בס"ד
שלום לכל החברים הנפלאים כאן..
בפני ניצבת התלבטות, אני מתלבט היכן ללמוד (בהיבט של לימודים עם נשים)
אני נשוי פלוס בת (שנולדה בשבוע שעבר בשעה טובה)
לומד בישיבה ומתכנן להתגייס לצבא השנה או בשנה הבאה.
אני חושב כעת ברצינות על עתודה אקדמית
(מי שלא מכיר זהו מסלול בו בתחילה לומדים באוניברסיטה או מכללה על פי דרישות ובמימון הצבא,ולאחר מכן משרתים בצבא בתחום הנלמד)
רעיון זה עלה מזמן וגם אישתי תומכת בו, התחלתי להתכונן לזה כלומר עשיתי מבחן פסיכומטרי ושיפרתי בגרויות.
הרעיון היה שאלמד או תואר במתמטיקה או בביולוגיה בעוד שהמטרה הסופית היא להיות מורה באחד מהמקצועות האלה.
יש באוניברסיטה העברית בירושלים תכנית שנקראת עתידים בה עתודאים לומדים מקצוע מדעי ובנוסף מוציאים תעודת הוראה, לאחר מכן הולכים במסגרת הצבא ללמד בפריפריה.
אפשרות זאת היא הכי נוחה לי מבחינה גשמית..
הלימודים ממומנים פלוס אפשרות למלגת קיום, התחלת עבודה כמורה וצבירת נסיון בתחום במסגרת הצבא.
הרב שלי גם היה בעד, עד שסיפרתי לו על הנפילות באינטרנט, (בעקבות כך הוא הפנה אותי לכאן) כששאלתי אותו מה עם העתודה הוא אמר שלדעתו אסור לי ללכת לאוניברסיטה והמליץ לי ללכת למכון לב.
באוניברסיטה לטענתו יש בנות מאוד לא צנועות (לא רק בבגדים אלא גם התנהגות) הוא אמר שלאור המצב שלי לדעתו לא אוכל שלא להיכשל שם.
מכון לב הוא אכן מוסד לימודים נח, גם שם אפשר לעשות עתודה, יש שם לימודי קודש בבקרים, גברים בלבד, אך אין שם מקצועות שמעניינים, הדבר היחיד שארצה ללמוד שם אם אהיה חייב זה מחשבים, אבל זה כמעט לא בה בחשבון כל עוד יש דרך אחרת ללמוד מתמטיקה או ביולוגיה (הכי טוב בשילוב עם לימודי הוראה)
העלתי עוד אפשרות של לימודים באוניברסיטה הפתוחה שגם לה יש יתרונות וחסרונות שלא אמשיך לפרט כאן, אולי בהמשך..

אציין כי אני מגדיר את עצמי כמכור לפורנוגרפיה
אישתי יודעת את זה והיא שותפה מלאה להחלטותי
בעזרת ה' אתחיל ביום ראשון להשתתף בקבוצה בטלפון למתחילים בשיטת 12 הצעדים

השאלות שרציתי לשאול אתכם חבריי הן, מה אתם חושבים?
האם אפשר ללמוד היום באוניברסיטה מבלי להכשל לאנשים המוגדרים כמכורים?
האם יש כאן משהו שעבר משהו דומה?
האם אתם מכירים דרך אחרת ללמוד הוראת המתמטיקה או ביולוגיה לעל יסודי בצורה כשרה?

תודה למי שקרא עד לכאן

אגב חשבתי על אפשרות של חבר מחזק,
זאת אומרת למצוא משהו בעל בעיות דומות באוניברסיטה וכך לשמור אחד על שני מנפילות
מה אתם חושבים

בברכת שבת שלום והמון אהבה
העברי

שלום חבר יקר,

אני לומד היום לתואר ראשון במדעי המחשב וכבר נמצא בתחילת השנה השלישית ב"ה.

לדעתי ישנם 2 היבטים בשאלה של מכור שהולך ללימודים גבוהים:

1. התערות עם נשים.

היום אני לומד במכללה שהיא שלוחה של מכון לב והלימודים שם נפרדים.
אך למדתי בעבר במכללה מעורבת ובתיכון מעורב.
מניסיוני שם, אין לי אפשרות ללמוד עם נשים מבלי להתאוות ובסוף ליפול.
אך זה היה לפני שהגעתי לכאן והיום בזכות התכנית, הספונסר והקבוצות אני נקי כבר שנה, 7 חודשים ו3 שבועות (כל יום רק להיום).
היום יותר קל לי להגיע למקום עם נשים ולא להתאוות שם,
בספר הגדול כתוב שאין לי בעיה ללכת לכזה מקום כל עוד אני על קרקע רוחנית מוצקה ויש לי סיבה טובה להיות שם.
אך איני יודע מה יקרה אם אלך ללמוד במקום מעורב יום יום.
החיים שלי יקרים מידי שאבזבז אותם על עוד סיבוב כואב של תאווה ואבדן שפיות, רק בשביל ללמוד מקצוע מסוים.

