בס"ד
אחרי חמישה ימים של התמודדות קשה
שבהם שוחחתי עם חבר מכאן (מאוד עזר לאותם 24 שעות)
השתתפתי בקבוצות טלפוניות
והייתי אתמול לראשונה בקבוצה בירושלים, היה נפלא!
כבר בקבוצה הייתי כמעט בטוח שזה יקרה
זה לא הפריע לי להיות מאושר בקבוצה וגם אחר כך.
היום בבוקר הלכתי לתפילה בידיעה שאחרי שאחזור אתבודד עם המחשב
כל התפילה הייתי במלחמה אבל הפסדתי מראש
קצת מדאיג אותי שאני לא מרגיש כלכך רע..
אני כן רוצה להמשיך בצעדים אבל אין לי את התחושה של הכאב
אני חושש שאולי אני צריך אותה בשביל להמשיך..

אני לא חושש כי מצאתי בקבוצה המון החלמה
המון מרגוע בין החברים האוהבים והשמחים שהיו שם
הקבוצה זה חוויה אדירה, זה שחרור ברמות אחרות
לפגוש את האנשים, לדבר על הסוד הכי כמוס ומודחק
אולי לא כואב לי כי אני מרגיש שמצאתי את התרופה

הקבוצה השאירה עליי רושם עז
תחושת בטחון ושמחה
מיד לאחר מכן הלכתי לאיזה ישיבה באזור המפגש
כלכך נהניתי לבקר שם
מה שמיוחד בזה, זה שלפני כמה חודשים הלכתי לישיבה הזאת ומאוד לא נהנתי מהביקור
הרגשתי לחץ נורא, בדידות נוראית
ואתמול שבקרתי שם כלכך נהניתי, ההסתכלות שלי על הישיבה הזאת השתנתה
פתאום מצאתי שם מלא אהבה, עבודת ה', שמחתי על כל בחורים שישבו שם בשעה כלכך מאוחרת פשוט
פשוט יכולתי לשמוח

תודה רבה לחברים מהקבוצה שקבלו אותי כלכך יפה

שלום העברי.

תחושות כל כך מוכרות. אני זוכר את הנפילה האחרונה שלי וממש בדיוק כמו שתיארת. יצאתי בבוקר לסידורים של הבוקר בידיעה שאני מתכונן אח"כ לחזור הביתה וליפול.

אנחנו מתפללים "קלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכלתי לשנותם". ההתמכרות, וכתוצאה מזה הנפילה, היא מהדברים שאין ביכלתי לשנותם, ואני מודה לה' כשהוא מאפשר לי לקבל את זה בשלווה. ושזה לא יכאב לי כי זה לא תלוי בי ואין לי איך לשנות את זה. אין לי דרך חזרה מלהיות מכור.

את הדברים שביכלתי לשנותם אנחנו מבקשים ממנו אומץ לבצע את השינוי.

איזה יופי ! איזה אופטימיות !
מאד שמחתי לפגוש אותך !
שיהיה לך הרבה הצלחה !

אוהבים!
אחרי הנפילות שלי לאו דוקא שהרגשתי רע מיד אם בכלל. מה שכן, ובפרט באחת הנפילות האחרונות, הרגשתי מנותק. הלכתי במקום הומה אדם והרגשתי בבועה.
הנפילות האחרונות גרמו לי להבין ולהרגיש עד כמה אני חולה וחסר אונים.
בהחלמה.

אולי הגיע הזמן להפסיק להילחם? הרי נלחמת כל החיים, וזה לא עזר לך. לפחות לא לאורך זמן. אולי הגיע הזמן לשנות את הגישה?

אוהב וכואב,
שמח לשמוע על האופטימיות,
ממליץ אולי להוסיף את תפילות הצעדים.. לי זה עוזר.
אבל כפי שאמרת כבר בתפילה הרגשת שאתה הולך ליפול...
אתה מוזמן להתקשר בכל עת שתחפוץ באמת! שמחתי לפגוש אותך.
מקווה לשמוע ימים טובים.
שנזכה, ואין לי ספק שעצם הידיעה שיש עם מי להתמודד עוזרת לא ליפול לעצבות,
אז קדימה לקום ולהמשיך.
אוהב ומחבק, אח.

עברי יקר ואהוב.

הד"ר רשם לך מרשם... קח אותו! לך על זה! הכניעה עוזרת.

גם אני יש לי בדיוק היום את "משאת-חיי". אני לא חייב לחזור מיד הביתה... יש לי זמן לעשות עצירה בדרך בחנות שבכל תקופת-השימוש לא ידעתי שהיא קיימת... רק לאחרונה נודע לי אפה שזה...

אם לא אכנע - מחר אני חוזר לדווח על יום אפס... חלילה וחס!

בס"ד
חברים יקרים, תודה רבה על החיזוקים וההזדהות
אכן, הגיע הזמן להפסיק להלחם, אבל קשה לשנות גישה

ב"ה הכניעה עזרה. חזרתי הביתה מתוך כניעה מוחלטת, התקשרתי לחבר לשתף, ושיתפתי גם את אשתי. הנס קרה.

איזה נס????? אני גם רוצה!!!!! ??? ;D

מתנת הניקיון, לא הבנתי