
מה שצריך זה פשוט לתרגל

לתרגל כנות לאנשים סביבי
להתרגל לא להעלים את האמת כי
זו הדרך היחידה והאמיתית
באמת להצליח פה בתכנית

לא שלא קראתי את זה קודם
לא שנסיתי דווקא להתעלם
פשוט סתם זה לא עבר את מחסום הלב
עד שמישהו בא ואותי קצת קילף

בעצם הוא גילה לי את הבעיה
שאני לא מוכן באמת להביט פנימה
להשלים שאני והתאווה זה עובדה
מוגמרת סופית שאין לשנותה

ואם כן זה ממש מדהים
שאין פה שתי מציאויות או אנשים
זה אני אבטליון בעצמי בלי שני גופים
חולה במין מחלה של מכורים

של מכורים אמרת אני מבולבל
אני ? מכור ?  האלי זה שייך בכלל
זה לא איזה מישהו שמאישים מזמן חדל
והוא זרוק על הרצפה מתחת לספסל

אבל מפה אני חוזר להתחלה
כנות אמרנו, אני חולה במחלה!!!
ומסתבר שהידיעה היא אכן תרופה
כי עד עכשיו הייתי בסוג של הכחשה 

ומעל במה זו אני רוצה להצהיר
שמהיום אתרגל כנות בכל העיר
בכל דבר אהיה שקול וזהיר
האם זו אמת או שקר בהיר

תודה לכם נתן במתנה ואסירותודה
פתחתם לי את הלב והנשמה
לדבר היפה הזה והנפלא
כנות אמיתית לשמה !!!

ב"ה

אני חייב להיות כנה לפחות עם עצמי אז אני כותב את הדברים האלו

1 ביום ראשון עליתי לקבוצה ודברנו הרבה על כנות, להיות כנה מול אחרים, פשוט לא לשקר, ולא פחות חשוב מול עצמי. והמנחה נתן לי דוגמא אם אתה מגיע לאוטובוס ואתה רואה שיש איזה מושא תאווה צלצל לחבר תודה שאתה לא מסוגל ותעלה על אוטובוס אחר,
רצה ה' ולמחרת זימן לי מקרה כזה, עליתי על אוטבוס שהייתה בו לרוע מזלי נהגת,( שזה קו שאני נוסע בו דיי הרבה ופעם ראשונה שיש נהגת ) ועוד כמה דברים שמספיקים להצית לי את הדימיון,
ולא התקשרתי לחבר,
לא חיכתי לאוטובוס הבא,
ויאללה המחשבות מתחילות לרוץ,
לרדת מהאוטובוס כבר אי אפשר,
אז מה עכשיו ??
כמובן שבאותו רגע התחלתי לכעוס על עצמי, למה עשית את זה, למה עלית, אמרו לך וכבר למחרת אתה לא מסוגל לעשות כלום??????
אבל פתאום הקב"ה ריחם עלי, וממש הודתי לו מכל הלב שיש לי מספר גבוה במשקפיים, שבלי אני בקושי רואה משהו.
שמתי מוזיקה בפול ווליום והשבח לא-ל הדרך עברה בשלום.

2 היום באמצע שאני מאזין לקבוצה בערב פתאום אני שומע קולות של תאווה שזה מספיק לי בד"כ כבר להדליק את הניצוץ בחבית אבק השריפה שלי,
ולא התאפקתי והצצתי אני לא יודע מה דין מבט כזה ראשון או שני אפשר כנראה לחקור, ושוב לא שתפתי בקבוצה מכל מיני סיבות שונות ומשונות אז אני רוצה למסור לה' את התאווה הזאת,
ואני מתחנן ללכת לישון נקי,
למרות כל השטויות שאני עושה.
בהחלמה לכולם