2. הלימודים עצמם

בלימודים גבוהים אני צריך המון ריכוז ומשמעת עצמית.
לאדם מכור כמוני, שני הדברים אללו הם מצרך נדיר.
אני לא מסוגל לשבת ולהתרכז בלימודים ובמבחנים.
ומשמעת העצמית שלי שואפת לאפס בדברים מסויימים.

זה אכן אחד הניסים של התוכנית שאני עכשיו בתחילת השנה השלישית ויש לי רק קורסים בודדים להשלים.
אחרת מזמן הייתי נושר או משלים את הכל מחדש.

דבר נוסף שקשור ללימודים עצמם, זה קבלת הכישלון או ההצלחה.
אני מעצם היותי מכור, לא מסוגל לקבל הצלחה טובה או כשלון חרוץ. - אני מייד רץ להשתמש.
אני חייב גם כאן לעשות מלא פעולות בתוכנית (12 הצעדים) כדי שהצלחה או כשלון לא ינהלו אותי.

אני מציע לך לשמוע עוד חברים בתוכנית ולהגיע למסקנה הנכונה.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה.
ובהחלמה.

ספונסר, ספונסר, ספונסר!
מכור לא יכול לקבל החלטה כזו בלי אדם שמכיר אותו ואת הדרך שלו לפני ולפנים

שלום חבר,
אשתדל לשתף מזווית ראיה שלי אחרי שבת.
מה שבטוח זה שנורא חשוב לעשות החלטות מסוג זה בהתייעצות עם ספונסר כמו שמוישלה היקר כתב.
שבת שלווה נקיה ומחוברת לכולנו

שמואל, שומר את הדיבור שלך. כל מלה קולעת. לא מסכים להודות בזה. אבל כך.

שלום העברי,
לא עברתי את המסלול של עתודאי, אבל מהיכרותי עם הרבה כאלה (וגם עם הצבא) רציתי להוסיף כמה נקודות שכדאי לשים לב לעניות דעתי:
* בצבא הדברים לוקחים זמן עד שפונים אליך, עד שמאשרים וחוץ מזה הרבה פעמים הם אלה שמציעים לך אופציות איפה ללמוד וכו'.
* לא יודע לגבי עתידים, הרבה פעמים אפשר ללמוד משהו ולקבל שיבוץ בצבא קשור רק בדרך אגב למה שלמדת (למשל אם למדת מתמטיקה בלי הוראה).
* לא יודע איך זה בתחום שלך, כמה שידוע לי, הלימודים באוניברסיטה פתוחה קשים יותר ממקומות אחרים.

בכל מקרה המון בהצלחה ושאלוקים יהיה אתך איפה שתהיה.

שלום חבר יקר, בלא לפרט עברתי לא מעט מהמסלולים שאתה מתבלט ביניהם, אשמח אם תפנה אלי בפרטי. (נמצא בmy messages), נראה לי שהניסיון שלי יוכל  לעזור לך.

נתן במתנה

טבעת נישואין לגבר מועילה במקומות כאלו. אבל כמובן שלא פותרת הכל .
(אולי להיפך ח"ו)... לא יודע, פשוט ראיתי הרבה שעונדים אותה למטרה הזו.
בהצלחה.

עוזרני - מישהי פעם אמרה לי שאזיקים אלקטרוניים מועילים יותר.

נתן - נראה לי שהנסיון שלך יוכל להועיל לכולנו (במיוחד לי ).

בהחלמה.

חבר יקר, בעקבות בקשתו של שמואל אנסה לפרט, מקווה שאלוקים ייתן לי את המילים הנכונות.

יש שאלות שמאוד קשה לבחון אותם בלא להיכנס להקשר התרבותי ממנו באת.
האם באופן עקרוני אתה חי בחברה בה ישנה הפרדה גמורה בין נשים לגברים? האם חינכו אותך שההלכה מעוניינת להפריד ככל הניתן?
האם אי פעם בחייך למדת תורה עם נשים? האם יצא לך בחייך לדבר עם חברות של אשתך על נושאים ברומו של עולם? ואפשר להוסיף שאלות מסוג זה על מנת לאפיין מה נקרא בחברה שאני גדל בא 'נורמאלי'.
שאלות אלה חשובות ביותר על מנת להבחין בין 'הנורמאלי' לבין 'האובססיבי'. מתי אני מגיב כחלק מהאובססיה ומתי ממקום מפוכח ומפוקח.
אין תשובה חד משמעית לשאלות אלה בלא בחינה מעמיקה יותר של עולמך הפנימי - לא הרי בחור מישיבה חרדית לבחור מישיבה ציונית דתית, ולא הרי שניהם כהרי בחור חילוני. ההתמכרות משותפת לכולנו  אך הגדרת 'הנורמליות' כלל וכלל לא.
לשם כך מומלץ מאוד שיהיה ספונסר.
כמו כן, אסתכן בביקורת ואבקש מחברים לא לערב 'שמחה בשמחה'. לא נכון לדבר על העצות לחברה צנועה וכשרה כהדרכות רלוונטיות למכורים. כל מה שאפשר לומר הוא שההדרכות האלה פועלות בשבילי גם על ההתמכרות (תודה שמואל על הניסוחים המדוייקים, לימדת אותי פרק בהלכות ענווה).

