חשבתי שאני גאון. חשבתי שהתאווה כבר בכיס. התבדיתי.
חבר'ה 51 יום של נקיות.
לא פשוט בכלל הרבה בין הזמנים.
חשבתי שכבר יותר קל לי..
מטעויות לומדים. ואני למדתי דבר אחד. זה אפשרי.
בין הזמנים זה לא החיים הרגילים. בשוטף אין זמן לדברים. במשך כל השבוע ידעתי שזה יבוא אבל לא היה זמן. יום רודף יום. מרוץ החיים עוזר בדבר.
זה אפשרי.ץזה אפשרי.ץ
זה אפשרי.
אאאאאההה...
אבינו שבשמיים יכולתי לעצור לפני הנפילה הרגשתי זאת. אבל הרגשתי גם שזה בלתי נמנע שאם לא אפול זה רק עניין של זמן עדיף לפני חודש אלול. תחבולות היצר..
עוד 40 יום יום הכיפורים זה היעד כעת. והאם זה אפשרי? כן זה אפשרי.
בבקשה אלוקים כך את זה ממני נמאס לי להיות אובססיבי לדבר הזה זה מגעיל אותי.
אני רוצה קדושה להיות צדיק להתחבר לתורה. זה מנתק אותי..
יהי רצון מלפניך ה אלוקי ואלוקי אבותי שכל טיפה וטיפה של זרע שיצאה ממני לבטלה בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בן ער בין ןשן בין ידי ביןעל ידי בין על ידי אחרים שלא במקום מצווה עשה למעם שמפ הגדול והקדוש היוצא מפסוק חיל בלע ויקיאנו שךחזירנה למקומה במקום הקודש.
אמן.
רוצה לשוב להיות תמיד בשמחה..

אני דרך האייפון ואין לי עצבים להגיב דרכו אבל אשרייך שזכיתה לנצח את היצר 51 ימים , זה לא מובן מאליו ואפילו די בלתי אפשרי בימינו אנו .

אוהבים אותך,
יש לך יצר חכם אחי...

גם אני למדתי שזה אפשרי, למדתי בדרך הקשה.
כי ברגע שחשבתי שעברתי את השלב של 'תאוות', בו ביום זה חזר אלי חזק מאוד.
אז היום, גם כאשר יש לי 132 יום לא מובן מאליו, אני יודע שבכל יום אפשרי ליפול, ולכן אני מתחנן על נפשי בכל בוקר שהיום הזה יעבור נקי.

51 יום נקי, זה מראה שה' יכול לעשות הטוב בשבילך, ה' איתך עימך ואצלך...

בבקשה, תשוב להיות תמיד בשמחה.
אוהבים אותך,
אינאונימי

תודה לכם חבר'ה.
תמיד יש את הפוסט נפילה.
זה כשאתה נופל ואז אומר לעצמך טוב נו נפלתי כבר אז כל היום מותר ואז זהו. ופה המכשול צריך לעמוד איתנים.
כרגע נקי ברוך ה.
מנסה לשאוב דווקא את הדברים הטובים מהנפילה. מסתבר שיש.
ה בבקשה עשה שלא אתבדה שוב מהרגשותיי הנפשיות.
חוזר להיות תמיד בשמחה..

51 יום זה מדהים.
אני עכשיו ממש לצערי נפלתי בשעה וחצי של תיעוב ה' ירחם עלי.
מסכים איתך לגמרי, בין הזמנים זה מכה. קודם הבין הזמנים אני לא ראיתי ראיות לא טובות קרוב לחמש חודשים!
אבל מה לעשות שהאינטנרנט האכזרי הזה אוכל לנו כל חלקה טובה מהחיים.
מאחל לך הרבה הצלחה בהמשך חבר!

אוהבים אותך!
זה האופי של המחלה, מאוד ערמומית. 

