אני חושב שקצת שיתוף מינימום יועיל מקסימום לא יזיק...




מדוע אני נמשך לראיות אסורות והוז"ל: תמיד שאני נזכר בנשים שראיתי קודם לכן, מיד אני מרגיש כמו תקיפות מצפון כאלה בלב, ואז מתחיל הרצון העז לראות דברים שיספקו קצת את התאווה..
מה אני עושה כדי להתמודד עם זה: ע"פ מה שאמרו פה בפורום. לא להילחם. לוותר. לא להראות רצון אישי לראות את התאווה.
האם אני חושב שההתמודדות הזאת מועילה: לפעמים כן לפעמים לא. לצערי, גם בפעמים שכן, זה מועיל לטווח קצר ואז מיד אני מאבד כל טיפת שליטה על עצמי ועושה את הדבר הריקני הזה...
מה הרגשות שלי אחר זה: לרוב המצפון שלי נורא. מרגיש ריק ובודד. חוסר שמחה באופן מבהיל, רצון להתאבד ולעזוב את העולם. רוצה להיות לבד ולא לראות אנשים שמחים בעולם כשאני יודע שהשמחה שלהם אמיתית.

...
שתפו אותנו
...

[b]מדוע אני נמשך לראיות אסורות והוז"ל: כי הקב"ה הטביע בנו את הטבע לאהוב את המין השני כשהוא חשוף.... וגם הטביע בנו את הטבע לשפשף כשמתעסקים בזה....
[b]מה אני עושה כדי להתמודד עם זה:מנסה להילחם בכל הכוח, משכנע את עצמי שזה דבר פסול, ומנסה להתבונן בזה שהקב"ה הוא שנתן לי אות האהבה הוא הוא שאמר לי להימנע מדרכים האלה, ולנתב את האהבה למקומות הנכונים.
[b]האם אני חושב שההתמודדות הזאת מועילה: ההתמודדות הזאת מועילה אך ורק שלא בשעת ניסיון, בשעה שאני יושב ליד המחשב היא לא מועילה כהוא זה...
[b]מה הרגשות שלי אחר זה:אחרי זה אני מרגיש "למה אני לא יכול לשלוט בעצמי? מה, אני ילד קטן שכשהוא רואה סוכריה הוא לא יכול לעצור בעצמו ומתחיל להשתולל עד שהוא מקבל את זה?",ואני בוכה על החיים שלי איך שהם ייראו עם אדם שלא יכול לשלוט על ייצרו...

1. כי אני רוצה לברוח. אני לא מוצא חיבור אמיתי לחיים, אז אני מחפש חיבור במקומות אחרים. התאווה אומנם לא מספקת לי באמת את החיבור, אבל אני מאמין שאם אשקיע בה קצת יותר בפעם הבאה- אולי זה יעבוד.
2. אני מנסה לפעול לפי 12 הצעדים, אך למעשה אני לא עושה את הפעולות.
3. כאשר אני מבצע את הפעולות אני מרגיש נהדר ומחובר. אך בגלל שאני עצלן ולא מספיק נואש, אני לא עושה את הפעולות וזה לא יעיל בשבילי.
4. לפעמים אני לא מרגיש דבר, לפעמים אני מרגיש גועל מעצמי. לרוב אני מרגיש יאוש ואכזבה מעצמי על כך שעוד פעם ויתרתי לעצמי ולא עשיתי את הפעולות היום.

מדוע אני נמשך לראיות אסורות והוז"ל: כי אני חולה, סקסוהוליסט, מכור למין ולתאווה. המוח שלי מספר לי שאם רק אצפה בפורנו או אשתמש בתאווה זה יהיה התשובה לכל הבעיות שלי בחיים.
מה אני עושה כדי להתמודד עם זה: נכנע, מבין שזה גדול עליי ואין לי שום סיכוי להתמודד עם זה. מפנים שזה רעל עבורי ואם אתן מבט שני - לא אוכל לעצור ולבסוף אפול ואתרסק. אני פונה לאלוקים ומבקש ממנו שיקח את זה ממני.
האם אני חושב שההתמודדות הזאת מועילה: בכל פעם שהודיתי בחוסר אונים ואכן נהגתי כחסר אונים בצירוף פעולות נמרצות כפי שמציעה תכנית 12 הצעדים - זה פעל. בחסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו אני נקי עשרים חודשים ויומיים.

