קראתי כתבת מגזין על על התמ[נהלות לא תקינה של גוף שלטוני כלשהו...
אני מכיר את זה מקרוב, מתרגז על זה כל פעם מחדש, ואין לי שום דרך ו\או יכולת להגיב על זה באופן חיובי וקונקרטי, ההשפעה היחידה שיש לזה על חיי זה בהזנת הכעס.
אני מבקש להזכיר לעצמי, ולמסור לפורום, כי כל ההתעסקות הזו עם החדשות אינה תורמת דבר לא לי ולא למציאות, והיא רק בריחה מהמציאות שעליה אני בע"ה יכול ומחוייב להשפיע: עסק, לקוחות, משפחה, חברה, המקום המוסרי בו בע"ה אני עומד ו\או יכול לעמוד...
אני לא צריך להגיע למקומות נמוכים יותר כדי לרצות להתרומם, כבר הייתי שם: שז"לתי עשרות פעמים ביום, החלטתי כבר שאין טעם בחיי ויש ח"ו טעם לסיימם - ובע"ה יצאתי מזה.
נפלתי ביום ג' שעבר.
החדשות אינן יסוד האמת לבניית החיים!

מתחנן להכיר ולהתכון לנקודה זו מתוך בניין!

אחי מכיר את המצב הזה מקרוב.
אני מאוד אובססיבי לחדשות.
יש לי גדר כזה שכשאני לא נכנס לחדשות ומשחקי מחשב וסרטים אז יש לי ערבות על הנקיות.
אבל כנפרץ הסכר באחד מהנ"ל אז זה נגמר בחיפוש תאווה.
כתבתי על זה פעם  - הקו הוורוד.
www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=2729.msg28690#msg28690

בהחלמה
אוהב
הושיעה

תודה רבה הושיעה,
מזדהה לגמרי עם מה שכתבת, גם בפורום פה לא הייתי כמה חודשים (עד אתמול-שלשום) מאותה הסיבה, אבל אחרי הנפילה בשז"ל בשבוע שעבר אני מרגיש שכרגע דוקא מחברים באינטרנט יכולים להדהות עם מצבי.
אובססיה זו אובססיה וגם אם היא לא מסתיימת בשז"ל היא מזינה את המחלה ולא את הבריאות.

הנפילה בשבוע שעבר היתה הראשונה בחצי שנה והשניה בשנתיים האחרונות. זה לא מכוחי - אך אני מרגיש שהקוים האדומים שלי ב"ה צריכים להמתח הרבה לפני התאווה, במקומות של האובססיה, המקומות של המציאות הדמיונית שבניתי לעצמי כנער המשז"ל עשרות פעמים ביום על-חשבון התפתחות חברתית תורנית ולימודית.

אשמח אם נוכל לפתח קבוצה של מתמודדים המתמקדת בקווים הוורודים שהגדרת - אובססיות אינטרניות הרחוקות מתאווה (חדשות, ספורט, פורומים, רשתות חברתיות). כולנו בפורום זה מכירים את עצמנו, ויודעים לאן פריצת קווים אלה מובילה.