כואב לקרוא על נפילה אחרי תקופה יפה. אני מכיר מאוד טוב את התחושה הזאת של המחשבה שהתאווה כבר נגמרה והכל יהיה בסדר. לא רק זה, אלא שהיו פעמים שאפילו לא הבנתי איך בכלל אפשר להימשך לפורנו, הרי זה מגעיל ודוחה. לא האמנתי על עצמי שבאמת זה הייתי אני שם מול המחשב, והיה ברור לי לחלוטין שזה בודאי לא עומד לחזור על עצמו. איך אפשר בכלל?

אבל משום מה המסקנא שלי שונה במאה שמונים מעלות מהמסקנא שלך. שיהיה ברור מההתחלה: אני לא אומר שאני צודק או שאתה טועה ח"ו, אני רק משתף במה שאני מרגיש. יתכן בהחלט שאנחנו שונים, ויתכן גם שאנחנו דומים ובכל זאת לך יצליח מה שנכשל עבורי, או הפוך. אין אף אחד שיכול לטעון שיש לו את הידע המדוייק ואת הדרך היחידה להחלמה. אלוקים מספיק גדול כדי לתת לנו יותר מדרך אחת, ומותר לנו לרכוש מעט ענווה כדי להודות בכך.

המסקנא שלך מכך היתה שזה אפשרי. הנה, היית נקי 51 ימים, אז בטח אפשר להמשיך הלאה באותה דרך. אבל אני נזכר דווקא בבדיחה על הקמצן שהתלונן שעד שהוא הצליח לאלף את הסוס שלו לצום - הוא מת... (זה בטח היה נראה כמו הנסיונות שלנו להפסיק ליפול, בהתחלה יום בלי אוכל, אחר כך יומיים וכן הלאה, ובסוף הוא באמת הצליח אבל אז הסוס מת).

אסביר את עצמי ומה אני מתכוון כשאני אומר את זה. מבחינתי, הנסיון שלי מוכיח שזה לא שאלה של האם אלא של מתי. זה לא שאני שואל את עצמי האם אפול שוב אלא רק מתי זה יתרחש. בדיוק כמו שאין לי ספק שאני יצטרך לאכול שוב או ללכת לשירותים שוב, השאלה היא רק כמה זמן אני יכול להצליח לשרוד בלי זה, האם זה יום או יומיים או שבוע. אני מכור לתאווה וזה אומר שמה שלא אעשה וכמה כח רצון שלא אגייס, בסופו של דבר אני חייב את התאווה הזאת.

העובדה שנפלתי אחרי תקופה של המנעות באמצעות כח הרצון לא מוכיחה לי שזה אפשרי אלא שזה בלתי אפשרי, כיון שתמיד בתקופות האלו הרגשתי כל כך טוב עד שבאמת חשבתי שלא אצטרך שוב לחזור לשם ולא היתה לי שום סיבה להמשיך להרוס לעצמי את החיים. אם בכל זאת עשיתי את זה ונפלתי, זה רק כיון שאני חייב את זה. אז נניח שבפעם הבאה אצליח אפילו יותר, אבל מה יהיה בסוף? כן, די ברור, אני אפול שוב.

אם זה המצב שלי (ואני חוזר שוב שאני מדבר רק על עצמי), זה אמור להוביל אותי למסקנות. אני אמנם לא יכול להתפטר מתפקידי, אבל יש למסקנות האלו השלכות אישיות מאוד ברורות עבורי.

שוב מהנהן

סוד היקר.
אתה צודק קודם כל.
ההמנעות שלי לא הייתה מכח רצון כלל וכלל את האחרון כבר מזמן שעבדתי לפני קוני.
לכן גם ציינתי שהנפילה באה אחרי בין הזמנים מאוד קשה עם עשרות הזדמנויות לנפילה.
פשוט לרגע אחד לא הלכתי לפי הצעדים והנה מצאתי את עצמי בשאול תחתייה.
בדיוק בגלל זה אמרתי שאם הצלחתי בחסדי שמיים להישמר בבין הזמנים ועם מלא הזדמנויות שהייתי לבד בבית עם אינטרנט פתוח, אז נראה שזה מוכיח שהצעדים עובדים. כי באמת אין לי מושג מתי יהיו לי כאלה הזדמנויות לחטוא.
קח לדוגמא את הילד שאביו מושיבו בפתח של זונות מה יעשה הבן ולא יחטא. אני הצלחתי בעזרת הצעדים להחזיק תקופה. אבל עכשיו אני כבר עובר מהמקום הלא שגרתי. פתח של זונות כביכול. אל המקום הרגיל לישיבה עבודה וכו'. שם אני חושב שבעזרת הצעדים אצליח להתקדם.
וכמוסר הבנתי שצריך להתרחק מאותו פתח כמה שיותר.
אני יודע שזה לא חכמה לשמור בישיבה. אבל אני מתכוון שהתקופה הספציפית הזו הייתה לא שגרתית. מקווה שהייתי מובן
תודה לכולם.
מרגיש כבר הרבה יותר בשמחה אחרי יום נקי..