באופן קונקרטי יותר:
מהניסיון שלי יש מכורים שההכחשה שלהם פעלה כל כך עמוק שהקשר היומיומי שיש (אם יש) להם אם נשים אינו נפגע  (לצורך העניין: אין להם אובססיה ברחוב, או אם אדייק: לסוג זה של מכורים ככל שהאישה מוכרת יותר כך היא נחשקת פחות), ויש מכורים שהרחוב הוא בשבילם מאבק יומיומי (ובאותה הנוסחה: ככל שהאישה מוכרת יותר היא נחשקת יותר)
השאלה האם מתאים לי כרגע להיות בחברה מעורבת על בסיס יומיומי, תלויה להבנתי באופן עקרוני בשאלה זו. האם אני יכול בכלל להיות מפוכח שם, או שאני פשוט נכנס לפונדק מלא אלכוהול, ומה יעשה הבן...
שאלה זו קשורה בין השאר בהקשר התרבותי-דתי של האדם, ועל כן יש לבחון אותה לגופו של מכור ולא לגופה של תוכנית.

שאלה נוספת, אחרת מעט, היא האם ניתן לדבר במצבים אלה על 'ליכא דרכא אחרינא', האם ניתן להגדיר את הלימודים כצורך בלתי נמנע?
במידה והם נחשבים כצורך בלתי נמנע, יהיה נכון להשוות שאלה לזו לשאלה האם צריך לעבור דירה אם יש לי אובססיה לשכנתי הדתיה הכשרה...

כמובן שגם התשובה לשאלה זו זוקקת בירור מעמיק יותר, רצוי מאוד עם אדם שמכיר אותך. (האם לימודים באוניברסיטה הפתוחה רלוונטיים עבורך? האם התוכנית של הצבא היא מפתח משמעותי לכלכלת משפחתך?).
אני מכיר (ושמעתי) מכורים-מחלימים וותיקים מאוד שנמצאים בחברה מאוד מעורבת, ושוהים באופן יומיומי עמוק בתוך ההחלמה.
(חברי SA גויים שוותיקים עשרות שנים, חברי SA חילונים ודתיים לאומיים כאן בארץ וכו').
נראה שהשאלה צריכה להיות הרבה יותר ממוקדת.

מצטער על הערפול, אני מרגיש שאם אכתוב הדרכות על חברה מעורבת (חילונים, חילוניות וכו') כל מה שאעשה הוא לתאר את התרבות בה אני חי ולא את התוכנית שמסייעת לי לחיות בשפיות בתוך התרבות שלי, כך שהדבר לא יהיה לתועלת ורק יוביל לוויכוחים אידאולוגיים חסרי טעם.

נתן במתנה

שלום,

אנסה לשתף עם מעט מנסיוני:

למדתי שנה באריאל, הפסקתי שנה, ואח"כ המשכתי וסיימיתי במכון-לב. בשנה באריאל למדתי באחד מישובי האיזור באחת התכניות תורה-אקדמיה.
מצאתי את עצמי כמעט יוצר קשר עם בחורה חילונית מהמכללה, ובהמשך מתחכך פיזית עם בחורה (שהתחתנה כחדשיים אח"כ, זה היה הזוי, לא מיוזמתיאך לא הפסקתי את זה, עדיין לא מבין מה קרה שם:( ...).
הטאבו הגדול ביותר שלי במחלה נשבר שם, כאשר גלשתי לפורנוגרפיה בחדר המחשבים הכללי, פשוט חשבתי שאבלע בין כל האחרים שעשו את זה שם, ואיש לא יבחין בי... רק המחלה שכנעה אותי שזה המצב, למרות החברים ששאלו אותי מה אני עושה:(...
אני, הדל, שמח שעברתי למקום אחר.
מבחינתי (וכל אחד, עם הספונסר שלו, צריך לבדוק את בחינתו), המעבר למכון לב היה בעיקר בחירה בסוג החברה ממנה אושפע, ובערכים הבסיסיים שלה.

