בימים האחרונים אני מסתובב עם הרגשה דיכאונית מכל מני סיבות

הבעיה הגדולה פה, מעבר לדיכאון עצמו, הוא שזה מחליש את ההגנות כנגד התאווה.

אמנם עדיין, ברוך ה', היא לא תקפה במלא הכח, אבל מכיוון שאני נמצא באיזשהו מצב נפשי בעייתי אני ממש מזמין בזה צרות.

מקווה להשאר נקי לעוד יום, גם במחשבות.

בוקר טוב אלי,

יצירת קשר עם חברים, לדבר, להיפגש, זה דבר נפלא.
אוהבים,
זה לא מהניסיון האישי שלי, אלא מחברים.
בהצלחה

שלום אינאונימי

לא ממש הבנתי, אתה מציע דרך לטפל בדיכאון שנפל עלי או בחיזוק ההגנות הנפשיות?

אולי בעצם זה כרוך אחד בשני

תודה על ההשתתפות (גם אם דלה משהו...)

נראה שעברתי את החלק הקשה

אחי, מזדהה מאד עם המצב שלך.
אני לא רוצה לייאש אותך, אבל פעמים רבות מהנפילות שלי, מקורם היה מדיכאון.
אני לא יודע איזה מילים לומר, כי גם אני בגדר חדש פה.
מאחל לך בהצלחה.
נ.ב. רבינו יונה באיגרת כותב שאסור להסתכל על העבר, כי העבר הורס את העתיד. כן. העבר נותן תחושה שעברתי כבר את כל הגבולות האדומים בחיים, ומשם אין לי כבר לאן לעלות, עדיף לזרום עם החלק הכיפי בחיים = תאווה.
אבל זה לא נכון. תכניס לראש שלך שאתה לא האדם היחיד שמתמודד עם זה, ואלי לך אפילו יש פלוס מעל כולם שאתה משתף ומנסה לעמוד נגד זה. יש כאלו שלצערנו לא משתפים אולי כי הם לא יכולים, או כי הם לא יודעים על האתר, או הכי גרוע, לא מודעים למצבם.
הרבינו יונה הזה עזר לי מאוד להתקדם בהתמודדות הזאת ובע"ה אני בעל 8 ימים נקיים בס"ד.
מאחל לך בצלחה לילה טוב ונקי

תודה רבה על השיתוף, אוהבים אותך!
מזדהה איתך כל כך.
הרבה פעמים אני נופל מדיכאון או ריקנות. הדבר שבד"כ עובד אצלי הוא לשמוע מוזיקה.  זה ממש מרגיע וממלא קצת את החלל.

שמעתי לאחרונה מסר מחבר ותיק שציין כמה שנים לנקיונו
הוא אמר שכיום הוא מתיחס לדכאון ורחמים עצמיים בדיוק כפי שהוא מתייחס להתקף תאוה שתוקפתו

שלום "רוצה לחיות"

כתבת פה דבר מאוד חשוב ואשמח אם תרחיב עליו

איך ניתן להתמודד עם אותו דיכאון ורחמים עצמיים?

זה קורה לי מדי פעם, ואז אני מרגיש שאני חוזר להלך על חבל דק

אכתוב לך מה שעובד לי (כשאני עושה את זה...)
ראשית להתקשר לחבר לשתף - בדיוק כמו התאוה - כשמאיריה על זה - הכל פשוט נמוג ונעלם.
כמו"כ לצאת מהריכוז העצמי, להפסיק לשקוע - לעשות פעולות הפוכות מהרצון, זה עוזר פלאים.
עוזר לי גם לכתוב רשימת אסירויות תודה - זה נותן לי פרספקטיבה אחרת למה שקורה אתי, הכל מפסיק להיות שחור, והופך לורוד.

חברים ותיקים אמרו לי פעם שתי משפטים חזקים, שמאוד עוזרים לי במצבים כאלו - 'הרגשות הן אינן העובדות של החיים' - לרוב אנו טועים לחשוב שכן.
משפט נוסף 'לא משנה מה אתה מרגיש, משנה מה אתה עושה'.
וכמו שאמר לי חבר ותיק - מהו הדבר הנכון הבא שעליך לעשות? תעשה אותו, תכנס לתנועה, ותשתחרר.


בהצלחה

לדעתי מה שיכול להועיל, זה עבודת צעדים ארבע חמש ושש.
(גילוי נאות. עוד לא עשיתי אותם)