לאחרונה קראתי בספר של הרב ד"ר טווערסקי משל שהוא הביא לגבי נושא מסויים, והיה נראה "להשאיל" אותו לנושא אחר שאף הוא קשור להתמודדות שלנו עם החיים.

נניח שמישהו אומר לי לקחת חפץ זכוכית ששייך לי ושווה אלפי דולרים, להחזיק אותו, להוציא את היד מהחלון ואז לשחרר. אני כמובן מסרב כי אני לא מוכן שזה יפול וישבר לרסיסים, ואז מפתיע אותי בן שיחי ואומר לי שאני טועה. לטענתו, כאשר אשחרר את החפץ הוא לא יפול אלא יישאר באויר. ומה עם כח המשיכה? אין דבר כזה. זאת אשליה שאיתה אני חי שלושים שנה, אבל במציאות הוא לא קיים.

כמובן שהיחס שלי לדברים שלו יהיה זלזול מוחלט וחוסר אמון. אני יודע בוודאות שיש כח המשיכה וכאשר משחררים דבר - הוא נופל. אם אשחרר את החפץ - הוא יפול. אבל הוא ממשיך לומר לי שזה לא נכון ואין דבר כזה. הגרביטציה היא המצאה שהמוח החולה שלי המציא ואני קיבלתי אותה בחפץ לב ונדמה לי שזה נכון, אבל אם אנסה את זה כעת - אוכל להיווכח בעצמי שמדובר באשליה.

זה בדיוק מה שקורה לי כאשר אני מגיע לתכנית ואומרים לי להפסיק להחזיק בכח את כל החיים, ובמקום זאת "שחרר ותן לא-ל". אני לא מוכן לשחרר שום דבר כי אני יודע מהנסיון של שלושים שנה שאם אשחרר דברים ולא אחזיק בהם בכח - הם יפלו וישברו, ואז מסבירים לי שזאת אשליה, זה לא נכון. אם אשחרר את הדברים שאינם בשליטתי - הם לא יפלו ולא יישברו. אבל אני חסר אמון בכך במקרה הטוב, ומזלזל בכך במקרה הפחות טוב. ואז אומרים לי שמדובר בהמצאה של המוח שלי שמספר לי שאני חייב להמשיך להחזיק בכח, אבל אם אנסה לשחרר ולאפשר לא-ל - אוכל להיווכח בעצמי שמדובר באשליה.

או כמו שהספונסר שלי אומר, שכאשר אנו מגיעים לתכנית אנו מתפטרים מתפקיד המנהל, אבל אז מגלים שבעצם התפטרנו מתפקיד שמעולם לא היינו בו...

אבל יש הבדל בין הדוגמה של כח המשיכה לבין האשליה של הצורך לשלוט בכל דבר בחיים שלי, כי במקרה שלי לא אומרים לי סתם כך לעזוב ולשחרר אלא לשחרר ולתת לא-ל. אני לא סתם משחרר ונותן לדברים להתרחש אלא נותן למי שיש לו את הכח - להחזיק את הדברים עבורי. הרבה פעמים ניסיתי לשחרר דברים כיון שהבנתי בשכל שאין לי אפשרות לשלוט בהם, אבל האשליה הזאת חזקה יותר ממני. רק כאשר הגעתי לאמונה שכח גדול ממני יכול להחזיר אותי לשפיות - הסכמתי לשחרר ולתת לא-ל.

תודה רבה,
חייכתי המון בקריאה הזאת.
אהבתי במיוחד.

אהלן , לי שאלה. זה לא אשליה, יש מצבים ופגמים ומעשים שהם לנו כי זה החוק ואיתם אנו צריכים להתמודדד, אז מה ברגע שאני "מכור" אני פתור מהתמודדות עם החיים "שחרר ותן לא-ל" - לא כ" מבין את העניין הזה, אני מכור אז יש לי לגטימציה לא להתמודד מול העולם אלא "לשחרר" ו"לתת לאל" - גם פרקטית איך עושים את זה. יש לי החלטה קונקרטית - לקחת את הילדים לגן ואז לאחר לעבודה או להזמין מונית שייקחו אותם אבל אז אני יריגש "זבל" , אז מה לעשות "לשחרר" וזה ייפתר??? אשמח להסבר

תודה סוד.

ממש דוגמה טובה לזה שצריך להשתחרר מהכל ולתת למנהל האמיתי לנהל.

לי היה יותר קל לראות את זה כך:
ישנו כוח משיכה כי הקב"ה הוא המושך.
כמו שהוא משך למטה לפני שנייה, הוא יכול כעת להפסיק למשוך,
או אולי למשוך כלפי מעלה ואז החפץ יעוף באוויר...

העניין הוא שלא מעניין אותי מה יקרה לחפץ, כל עוד שאני מחובר לאור האלוקי.
כל עוד שאני מקבל את מה שקורה כמשהו שהוא הכי טוב בשבילי כאן ועכשיו, אז קורים לי פשוט דברים נפלאים.

בהחלמה

תודה שמואל, אכן זה אותו דבר רק במילים אחרות.

טומט, כאשר אני מבין שאלוקים הוא המנהל, זה לא מסיר ממני את האחריות. להיפך, אני מתחיל לקחת אחריות על הדברים, אבל להבין שאני לא מנהל. יש לי אחריות כלפי עצמי וכלפי בני משפחתי וכן הלאה, אבל התוצאות הן לא בידים שלי. אני עושה את ההשתדלות שלי, ומשחרר את התוצאה להחלטת אלוקים.

איך עושים את זה? אני לא מכיר אפשרות לעשות את זה בלי להיות בקבוצות באופן קבוע. שם אנחנו רוכשים את דרך החיים הזאת. בשביל זה יש צעדים.