(ועוד דבר: גם במכון לב יש לימודים משיקים לביולוגיה, ואפשרות לתעודת הוראה, כך שלדעתי אתה צריך גם לשאול את עצמך האם יש הבדל מהותי מבחינת התוכן.)

רוב ברכה!

מבלי לשלול דברים שנאמרו או יאמרו כאן, באוניברסיטה הפתוחה מצאתי מזור לאחר לימוד במוסדות אחרים. באו״פ אינך צריך אפילו לראות דמות צורתה של אשה מלבד במבחנים של סוף
סימסטר. היתרון מהבחינה הזאת ענק ולדעתי שווה על אף שהלימודים נחשבים לקשים יותר.

ביולוגיה אתה לא תוכל ללמוד באופן ׳סטרילי׳ מכיוון שתצטרך שעות מעבדה (לא יודע כמה). אני מניח שמחשבים תוכל ללמוד באופן סטרילי או כמעט סטרילי.

בהצלחה בהחלטות!

נ.ב. במוסדות אחרים יש גם נסיעות (אוטובוס?), קפיטריה, מסדרונות ועוד ועוד. בקיצור, היתרון של האוניברסיטה הפתוחה בנושא זה - רב.

אני לא מבין מה בדיוק
אפשר לעשות עם כל תואר
מה שלא תבחר
תוך כדי ניתוק והתבודדות טוטאלית מהמין השני
ברגע שתנסה להרויח מהתואר הזה כסף
ולצאת עם זה לחיים האמיתים
האם תוכל להמשיך לעשות גם את זה בהתכתבות ?
הרי מכור תשאר גם אחרי התואר

דורון, בקצרה -

שני דברים:

1. יש שלבים שבהם זה יותר "מתאים" ויש שלבים שבהם זה פחות "מתאים". זה כמובן מאד מאד אינדיבידואלי ולכן כל אחד צריך לחשוב עם עצמו (או עם הספונסר שלו) מה מסוכן בשבילו עכשיו ומה לא.

2. יש מקומות שבהם ניתן לעבוד ללא נשים / עם נשים צנועות (מי שזה עוזר לו) ועוד ועוד. לדוגמא: השואל היקר שאל לגבי ביולוגיה ומחשבים כאשר הכוונה היתה בסופו של דבר לעסוק בהוראה של מקצועות אלו דבר שוודאי יכול להיעשות ללא קשר עם נשים. ויש עוד דוגמאות רבות.

בהצלחה לכולנו!

אוי דורון,

אתה מזה צודק.

אבל...
גם באזור הייטקי תל אביבי טיפוסי אפשר ללגום, ללגום, ללגום ולהשתכר למוות.
ואפשר גם להשאר נקי ללא כל לגימות.

גם שם אפשר להסתחבק עם כל אחד ואחת
ואפשר גם להגיע לעבודה מוקדם בהסעה להיכנס במהירות לעבודה, להתחפר בכוך שלך,
ולצאת החוצה רק בסיום העבודה מהר מהר עם הראש למטה (כמובן להוריד משקפיים לפני כן).

אני מכיר את כל הצדדים גם מניסיוני האישי שלי וגם של אחרים.

כמו שכתב היטב נתן, הכל תלוי במניעים.
חוץ מהמניעים ישנם "מנגנוני הפעלה" או "טריגרים" שעובדים עלי גם כשהמניעים שלי טובים.
וכאן זה באמת אינדיבידואלי.

אבל הכי חשוב זה כשאני עושה פעולות אני יכול להישאר נקי ומפוכח גם במקומות כאלו.
וכשאני לא מחובר ולא עושה פעולות, גם בכיפת הקרח בגרינלנד פתאום יצא איזה אסקימוסי ויציע לי בקבוק.

איני חושב שזה קשור לתרבות (היכן נולדתי וגדלתי).
המחלה שלי לא בדקה מה מותר לי או אסור לי לפי קודי המוסר שמורגלים בסביבתי לפני שגרמה לפעול בצורה החולנית כפי שכל חיי פעלתי.
ישנם כאלו עם קודי מוסר נוקשים משלי שהלכו הרבה יותר רחוק ממני במחלה וישנם כאלו עם קודי מוסר מקילים משלי שהלכו הרבה פחות רחוק וישנם גם ההפך.

אני אכן מאמין שמי שעושה תכנית ומודע ל"טריגרים" שלו ופועל בהתאם יכול גם להתערות עם נשים בלימודים, בעבודה ובכל מקום.

אני על אותו מחשב בעבודה שעד לפני שנה ו-8 חודשים ראיתי פורנו בלי הכרה, אני ממשיך היום לעבוד איתו ללא שום פורנו שהוא.
וזה רק, אבל רק בזכות התוכנית, הספונסר, הקבוצות ובעיקר אבאלה אוהב.

בהחלמה.