שלום  :D
בימים האחרונים אני מהרהר בדבר שקצת מטריד אותי...
אין חולק על זה שהתקדמות הטכנולוגיה ובעיקר התקשורת האלקטרונית היא הכלי שהיצר הרע משתמש בו הכי הרבה כדי להפיל עוד ועוד אנשים...
אני יודע שלעולם הזה כמו שהוא היום אין קיום ללא רשתות המחשבים והתקשורת...
אבל אני שואל את עצמי... הרי עם היינו ח"ו אלרגיים לאיזה צמח או שהאוויר במקום מגורינו היה מזיק לנו... הרי היינו עוזבים הכל.. ועוברים משם... למרות שהיינו צריכים להשאיר מאחורינו חיים שלמים... מי שח"ו חולה במחלה קשה.. יעשה הכל... אבל הכל!! כדי להתרחק ממקור הבעיה...
אז למה אנחנו שמכורים לאינטרנט \ פורנו \ צ'אטים \ וכו' וכו' כיד הדמיון הטובה... לא עוזבי הכל ובורחים כמו מאש... דווקא אנחנו שמכירים את היכולת ההרסנית של האינטרנט לא עוזבים את זה??? מתנתקים לגמרי!!! מהכל!!!???
הרי כולם כאן יסכימו איתי שרוב הנפילות שיש לנו הם כתוצאה ישירה מהאינטרנט...
אני לא שואל כדי להקניט או משהו כזה... אני רק מהרהר על התלות החולנית שיש לעולם היום בכלי הכל כך מזיק הזה... אי אפשר כמובן להתעלם מהתועלות האדירות והפיתוח המדהים שהגיע לעולם בעקבות זה.... אבל אנחנו הרי חולים!!! אנחנו חייבים לברוח מזה!!!

היי חבר. אכן בכלל לא פשוט.
האם אתה מתכונן לברוח מהאינטרנט?
או שאתה רק מייסר את עצמך על זה שהיית צריך לברוח אבל בעצם אין לך את הכח לברוח?
ואז בעצם יש לך תשובה הולמת לשאלתך.

תמיד כדאי לזכור שהתאווה היא לא הבעיה שלנו!!! היא הפיתרון הטעותי שמצאנו.
גם התנזרטת טוטלית מהאינטרנט לא תפתור את פגמי האופי ושאר הדברים הפנימיים שמציקים לנו.

אוהב
הושיעה

הושיעה נא.....
אכן, מילים כדורבנות... לי אין כח לברוח מזה ואין לי את האומץ.... ואני כן מייסר את עצמי על זה שנתתי לאינטרנט להשפיע כל כך הרבה על חיי...
ואני מסכים איתך במליון אחוז שאינטרנט לא אשם במה שיש לנו... רק נחנו אשמים!!! אנחנו מצאנו את האינטרט ככלי לסיפוק תאוותינו...
אבל מצד שני אם לא היינו נחשפים לכל התוכן העצום שיש לאינטרנט להציע כתזונה לתאוותינו... יכול להיות שלא היינו נמצאים איפה שאנחנו היום....
במיוחד כששמעתי את ר' אהרן פלדמן (נראה לי) שדיבר בווידאו של שמור עיניך... הוא אמר שאי אפשר לא להתחבר לאינטרנט... וצריך כלים להלחם בזה.... למה אי אפשר???
אם זה הורג אותך... תעבור למקום אחר... תחליף עבודה.... אני יודע שאני נשמע קצת קיצוני ולא ריאליסטי.... אבל זה הרי הורג אותנו????
ונכון... התנתקות טוטאלית מהאינטרנט לא תרפא את פגמי האופי שלנו.... אבל זה כן יקל עלינו קצת להזין את התאווה שלנו...
רק נקודה למחשבה... אנחנו משולים קצת לאותם חלמאים שבנו בית חולים מתחת לגשר השבור במקום לתקן את הגשר....
שיהיה לך חג שמח ומאושר...
נ.ב. תבדוק את הדואר שלך...שלחתי לך משהו לפני כמה ימים...

חבר יקר אם הבעיה היתה עם הגשר יכול להיות שהפתרון היה לחסום אותו, אבל לפי רוב הבעיה היא הנהגים שתמיד מידרדרים כלפי תהום. נראה לי שיהיה יותר פשוט ללמד נהיגה בחלם, ולא לחסום את הגשרים.

מוישל'ה....
תודה על התגובה...
בכל מלחמה יש את שני החזיתות אחד של סור מרע והשני זה עשה טוב...
בסור מרע אנחנו צריכים להרחיק את כל אותם המזיקים שגורמים לנו להיות איפה שאנחנו ובכללם את המזיקים שמשמשים לנו ככלי מזין לבעיה שלנו...
מהתגובות שאני קורא... אני רק מבין עד כמה החיים שלנו תלויים באינטרנט... ועד כמה יקשה עלינו לוותר על זה... אבל זה קיים!!! קיימים המוני אנשים בעולם שחיים ללא זה לא רק בציבור שלנו... אנשים שבוחרים לחיות את החיים שלהם בצורה יותר איטית מהתזזית בעולם המודרני...
אני לא אומר שזו הדרך... אני רק מנסה להסתכל לעצמינו בעיניים ולשאול את עצמינו האם אנחנו לא מנסים קצת לרקוד בשני החתונות...
שיהיה לך חג שמח מלא בשמחה ובאושר

