כן, אני לא מאמין למה שאני כותב, אבל אני בנאדם טוב!

בשנים האחרונות ובכלל מאז שאני זוכר את עצמי לא אהבתי להסתכל במראה, לא אהבתי איך שאני נראה, לא אהבתי את מה שאני עושה, ולאוו דווקא בתחום התאווה, כולי אפס לא יוצלח שלא יצא ממנו שום דבר.
מכאן הגיע שאיפה לעלות בחיים הדתיים מעלה מעלה כי אחרת אני אפס מאופס שלא שווה כלום.

משום מה אצלי לא היה אף פעם בעיות עם אלוקים, לא התסכלתי עליו כמו 'א-ל נוקם ונוטר' גיהנום וכל מיני כאלו, אבל את עצמי שנאתי ותיעבתי.

כעת כשאנו בתוך ה24 שעות האחרונות של שנת תשע"ג כולי מלא באסירות תודה לאבא שבשמים על השנה המיוחדת הזאת שנה של גדילה בתכנית.

אחד המתנות הנפלאות שקיבלתי בתכנית זה לחשוב ולהאמין באמת שאני בנאדם טוב, אני בן של אבא אוהב, לא סתם בן, בן מיוחד בן שהוא משגיח עליו צמוד 24/7 מראה לי הרבה פעמים את אהבתו הגדולה. אני בן טוב, שאבא סומך עליו ושלח אותו למקומות הכי גרועים כדי שאני יצעק 'אבא אני לא יכול לבד, תעזור לי'

כשאני קורא מדי פעם את הצעד הראשון שלי ואת השיתופים על כל הנפילות שהיו לי מאז שהגעתי לתכנית, המילים שם צועקות דבר אחד - אני בנאדם טוב שגל גדול שוטף אותי ואני פשוט חסר אונים מולו.

אבא תודה לך על הכל, תודה שמצאתי אותך וגם.. את עצמי..

אסיים בכמה מילים משמעותיות מהשיר המיוחד של אביתר בנאי.

''אבא אני רוצה לעמוד מולך להאמין שאתה אבא טוב.
אבא אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי ככה סתם, אבא טוב.

אבא אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי שלמסע הזה יהיה סוף טוב
שכל מה שאני עובר בדרך יהפוך חולשה לאורה גדולה.

אבא אני רוצה לחזור אלי למצוא אותך שם איתי.
במקור שלי אני טוב גמור אבא ושם אני מאמין בעצמי.''

מצטרף לתפילה
אוהב
מוישלה

תודה רבה על התזכורת. לגמרי לא מובן מאליו שאנחנו יכולים לראות את עצמנו ככאלו.

אני מזדהה עם הדברים שלך לגבי אלוקים. גם אני לא פחדתי ממנו, אבל כן הרגשתי שהוא מאוד תובעני וממילא זה גרם לי לדימוי שלילי על עצמי כאשר לא עשיתי את מה שהוא דורש ממני. היום אני יודע שהוא אבא שלי, והדבר הכי חשוב לאבא זה שלבן שלו יהיה טוב, וכל שאר הדברים מגיעים אחר כך.