וואי, תודה!
בדיוק בימים האחרונים אני שואל את עצמי מה הפעולות שאמורים לעשות ברגעי אמת של התקף, רציתי לפתוח הודעה, והנה, עשית את זה.
עוקב ושומר, מאוד חשוב לי הדבר הזה. עד עכשיו אני נקי מסיבה פשוטה, אני לא בא במגע נקל עם שימוש, אני מפחד שברגע שתהיה לי נגישות נגישה, שזה ממש עוד מעט, פלוס זה שאני - וזה זוועה להגיד את המלה הזאת בהקשר הזה - מתגעגע לכל השימוש, אפול כמו קמקזי משנות הארבעים

מדוע אני נמשך לראיות אסורות והוז"ל: אומרים שאני מנסה לחפות על החלל שיש בי, על פגמי אופי, חוסר חיבור לאלוקים. לפעמים אני מרגיש שזה זה, אני מרגיש שזה רק ניסיון לברוח, להתנתק, לא להתמודד. עכשיו רק בא לי כי בא לי.
מה אני עושה כדי להתמודד עם זה: אין לי מושג. אני כרגע בעיקר נקי טכנית ואני מגלה שיש הרבה חלל של פגמים. מן הסתם אצטרך למלאות אותו בדרכים אחרות.
האם אני חושב שההתמודדות הזאת מועילה: לא יודע. מתפלל שכן.
מה הרגשות שלי אחר זה: אחרי נפילה? האנגובר. אחרי הצלחה? עוד לא הייתה באמת התמודדות. אחרי נקיות? באסה גדולה, אין מה שישכיח את עומק הריחוק.

או מיי גוד  -  אור יקרות!!!

מצאתי את עצמי בכל מילה שלך!!!

מדוע אני נמשך לראיות אסורות והוז"ל: חוסר ביטחון עצמי אני מניח ואופי חלש גורמים לי למועקה הזאת , ואיך אפשר לא להמשך לראיות אסורות ? הרחוב היום זה כמו אתר צילומים לסרט פורנו בכל שניה ..

מה אני עושה כדי להתמודד עם זה: מנסה להוציא את המחשבות על זה במחשבות טובות , הכל מתחיל ונגמר במחשבה, רבי נחמן אומר בליקוטי מוהר"ן בתורה רל"ג שאי אפשר שיהיו שתי מחשבות בבת אחת וככה שהם שחושבים משהו טוב אז המחשבה הרעה תסתלק ממילא , זה מאוד קשה לביצוע כמובן אבל אני משתדל להתדבק בזה כמה שאפשר ..

האם אני חושב שההתמודדות הזאת מועילה: בכללי כן , עליי לא כל כך :/ , ברגע שיש לי פתח או ניסיון קטן בתאווה הנ"ל אני מתרסק .

מה הרגשות שלי אחר זה: חוסר אונים , בושה , מכוון שתמיד אחרי הנפילה אני אומר לעצמי שיותר אני לא אעשה את זה וכל פעם זה קורה מחדש .. פשוט תסכול לא יתואר ..

1. כי זה הטבע של מכור.  בורח מהמציאות,  מכל הקשיים בחיים,  ומעצמו,  לפיתרון הכי טוב (????) שמשכיח הכול וגם מהנה. 
2. יש לי ספונסר שב"ה מדריך אותי איך לחיות חיים נכונים. אני מתחיל לפעול ע"פ שיטת 12 הצעדים. כשיש לי התקף תאווה אני זועק לאבא שבשמיים שייקח ממני את התאווה,  לפעמים תוך ירידה על הברכיים.  ואז מתקשר לחבר.  בדרך כלל אין לי את הנכונות לזה,  אבל אבא בהחלט עוזר,  רק צריך לבקש.
3. לפי התוצאות,  והתוצאות של כולם,  בהחלט כן. אבל זה כמובן תלוי בהשקעה.  רק אם תשקיע כמו שצריך תקבל תוצאה.
4. חוסר אונים,  הנגאובר כמו שאמרו לפניי,  ייאוש אסטרונומי.  אך מצד שני,  פוש להמשיך ולהתקדם בתוכנית.  כי אני פשוט חסר אונים.  בלי התוכנית אני כלום.

חברים שתפו, אתם לא יכולים לדעת כמה זה עוזר

מדוע אני נמשך לראיות אסורות והוז"ל: נמשך לראיות אסורות כי אני שונא גבולות, תמיד מחפש את הסודות, את מה שמעבר... בעומק הנשמה שלי מחפש את הבלי גבול את האין סוף. הביטוי הגשמי הכי מפתה עבורי זה ראיות אסורות. בלי גבולות.

מה אני עושה כדי להתמודד עם זה: מתחבר כמה שאפשר לתכנית ההחלמה, לחברים מחלימים, לאלו שמבינים אותי, לאלו שמקבלים אותי איך שאני. מנסה לתקן את פגמי האופי שזורקים אותי לתאווה. מתחנן לאלוקים שישמור אותי נקי.

האם אני חושב שההתמודדות הזאת מועילה: אני חושב שההתמודדות הזו נפלאה. זה נתן לי המון בכל התחומים הרבה מעבר לנקיות מתאווה. כל זמן שאני מחובר אני מוגן. נקי 11 וחצי חודש.

מה הרגשות שלי אחר זה: הרגשה כבדה. כאילו החמצתי הזדמנות להביא את המשיח. בושה ואשמה. אני מאוד משתדל לא להיכנס לתחושות הללו כי אני יודע שזה לא עוזר למצב ולהפך. אני מנסה יותר להתמקד בלהרגיש כמה אני חבר אונים וחדל ישע חלשלוש חולה שחייב נואשות להיטות צמוד לאביו שבשמיים ובארץ. אני מרגיש מרוקן שחייב להתמלא ועדיף להתמלא בהחלמה ולא במחלה.