שלום חברים,

פתחנו את האשכול הזה [שיעלה בעז"ה כל יום] ע"מ שמי שמעוניין ישתף את החברים בכל מה שירצה,
זה מעין קבוצה טלפונית אבל כתובה, [וכמובן לא באה להחליף את מקומה אלא להוסיף על הקיים]

לפעמים יש שרוצים לשתף בדבר קטן, או לכתוב על קושי או הצלחה וכדו' ולא מרגישים נוח לפתוח אשכול בשביל זה, אז פה זה המקום,
בעז"ה נקווה שזה יוסיף לקשר ולחברות בין דרי המקום.


מחכים לכם.

בוקר טוב חברים
השם שלי מוישלה ואני סקסוהוליסט מכור למין ולתאווה
קודם כל אסירותודה על הנקיות
אסירותודה על זה שהספקתי להתקלח הבוקר עם כל הלחץ
אסירותודה שקמתי בזמן
אסירותודה שמצאתי מישהו שילווה את בתי לבית הספר.
אסירותודה על שהספקתי להשתתף בקבוצה הטלפונית של אס איי. ועל הכנות שבה חלקתי, למרות חוסר הנעימות. זה עזר לי מאוד להשתחרר.
אסירותודה על הקבוצות הטלפוניות שהשתתפתי בהן אתמול, קיבלתי המון החלמה.
אסירותודה שקצת יותר קל לי לוותר על מבטים שניים.
אני רוצה לחלוק שאתמול פעלתי על התאווה  הלכתי לספריה עירונית בלי לפתוח מעגל. ולקחתי ספר של סופרת שכבר ראיתי בעבר שספריה מלאים בתאווה.
כשקראתי את הספר ראיתי שאני הולך ליפול.
אסירותודה לאלוהים שנתן לי את הכח, להתקשר לחברים, ולהתחבר שוב למקור הכח.
אני מתפלל שתהיה לי היום נכונות להחזיר את הספר, למרות שלא סיימתי אותו.
קשה לי מאוד לקבל את עצמי על זה שפעלתי שם, ועל זה שלא חלקתי על כך עם הספונסר.
אני מלא בהלקאה עצמית, אני מרגיש צורך נואש לרצות. אני מתפלל לאלוהים להבין שהלקאה עצמית מעולם לא קדמה אותי. ומבקש ממנו לקבל את עצמי, ואת המחלה שלי. ולהבין שלמרות הימים הנקיים, אין שום ערובה שאסיים יום זה בנקיות כל שהיא.
היום גם לא התקדמתי בצעד ארבע, אני מבקש ממנו גם נכונות להתקדם שם, ולהבין שהא בהא תלייא.
מתפלל שוב פעם שייתן לי לסיים את היום הזה, בנקיות, שפיות, ומפוקחות.

מוישל'ה, עוררת בי את הצורך להגיד תודה לה', אבא שלי, על כל הדברים הנפלאים שיש לי.
אז:
אבא שלי, תודה רבה על הכל.
תודה על אישה מקסימה
תודה על הילדים המתוקים שלי
תודה על הפרנסה שיש לנו
תודה שמצאתי עבודה והתחלתי בה זה היום השני
תודה שאשתי מצאה עבודה
תודה על ההורים המקסימים שלי
תודה על כל המשפחה שלי
תודה על ההורים המקסימים ש אישתי
תודה על המיטה החמה שיש לי לשון בה בלילה
תודה על זה שמצאתי את האתר הזה
תודה על האנשים המקסימים שיש פה.
תודה על זה שיש לי קשר איתך.

