אני מבין את מה שאתה אומר, אני זוכר על עצמי, כן, היה לי הנאה מאוד כאשר הוצאתי זרע, אבל האם אני מתחרט, אני אגיד לך למה כן ואולי תבין ותסכים, אם לא, אז לא.
אני מתחרט כי- הבנתי שזה גרם לי לרדת להיכן שהגעתי היום, למקום שאותו לא רציתי בכלל.
אני מתחרט כי אני יודע שזה רק גרם לי סבל.
אני מתחרט בגלל שאני אדם שונה לחלוטין היום בגלל זה, התמימות שהייתה נעלמה, והתמימות הזו הייתה נפלאה, כן אני זוכר אותה עדיין.
אני לא מתחרט כי זה באמת לא היה אני, אני לא מתחרט כי זה גרם לי להגיע למקום הנפלא הזה, אני לא מתחרט כי זה כל הזמן הזכיר לי לעשות חשבון נפש שמי יודע אם הייתי עושה בכלל.
יש עוד הרבה סיבות לכאן ולכאן... אולי אתה פשוט לא שם, אבל אני מאוד ממליץ לך לא להגיע אפילו למקום שאני הגעתי ממנו...
בהחלמה, וגם אם אינך מתחרט, מי אמר שצריך?!, הרמב"ם? ההלכה? בסדר ההלכה וכל הספרים הקדושים מדברים על אדם רגיל כאן אנחנו לא רגילים, אנחנו זן נדיר..
צריך ללמוד בשביל להבין... וצריך לדעת לקבל.
אוהב, אח.