הרגע הזה שאתה מרגיש שחסר לך משהו. אולי אוכל? אכלתי לפני רגע! אולי שינה? ישנתי מלא! מה זה?? מה זה החוסר הזה? חוויתי את הרגעים האלה שנים ארוכות, לפעמים ליד חבר קרוב או אמא הייתי אומר "וואי אני חייב עכשיו משהו ואני לא יודע מה" וגם הם היו מתחרפנים מזה שאני לא יודע מה. היה פעם זמן שחשבתי שאני צמא לתורה, זה היה זמן ממש גבוה רוחנית (כמובן תוך כדי נפילות קבועות) הייתי מנסה ללמוד וזה לא עבר, לפעמים זה היה רק מתחזק. הדבר היחיד שידעתי שעוזר ורק לרגע קטן זה האוננות, לא הבנתי שזה גם הדבר שמתחזק כ"כ טוב את הריקנות הזאת. חליתי והמחלה דאגה להתחזק ואני זרמתי איתה בשביל רגעי השחרור שאחרי האוננות אותם שניות שבהם אין דחף ליפול... לאט לאט אני מגלה שאני גם אוכל בבולמוסים אני מנסה למלא את הריק ולא מצליח. אני נקי 14 יום לא מובן מאליו בכלל בחיי לא עברתי יום של בין הזמנים אחד נקי! אני אסיר תודה לקבוצה לחברים לה' לאפשרות להתקשר ולמסור את חוסר האונים המוחלט שלי מול התאווה, הלגימות, הפנטזיות, האוננות. תודה לכם
כיף להחלים!! תנסו תראו...

תודה רבה.

אתה מעלה לנו את המוטיבציה להחזיק חזק.

אגב, שלחתי לך משהו בפרטי.

תודה רבה על השיתוף.
בהחלט קוראים פה דברים לא מובנים מאליו, אנחנו קבוצה מגובשת ב"ה וזה מוסיף מאד למוטיבציה הכללית של כל בני החבורה.
בהצלחה בהמשך דרכך!

בהחלמה.

לאיודע, אצלי, עם כל הכמיהה והריקנות וזה אני הרבה פעמים פשוט רוצה לזרוק על הכל ולהשתמש

תודה רבה.
אתמול פעם ראשונה הרגשתי הרגשה שידעתי לקרוא לה ריקנות (עד עכשיו הרגשתי משהו דומה אבל קראתי לזה בדידות). וכמו לבדידות גם לריקנות עזר לשתף חבר במה שהיה ו/או ניהל אותי ולא שיתפתי.

אוייייייי אבא,  תודה!!
אין לי כוח, אני מרגיש חסר אונים וריקנות..........

אשתי עוד מעט יוצאת מהבית. הילד- למיטה. מחשב- אאוט. ואני אנא אני בא. מתחיל להרגיש את הריקנות מדגדגת. בשביל זה אני משתף לפני שזה קורה.
אני מתפלל לעשות את הדברים הנכונים.

חוסר, מקווה שעבר בשלום, שיהיה בהצלחה לכולנו, לילהטוב.
אוהב אח.

עבר בשלום. נס. אסירות תודה.