אני לא בא בשבחי או בגנות האינטרנט.
אני גם חושב שבמקרים רבים, כדאי לוותר עליו.
הנקודה היא,  שאם שמים את הפוקוס על האינטרנט, או על כל מכשיר גרם תאווה אחר, זה מסיט את המיקוד מהעיקר שזה עבודה עצמית.
לכן כחלק מעבודה עצמית הכוללת ויתור על בקבוקים (כלשון התכנית, בהשאלה מאלכוהוליסטים), שזה חלק מהוויתור על התאווה, שוב פעם זה מעולה.
אבל בתור תחליף לעבודה עצמית, בשום פנים ואופן לא, ולהפך, מנסיון רב הנזק של צעדים כאלו על התועלת.

אהבתי... 8)

בוקר טוב.
מוישלה, תכננתי לכתוב את מה שכתבת, אולי אפילו לצטט פוסט שבו אני שאלתי את אותה השאלה בתחילת דרכי ושחבר וותיק ענה לי את מה שכתבת.
תודה.
בשולי הדברים אעיר שבספר הגדול (ספר היסוד של 12 הצעדים), דיון מסוג זה מופיע דווקא סביב הנושא של מיניות והחלמה.
בשביל האלכוהוליסטים שכתבו את הספר המין איננו בעית היסוד, אלא בעיה ש'התלבשה' עליה, (לכן הם בוחנים את הפגיעות במערכת המינית רק בצעד ארבע ולא בצעד אחד, כמונו), ואף על פי כן הם מדגישים וחוזרים ומדגישים שהשאלה האם וכמה צריך להשתמש בדחף המיני אינה חלק מהתוכנית.
התוכנית אינה עוסקת בשאלה 'מה ראוי שיהיה' (שאלת טוב ורע, שאלה של ערכים), אלא בשאלה המעשית הפשוטה - האם לי ולשכמותי זה עוזר להחלים או לא עוזר להחלים.
שמעתי חבר וותיק מאוד אומר שעל פי התוכנית אין בעיה שאדם, לצורך העניין, יהיה ב'מגע אנושי חי', יבגוד באשתו וכו'. התוכנית לא עוסקת בשאלה כיצד יש להתייחס לשאלה הזו. כל מה שהיא אומרת הוא שלאנשים כמונו - זה בעייתי.

נראה לי שדיון מסוג  זה דומה. אינו הרי אברך חרדי שמתייחס לאינטרנט, לאברך דתי לאומי, ואינו הרי שניהם כהרי חילוני.
לא נראה לי שישנו גדר ברור מבחינת התוכנית בעניין.
כל מה שיש הוא פשוט : בתחילת הדרך ממה שמפריע להחלמה צריך לברוח, ובהמשך (לאחר התייעצות כמובן), אם יש צורך להיות במקום עם תאווה, אין בכך בעיה, איננו עוסקים בחסימות ובהנהגות פרישות, אנו עוסקים בבריאותנו.
ידוע הסיפור על אחד המחלימים האלכוהוליסטים הוותיקים בארץ, שטס לחול וקנה לחבריו הנורמאליים בקבוקי ליקר כמתנה.
בשבילו זה רעל - אבל בשבילם? וכשהוא מביא להם את זה במתנה - אין בעיה שהוא יחזיק את זה.
אבל זה, כמובן, לפחות מבחינתי, כמעט בבחינת 'הלכתא למשיחא'.
מקווה שהעיקרון ברור

נתן במתנה

מעבר לכל מה שקודמי כתבו,
אני שמעתי בדיוק שיעור על כך בהושענא רבה, והרב אמר שבקרוב מאוד צפוי שלא יהיה אפשר בלי האינטרנט, כבר היום אדם שאין לו אינטרנט מאבד המון!
נכון זה מסוכן אבל לברוח זה הפתרון?! (אולי בהתחלה זה טוב, למרות ש- לי אני לא חושב שזה היה עוזר כי בכיף אפשר לשנות את החטא מהאינטרנט לעלונים ושבועונים וכו' וכו'.. האינטרנט הוא לא הסימפטום הוא סתם כלי עזר, ויש עוד כלים רבים, למרות שהרבה אנשים נופלים בו,אני אישית גם נפלתי המון בעתונים וכל דבר שזז)
בקיצור איני חושב שזה פתרון.
הכול טמון בתוכנו, ואנו צריכים להבין שאנו מתקנים את כל התוכנה ומחליפים את ההארד דיסק כי הוא נדפק, מה לעשות...
בהצלחה לכולם, אח.

בס"ד
קצת מהנסיון שלי.
עם אינטרנט ובלי אינטרנט, המציאות הוכיחה שאם אין אינטרנט מוצאים דברים אחרים כדי להזין את התאווה. אני הכרתי את האינטרנט רק בגיל 24 ואת הלכלוך גיליתי שנה וחצי אחרי, ועם התאווה התעסקתי מגיל 11. גם בהמשך הדרך היתה תקופה שלא היה לי אינטרנט כמעט שנה, ועדיין הייתי מלוכלך/חולה בלא ימים נקיים, על אף שסרטים לא ראיתי.