אחרי שהתמכרנו לאוננות ולפורנו,
התאווה והרצון לראות ולאונן מקורם לא באמת מהנאה, אלא פשוט מחוסר שליטה עצמי ומרגשי נחיתות?
זאת אומרת זה כבר לא מקור להנאה, הספקנו להנות כבר מכל הדברים האפשריים...
אני צודק?

אכן כך לפחות אצלי.
כעסתי על עצמי. למה נשארתי ער כל הלילה? שנאתי את ההתנהגות הזו. בכיתי וטבלתי התפללתי ולמדתי ולמחרת הופס... שוב.
שמעתי חברים משתפים שהמשיכו ליפול גם כששרף להם מכאבים והעור התקלף מכוויות.
מכורים!