אנו כבני אדם נורמטיבים תמיד מחפשים את הרוחניות גם אם אנחנו לא מאמינים בכוח עליון יש משהו בנפש ובנשמה שמחפשת כל הזמן את הצד הרוחני , וללא הצד הזה יש כל הזמן הרגשה של חוסר וחור שחור והחיים מתנהלים ללא משמעות.
אנו המכורים לתאווה כשהתמכרנו לתאווה , גרמנו לעצמנו למלאות את החור השחור הזה בשקר ריגעי וחולף והרגשת כיף ושחרור מהחוסר הרחניות התמידי, וכך כל פעם שזה נגמר אנו מחפשים את זה שוב ושוב , ולאט לאט זה כבר לא מספיק ואנו לוקחים מנות גדולות יותר של תאווה כדי למלא את החוסר רוחניות והחור השחור שלנו כדי לשרוד את היום יום ! וככל שאנו מתמכרים יותר אנו צורכים יותר ויותר תאווה ומקבלים פחות ופחות מהסיפוק שאנו כה מייחלים לו !
כך אנו בעצם הופכים לסוטים !
סוטים מהדרך האמיתית למלאות את החסרים שלנו סוטים מהדרך הנכונה להשתמש עם התאווה !