וכל העם רואים את הקולות... אולי זה פושט את הספק 

תודה על השיתוף הכנה. שמח עבורך שקיבלת ספונסר.
מאחל לך מכל הלב בהחלמה בדרכך החדשה...
אשמח לפגוש אותך בקרוב לתת לך חיבוק אמיתי 
לגבי הפאשלות שלך, כדאי ללמד על עצמך זכות...
הספונסר שלי אמר לי לקבל את עצמי כמו שאני.. לתת לעצמי את הזמן , את הקצב , את התהליך...
זה לוקח זמן וזה בסדר שכך. המחלה לא באה ביום אחד גם ההחלמה לא.
עלינו לזכור שזו תוכנית של התקדמות ולא תוכנית של שלמות.
האם אתה מתקדם? לדעתי העניה - כן כן כן ...
אוהב
הושיעה

ב"ה

זה היה יום לא פשוט!!!
התחלתי לעבוד על צעד אחד הווי אומר זו כתיבה.
קודם כל להיזכר בכל הדברים שכל כך רציתי לשכוח, שהדחקתי במשך שנים,
שלא האמנתי שאני באמת ביצעתי אותם.
ופתאום לבוא, ולכתוב הכל הכל הכל, שחור ע"ג לבן, והמילים האלה מצד אחד דוקרות, מצד שני הם מעוררות רגשות,
של עצב אבל אני לא מסוגל לבכות,
של שמחה אבל יש עוד המון בעיות,
פתאום גם מגיעה לה איזה התעוררות שלילית, הגוף מתחיל להגיב בצורה נוראית.
אבל אני דואג להזכיר לו שהוא לא רוצה להיות שמה,
אני מתפלל קח את זה ממני אני אוהב אותך אבא,
ואני מקבל את זה הולך לנוח לנקות ראש, ולהמשיך לנער ארכיונים ישנים מודחקים
כאלה שאף אחד לא רוצה לזכור,
אבל אם זה מה שיביא לי את ההחלמה, אני מוכן לוותר על הכל,
זה קצת מפחיד
אבל עדיף להיות שפוי על פני הכל.
ושוב זה הוכיח את עצמו שלכתוב זה משחרר 
שלהוציא את זה ממך זה אשכרה עוזר
בהחלמה

ב"ה

התחלתי לעבוד על צעד ראשון
ומשתדל להשתתף ולשתף בקבוצות לעשות את מה שצריך
אבל תוך כדי אני שם לב שאני כל הזמן מחפש
אם זה תוך כדי הכתיבה שמתי לב שכל הזמן חפשתי, לא יודע את מה...
כשאני הולך ברחוב אני מחפש..
מגיל יחסית קטן אני זוכר ששאלתי את עצמי הרבה פעמים, ואפילו פעם העזתי לשאול מישהו שלא ממש ענה לי
איפה אלוקים למה אני לא מרגיש אותו ????
אפילו פה באתר אני כל הזמן מחפש, כבר שבערך שעה שאני מדפדף פה ומחפש
מה לכל הרוחות
מה חסר לי שאני כל כך לא מסופק מכלום ???????
הרי אני בריא בגופי
יש לי משפחה טובה
יש חברים
אז מה חסר ?????
ב"ה אני לא נופל בתקופה האחרונה בגלל שזה פשוט נורא כואב ליפול ואני לא רוצה בכלל להיות שם
וגם כשאני רואה תאווה ברחוב או איפה שלא יהיה אני נזהר ממבטים שניים למיניהם כי אני יודע שזה מהר מאוד יכאב
אבל החיפוש הזה אחרי הלא נודע מוציא אותי מדעתי

אנא אבי היקר
עשה שאהיה מסופק אך ורק ממך
ומה שאני מחפש בתאווה שאמצא רק בך
שבאמת אכנע אליך ואעשה תמיד את רצונך

היי אבטליון. מזדהה איתך לחלוטין.
אני מכור לגמרי לחיפוש.. לא רוצה למצוא! רק לחפש ולחפש ולחפש.
הריגוש שלי מגיעה מהחיפוש עצמו. הציפייה, האשליה, הדמיונות, החלומות, הפנטזיה, השאיפות....
מאחל לשנינו שנמצא את מה שאנחנו באמת מחפשים בעומק הלב... את אבא אוהב

אמן