שלום,
רציתי לשתף במחשבות שעלו לי בימים האחרונים בעת אמירת ההושענות.
בעבר, לאחר הנפילות, פעמים רבות הרגשתי כעס על עצמי ושה' כועס עלי.
דבר זה גרם לי הרבה פעמים לתחושת יאוש ולנפילות נוספות שרק תרמו להמשך הנפילות.
לאחר שנחשפתי לאתר הזה, קראתי שבעצם ה' אוהב אותי, הוא נתן לי את הנסיון, והוא מחכה
שאצליח לעמוד בו, אך הוא תמיד אוהב אותי.
לפעמים זה עודד אותי, ולפעמים חשבתי - באמת הוא לא כועס? באמת הוא ממשיך לאהוב אותי אחרי כל הנפילות שלי, שהרבה פעמים הגיעו בזדון??
השבוע ראיתי שמשמעות המילים "אני והו הושיע נא" היא ה' תושיע אותי ואותך מתוך מה שכתוב "עימו אנוכי בצרה". זה תרם לי הרבה להבנה שה' רוצה בתשובה שלנו, הוא אוהב אותנו והוא יוצרנו ויודע יצרנו.
ומתוך ההבנה שה' סומך עלינו ועימנו בצרה, אני מקווה שבשם ה' נעשה ונצליח!

רוצה להצליח,
תודה רבה על התובנה.
לכולם לוקח זמן לקלוט אותה באמת.
שבוע טוב!

אולי זה גם קשור.. תסתכל לא תפסיד אני מבטיח, כתבתי שם גם משהו שיכול להתחבר לדבריך..
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=4188.msg43547#msg43547

קראתי את כל השרשור. מאוד מעניין, תודה על ההפניה!
באמת קשור למה שכתבתי