אחלה.

לא זכור לי שכתבתי שאין דרך חוץ מהצעדים, ולכן אני לא מדבר על הדרך והשיטה. שכל אחד יעבוד בשיטה שמתאתימה לו. אני מדבר על הדרך בה אני תפסתי את ההתמודדות שלי עם התאווה כל השנים. הייתי בטוח שזה אפשרי, עד שהבנתי שזה לא אפשרי. גם בנקודה הזאת, אני לא אומר שזה נכון אצל כולם, אבל אצלי השינוי הזה בגישה הוא המפתח לחופש.

ברוך ה שומר כבר 10 ימים נקיים מכל וכל.
נקווה שאני על הדרך הטובה הפעם.
מחר יוצאים הביתה. מקווה שלא אתבדה..
בשמחה.

אח יקר,
אני מאוד שמח בשבילך על 10 ימי נקיות. חסד ה׳ ממש לא מובן מאליו.
אבל למה התכוונת שעלית על דרך? מהי הדרך?
אני הייתי שואל את עצמי, כשאני חוזר הביתה, מהם המקומות והזמנים המסוכנים?! ועושה לעצמי תכנית ברורה מראש איך להיזהר שם, צריך הרבה ערנות במקומות הסכנה.
למשל תכנית ברורה וזמן קצוב לפני שמתיישבים למצוא נחת במחשב.

בהצלחה רבה בבית. ספר איך עבר עליך.

בהחלמה
אוהב
הושיעה

אכן הושיעה.
התוכנית קורמת לה עור וגידים כעת חיה.
כמו כן כתבתי מקווה שעל הדרך הטובה, אני עוד לא יודע כלום בוודאות. תאמין לי.
בשמחה..

אוהבים!

הדבר הכי גרוע במחלה הארורה הזו זה ההכחשה.
כשאני עצבני אני הולך לשבת מול המחשב. נכנס לאינטרנט. "רק" לחפש חדשות. ואז אני "רק" פותח יוטיטוב". ואז "רק"...
ואחרי הנפילה אני תופס את עצמי ואומר מאיפה זה בא לי ככה בהפתעה?

אחרי תקופה מסויימת בצוכנית למדתי טיפה לזהות מראש את המניעים שלי כשאני בכלל נכנס לחדר המחשב.
וכשאני מבולבל וזועף, המחשב נהיה לי לסכנת מוות.

אם רק לא נהיה תמימים ונאיביים, נוכל לחלום על חיים שפויים בלי תאווה.
הידע לבד לא מספיק. אך מי ששוכח שהוא רגיש ואלרגי לתאווה הוא בטח חסר סיכויים.

אשמח לעזור בכל דרך ועניין
אוהב
הושיעה

תודה לך הושיעה היקר.
אתה כל כך צודק בעניין של ההכחשה. רק לפתוח יוטיוב. טוב נו רק לראות את הסרטון הזה שהוא לא הכי כשר. זה לא פורנו מה אתה רוצה. זה יספק אותך ואז תהיה רגוע.
ומשם כל אחד יודע לאן מגיעים.
אלוקים תן לנו להיות אמיתיים עם עצמנו להגיד לעצמנו בכנות למה אנחנו עושים דברים לא לשקר לעצמנו. תן לנו לזכות ל...החלמה.
שבת שלום.
בשמחה.
נ.ב. כבר 11 יום בנקיותת. כן ירבו.