אני משנה את השם כי התייאשתי. כנראה שהתוכנית לא מתאימה לכל אחד. מאז שנכנסתי לתוכנית בתוך חודשיים חציתי גבולות והצלחתי להרוס כל אבן על אבן שהיו בחיים שלי.
בימים הקרובים עוד אסתובב פה, אולי הנכונות תחזור.
ואם לא,
היו שלום. אתם חברי אמת. אבל אני לא בנוי לטלטלות כאלו.

לוותר זו הדרך להגיד לא רוצה להתמודד לברוח זו דרך בלי ערך אתה לא חייב להלחם ביצר הרע אתה פשוט צריך לא להיכנס איתו לזירה בלעדיך הוא לא יכול הוא צריך משהו לתקוף אותו אם אתה לא שם אין לא את מי

ועוד משהו. אם יש למישהו מה לאמר לי. אני מעדיף לקבל תגובות בהודעות פרטיות.

חשבתי לערוך את ההודעה הראשונה, אבל אולי עדיף שהדברים יהיו בתגובה כדי שהשרשור ישמר. אולי תהיה למישהו פעם תועלת מהדברים.
הייתי היום במנגל - מפגש. החלטתי להפעיל שריר מול החוסר יציבות שלי. חשבתי שאגיע, אשב מדוכדך בצד ולא אדבר עם אף אחד. אבל כמה טלפונים ושיחות בדרך למפגש, וכמה חיבוקים שלא יכולתי להישאר אדיש מולם הסבירו לי טוב טוב מי רוצה בטובתי (אבא אוהב) ומי מנסה למשוך אותי לבור. אני לא יודע אם מחר יהיה יום קל או לא. אבל אני יודע שהגעתי הביתה. ואשתדל לזכור את זה טוב טוב ולהמשיך לנסות לחזור לאבא בכל רגע נתון.
זה גם המקום להודות לחברים באופן אישי, ומי ששכחתי אותו, אני מראש מתנצל.
תודה לדורון, נתן במתנה, אבי1, נעם ה', אסירותודה, זיו, דוקטור פינחס ומיסטר זימרי.וכל מי שהיה איתי ברגעים הקשים שלי. הזכרתם לי כמה אסיר תודה אני צריך להיות לאלוקים ששלח לי אותכם ואת שאר החברים.
בעז"ה אשנה את החתימה שלי שתזכיר לי את הדרך ואני מתפלל לאלוקים שיתן לי את הכוחות לבצע את הפעולות בלי פרשנות. פשוט לעשות אותם.
אוהב את כולם,
כבר לא חוזר ליפול,
חוזר לאבא

כייף לקרוא

איזה כיף לך שיש לך את כל החברים האלה שתומכים בך ועוזרים לך
אני מקנא בך (קנאת סופרים....)
לצערי אין לי את האומץ להחשף אני גיבור אחרי המקלדת...
בהצלחה אחי

תודה שחזרת.

איזה כיף לקרוא 

אני רואה צורך להוסיף עוד כמה דברים שהתבררו אצלי הבוקר.
כשנכנסתי לתוכנית דיברתי הרבה עם חברים, אני עובר רכבת הרים לא פשוטה ונדמה לי שהדבר שעשיתי הכי הרבה זמן בחודשיים האחרונים זה להיות בטלפונים. אני זוכר שנתנו לי הרבה עיצות, עד כדי כך שאני כבר לא זוכר את כל העיצות ולא יודע לשייך עצה למי נתן אותה. כך שיוצא לי לייעץ למישהו עצה שהוא עצמו נתן לי...
יש עצה אחת שקיבלתי ממישהו כמה פעמים, והיא שווה זהב. בלי העצה הזו, אתמול הייתי עוזב, והיום הייתי שובר כל גבול שעוד נשאר לי.
ספונסר וקבוצות לא מכיר דרך אחרת להחלים. הפורום נותן המון, אבל המגע החי (או הטלפוני אחד על אחד) עושה דברים אחרים לגמרי. אתמול חבר שלח לי הודעה פרטית שנגעה בי. ביקשתי ממנו שנדבר בטלפון. בטלפון הדברים נראים אחרת. ולקבל חיבוק מחבר כשאתה מרגיש שנאה עצמית נוראית יכול להיות ההבדל בין חיים ומוות
אז תודה למי שנתן לי את עצת הזהב (אני מניח שמי שעוקב אחרי הסיפור שלי כבר יודע מי זה...  ) ותודה לכם חברים על הטלפונים, ההודעות והדאגה.
אוהב את כולכם,
חוזר לאבא

אוהבים אותך אחי!!!

איזה כייף לראות שינויים באנשים.

נתת לי המון תקווה.

אוהב אותך.

ספונסר וקבוצות. וואו, זה חתיכת דרך. אבל לאן מובילים הספונסר והקבוצות?

להשתמש בספונסר והקבוצות כמטרה ולא כאמצעי זה כמו טיסה לשום מקום או כמו לקנות GPS רק כדי שיהיה לי מכשיר משוכלל ברכב. אבל אם אני לא משתמש במכשיר ולא כותב את היעד הסופי - אין לי מה לעשות עם זה.

גם הספונסר וגם הקבוצות הם תמיכה כדי לעשות את הצעדים. והצעדים מה ענינם? דרך חיים רוחנית. או במילים אחרות: דרך לחיות כפי שאלוקים רוצה שנחיה, כדי שהוא - ורק הוא - יסיר מאיתנו את מחלת ההתמכרות לתאווה.

אני זוכר שבסדנא דיברנו על זה שכל המטרה היא החיים הרוחניים, חיים שאלוקים נוכח בהם. זה ברור שהדבר היחיד שיציל אותנו, שיחזיק אותנו בחיים אלו הצעדים. כשראש החץ הוא קרבת אלוקים.
במצב שהייתי ביום שני, הייתי אפילו לפני צעד אפס, חשבתי לעזוב את התוכנית... סה"כ רציתי להזכיר לעצמי ולאחרים את הצעד הכ"כ ראשוני הזה. המובן מאליו לאחר פרק זמן. אבל הוא הבסיס המינימאלי לכל התוכנית. כמו שכתוב בספר הלבן - אין החלמה בלי חברותא.

היו שלום.

אל תמחק את המספר שלי

מה,
מצאת פתרון אחר?