יש לי בור בתוך הנפש שלי, בור עמוק. לפעמים אני עומד על קצה הצוק ומנסה להציץ למטה. ואז אני נדהם, לא רואים את הקרקעית... ואני לא יציב, כמו לנדנד את הרגליים מקצה הגג של מגדל. הרבה פעמים, כשאני רואה את הבור הזה אני מרגיש שאני חייב לעשות איתו משהו. הייתם מצפים שאני אתחיל לזרוק עפר כדי לסתום את הבור הזה? האמת שאני לא לגמרי שפוי, בדרך כלל אני מרגיש שאי אפשר לסתום את הבור וקופץ לתוכו בעיוורון חושים... אני לא יודע איך, אבל אחרי ההתרסקות שלי שם למטה, אני מוצא את עצמי שוב למעלה. עד המפגש הבא עם הבור...
אתמול נפגשתי שוב עם הבור שלי, עמדתי מולו, וחיפשתי את הדרך לקפוץ שוב לתוכו פנימה. ברגע האחרון החלטתי להתקשר לשתף חבר בתחושה, סיפרתי לו הכל, מה מביא אותי לעמוד מול הבור, הסברתי לו שאני מרגיש שהבור לעולם לא יתמלא ועדיף שאקפוץ לתוכו וזהו. ואחרי זה פתאום הרגשתי שמשהו קצת התמלא, שהבור כבר לא כ"כ מאיים. ידעתי שלא אסתום עכשיו את הבור, הסטתי מבט מהבור והמשכתי הלאה. הוא שם, ואני הולך במעגלים, אני עוד אעמוד מולו. אבל פתאום גיליתי שלפעמים מספיק להודות בפני חבר שהוא קיים ואין לי אפשרות למלא אותו כדי שאוכל להתקדם הלאה.
הודינו שאנו חסרי אונים מול הבור, ואבדה לנו השליטה על חיינו.

מזדהה מאוד

כנראה שקראתי את זה וישב לי בתת מודע... את ההגדרה הכל כך קולעת למדתי ממך, לא זכרתי שכתבת על זה.
אוהב.

כייף לקרוא (שוב)
את שניכם

דברים יפים אחי.
ריגשת..

תודה דורון. יש לי עדיין חוב כלפיך, עוד לא מילאתי אותו... עוד יגיע (:

הדרך היחידה שאני רואה
שאתה יכול להחזיר חוב
לי או למישהו אחר פה
זה שתשאר פה ותמשיך לכתוב
חזק ואמץ
שבת שלום

החוב שלי אליך היה בקשה לכתוב משהו... 

מדהים!
אם רק נקבל את זה שיש בור וזה בסדר כך. וכך אלוקים תכנן את המישור שלי. ואני נכנע ומקבל את התכנית שלו...
אז לא נצטרך לא לקפוץ לבור ולא למלאות אותו ולא להתבאס ממנו. גאוני!!
תן לי את השלווה לקבל את הבור.
תודה. מצטרף לשאר החברים, בבקשה תמשיך לכתוב.
אוהב
הושיעה