אהיה כנה אתכם, שנאה וקוצר רוח אצלי הם בדרך כלל סמננים של פחד וחשש.
השאלה היא,  אם כך, ממה אני מפחד?
לימדו אותי בתוכנית ש'אנחנו מונעים ממאות צורות של פחד', אשתף בשני פחדים.
1. אני מפחד לטעות - אני לא מבין בזה, אני שונא (מפחד) לא להבין בדברים. מה זה כשר, מה זה מהודר, הכתם הזה נחשב? מה זה ישר? אני מרגיש שאם אטעה-אהיה כאחד הריקים, לא מבין כלום מהחיים שלו, ילד קטן ומפגר. כל כך הרבה קללות על טעות אחת בבחירת לולב או בלקיחת  אתרוג שהוא אה..
בכלל, כל מה שקשור לדברים חדשים, בייחוד כאלה שאין להם שיעור אלא חוש, מפחידים אותי - מה זה קצת מלח בסלט? כפית, חצי כפית? מה להלביש את התינוק שלי?
2. אבא שלי מבין מאוד בדברים האלה. הוא לא צריך לומר משהו,רק להסתכל עלי,חוסר שביעות הרצון ניכרת על פניו. אני חייב לרצות, אני צריך שהוא יעריך אותי, ועוד אברך בישיבה והכל?

ואיך זה קשור למחלה?  לא הרבה מדי, רק עוד נדבך בהבהרת השאלה - מי אני באמת?

אוהבים.
אני השנה קניתי פעם ראשונה בחיים ארבעת המינים.
בעיקר בשביל להראות לאבא שלי שאני יכול בלעדיו.

נתן תודה
מדהים איך אתה כותב במילים את מה שקשה לי להביע בעל פה

תודה לך נתן על קילוף בצלי.
גם אני לא מבין בזה... מרגיש טמבל כשכולם בוחנים עם לופה ללובים לחים...
אני תמיד מבקש שיקנו לי.. מסיר מעלי את האחריות הזו. אמליץ זאת גם לך.. בקש מאבא שלך שיקנה. הוא עלול להיות מוחמא.
שיתוף קטן,
השנה אבא שלי קנה לי. הייתי מבסוט! חזרתי הביתה מהרהר על הרעיון שלי להסיר אחריות... חשבתי, הרי זה מתאים בול לתכנית. במקום לבחור בעצמי אני מקבל את רצונו.. מה שנבחר עבורי. זה יהיה הבשערט שלי.
כשנכנסתי... אשתי שאלה למה קניתי בלי פיטם  > אופס! נשבר בדרך.
זזתי בשלווה לשוק הקרוב. . רצונו נעשה. עלה לי פי 5 אבל אתרוג יפה שאני השגתי בעצמי.
רבות מחשבות ..

שאלה,
אם יש נקודה שחורה באמצע האתרוג, האם זה מואה על נפילה באזור פסח?

אוהב אותכם אחמשלי
חג שמח
הושיעה

נתן במתנה תודה,
אני גם לא מבין בד' מינים. השנה סמכתי לגמרי על כוח גדול - מי שמכר לי אותם. האמת, זה יצר טיפה גיחוך אצל אחד או שנים שהיו שם, אבל ברור לי שהוא מבין בזה יותר ממני ואני ואפשר לסמוך עליו, אז קניתי מה שהוא בחר עבורי. שילמתי על זה לא מעט כסף ובסדר לי עם זה ב"ה.