פשוט - תודה

שלום חברים יקרים קוראים לי הושיעה ואני מכור.
אתמול בלילה היתה לי התקפה של כמיהה וצורך נואש לברוח לאנשהו. לא רציתי ליפול. אז הוצאתי את כל התסכול שלי על משחקי מחשב עד שנרדמתי.
אני מרגיש שזה סותר לגמרי את התכנית אפי' שאני מתרץ לעצמי שזה לא תאווה. יש לי הרבה הכחשה שם. אוי כמה שידע זה לא כוח.
הערב בעז"ה אני בא לקבוצה. ויתרתי על דברים בשביל זה. ואני מרגיש החמצה. מקווה שאבא ישחרר אותי.
אני רגיש לתאווה. רק נכנס לאיזה אתר שיש שם תמונה מגרה מיד אני שוכח הכל... חייב להתנהג בחוסר אונים. לא לזייף, לא להיכנס לאתרים המסוכנים לי.
מקווה לקחת את החיים ברצינות ולא לנסות לכפות את חיי גן עדן על עולם התיקון.
תודה חברים

אסירותודה עמוקה על אי-נפילה.
אכן זכיתי. לא בכוחי. ממש לא. במצב בו הייתי נתון. הלחץ, הכאב, כל אלו חברו יחדיו. ואז הזכרתי לעצמי שגם אם אפול זה לא סוף העולם! אין לי מה לאבד לא בעולם הזה ולא בעולם הבא! וחלק מהלחץ ירד. כבר לא הייתי "מוכרח" ליפול.

מה שעבר עלי היום.
ברכבת הרגשתי צורך להביט...
ברחוב ממש רציתי...
זה כל כך מושך..
באמת, נזפתי בעצמי, באמצע הלוויה ?!
המשכתי. שכחתי.
עד לפעם הבאה.
- - -
תודה ה' יתברך על 93 שנים של תורה שנתת לנו.
תודה לך על אור עצום שזיכית אותנו בו.
על פסיקת הלכה נוחה וברורה.
תודה על כל החיזוקים ששמענו מפיו.
על כל היראת שמים שהעברת לנו דרכו.
תודה ה'.
ננסה לקחת משהו ממרן...
אוי , הלך עמוד העולם.
כתבה לנו השמש. חושך.
ריק. כלום...
ושוב תודה על מה שהיה,
ומסתמא על מה שיהיה.

(מחילה ששום דבר פה לא ברור. יתמות :'()

ממעלות השיתוף כאן על השיתוף הטלפוני ואפילו גם על של הקבוצה החי'ה:

1. אפשר לשתף בכל שעה משעות היממה.

2. אין תור. אפשר לשתף מתי שרק רוצים.

3. אפשר לבקש ולקבל בעז"ה תגובות תובנות ועצות יותר מאשר רק "אוהבים אותך" או כיו"ב.

4. אפשר לחשוב לתכנן ולערוך לפני ששולחים.

מן הסתם יש עוד, אלו דברים שאני חושב עליהם כרגע. המשך שיתוף מועיל.

(3. אפשר לבקש ולקבל בעז"ה תגובות תובנות ועצות יותר מאשר רק "אוהבים אותך" או כיו"ב.)

    "אנשים שבקבוצות כולם אנשים חולים וחוץ מלשמוע ולאהוב אף אחד לא יכול לעזור"

(4. אפשר לחשוב לתכנן ולערוך לפני ששולחים.)

"הרעיון של לשתף, לכתוב מה שעולה במחשבה ראשונה, מה שעולה במחשבה שניה זה כבר מהראש החולה"

לענ"ד

צודק.

התכוונתי למעלות אפשריות לא מוכרח. גם השיתוף בקבוצות הטלפוניות ובקבוצה החי'ה חשובים ועוזרים.

אני אתרכז יותר במילה "לערוך" (בסעיף 4)

בעבר הייתי עורך בצורה אובססית. אויה לי אם זה לא יצא הכי הכי. או חלילה שגיאת-כתיב. (מי בכלל היה אותו א' ששם אץ האות ן ליד האות ו וגרם לבלבול גדול בין השנים?)

היום אני אומנם בודק לפעמים אבל לא אחת לאחר השליחה אני משאיר את זה איך שיצא. איך שהבורא גרם שיצא. בלא לערב את הכבוד העצמי שלי.