אם אתם זוכרים, לפני כמה ימים כתבתי הודעה בפורום שהייתה קצת בוטה מבחינת רמת התיאור. לאחר שקראתי אותה הבנתי שהיא קצת לא במקום. בהמשך ערכתי אתה.
בסוף השבוע חשבתי קצת מה גרם לי להחליט לכתוב אותה. אציין שבעת הכתיבה הייתי במצב של מה שנקרא רמת חשק גבוהה. לא נפילה חלילה אבל הראש היה קצת שטוף...
ואז נזכרתי במחקר עליו קראתי בספר המצוין של דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה". באותו מחקר, הנבדקים, סטודנטים גברים, קיבלו שאלונים שעסקו במין. הם התבקשו לענות עליהם פעם במצב רגיל, ופעם נוספת כשהם מגורים מינית. למעשה הם נתבקשו ממש לאונן, אולם לא להגיע לפורקן ואז לענות על השאלון. אני מניח שחלק מכם לא אוהבים את האופן בו בוצע המחקר, אבל בואו נתעלם לרגע מכך ונתרכז בתוצאות שהן מדהימות בעיני.
אנסה לא לפרט יותר מידי אולם השאלון כלל שאלות שנגעו להעדפות מיניות (למשל, האם תרצה לעשות את זה עם אשה מבוגרת), היו שאלות שנגעו בבחירות מוסריות (האם תשקה אשה סם ללא ידיעתה כדי לגרום לכך ש...), היו שאלות בקשר להעדפות מיניות שנקרא להן משונות ולא נפרט והיו שאלות שניסו לנבא את הסיכוי לשימוש באמצעי מניעה.
התוצאות: כל המשתתפים ענו על השאלונים באופן שונה לחלוטין כשהיו במצב של עוררות. רצונם לעסוק בפעילות מינית "משונה" היה גבוה ב-72 אחוז מאשר במצב הרגיל. הנטייה לעסוק בפעילות לא מוסרית היתה גבוהה ב-136 אחוז, והנכונות לוותר על אמצעי מניעה היתה גבוהה ב-25 אחוז.
מסקנות: במצב ה"קר" הנבדקים כיבדו נשים, פסלו את הפעילויות הבלתי קונבנציונליות.
אולם כל העכבות והסטנדרטים המוסריים האלה נעלמו כמעט לחלוטין במצב עוררות.
המסקנה כפי שאני רואה אותה היא שהעוררות המינית, תחושת ההיי הזו שרבים מאתנו כל כך מכירים אותה בזמן האוננות יכולה לעשות בנו שמות. ההחלטות שאנו יכולים לקבל שאנו במצב הזה של היי יכולות להיות כל כך שונות מאלו שאני מקבלים במצב רגיל עד כדי כך שהתוצאות יכולות להיות הרסניות. במקרה הטוב נחליט לשלם כסף על הורדת חומר פורנוגרפי ובמקרה הרע, השמיים הם הגבול לכמה רע שיכול להיות. עדיף לא לפרט.
תחשבו על זה.

אתה בטח זוכר את המשפט האלמותי
של דבורה בקון ז״ל לרסר שמש
בספיחס
כש... עומד השכל בתחת

מדהים.
מה שאני לומד מהמחקר הזה, והדוגמה האישית שלך היא עד כמה בקלות התאווה מרעילה לי את החשיבה הרציונלית.
לכן, התוכנית מנסה לחנך אותי כל הזמן לעצור ב'צעד שלפני', להודות בחוסר האונים לפני שאני מקבל את הנוק-אאוט.
(זה, בניגוד לאיך שפעלתי לפני שעליתי על הדרך, שאמרתי לעצמי, אני אתחיל לגעת בעצמי, ואחר כך אעצור לפני...)

תודה
לילה טוב
נתן במתנה

דורון - בטח זוכר  8)
נתן - זה כל כך נכון, החוכמה היא לעצור בצעד שלפני. לא רק הסיומת דופקת את המוח אלא גם כל ההיי שלפני.

כשאנחנו מתחילים להתנהג כמו בהמות, גם כשלא מרצוננו, אנחנו מתחילים גם לחשוב כמו בהמות...

ככתוב - "בהמות הייתי עימך..."

וכשאנחנו מתנהגים כמו חיות עלינו לרוץ לקבוצות החיות...