בס"ד
נראה כאילו בעזרת התכנית והחיבור הרוחני, קוראים נסים
הקב"ה מסייע לאנשים להיות נקיים למשך חודשים ושנים
אך למה אני חייב להישאר מכור?
למה גם בעוד עשר שנים אצטרך להתקשר ולומר שלום אני העברי ואני מכור לתאווה, פורנוגרפיה, אוננות וכו'
על פי הספר הגדול מכור יישאר מכור, ממשילים את זה לסכרת או לרגל גדועה
למה זה לא יכול להיות סרטן? שם יש כאלה שמחלימים בסוף..
אני לא רוצה לנקוט באמצעי הגנה מול מין כל חיי
אם ה' עושה נסים אז למה שלא ייקח לי את המחלה הזאת כמו שהוא ריפא חולי סרטן רבים?

שאלתך נפלאה ביותר, יש לה כבר תשובות רבות(חפש בחיפוש)
אבל בקצרה אענה מה שאני חושב-
מדובר כאן בדרך חיים, התמודדות מול דברים של פנים הנפש.
לפעמים ענווה זה דבר חשוב, היכולת להבין שאתה מכור, ותמיד תישאר מכור זה ענווה אדירה.
אם לא תזכור מאין באתה איך תדע לאן אתה הולך?
אחד הדברים שנותנים לאדם את הנקיות זה היכולת לזכור כיצד הוא היה לפני שהתחיל את הנקיות.
אם אתה שוכח מהיכן באת יש סיכוי שתחזור לשם, היום אני תמיד אומר לעצמי- אני חייב לזכור שלא היו לי חיים טובים כשהייתי שם בתוך התאווה!
שכחת את זה, הדרך לחזור לשם היא מהירה ביותר, אתה הייתה בקבוצה לא? אם אינני טועה הוא סיפר שם על אחד שהיה נקי 25 שנה ואחרי שיצא לפנסיה הוא נפל שוב ובסוף מת מהנפילה הזאת!
ולמה? כי זה תמיד כירסם בתוכו, הוא לא באמת עבד על עצמו אלא עשה שריר, לכן אנחנו תמיד צריכים להזכיר לעצמנו מהיכן באנו וזה זכות! ענווה גדולה! שנזכה להיות מסוגלים לעשות זאת כפי שעשה זאת החבר שבא לתת את המסר.
אוהב ומבין את שאלתך מאוד, אח.

למה יאמרו הגויים.
התוכנית שלנו היא תוכנית של 'איך' ולא תוכנית של 'למה'. למה מקורו הוא בבריחה והכחשה.
אז למה אלוקים החליט? לאלוקים פתרונים. לי יש תפקיד אחד, להביא בחסדו הגדול עוד יום נקי אחד.
אוהב.

www.guardyoureyes.org/forumheb/index.php?topic=4308.msg44710#msg44710

למכור שהגיע לכאן ונמצא בהחלמה יש תשובה טובה מאוד למה ה' הביא אותו לפה.

בינתיים אני מאוד מודה לה' על כך למפרע.

אם לא הייתי מכור ומתגלגל לפה, עוד הייתי עלול להמשיך כל החיים להיות חסיד גדול, מקדש ומטהר את העולם ומנהל אותו, משתמש בכל פגמי האופי שלי למלא את רצוני הקדוש והטהור, מבקר ומבטל כל מי שחלילה לא מתנהל בדיוק כמו ש'מנהל העולם' רוצה.

הייתי ממשיך להיות שקוע בבוץ של בריחה מהמציאות, מצדיק אותה, משכנע את כולם בצדקתי, ומתקדם בצעדי ענק לעברי פי פחת. והכל בשם רוממות הק-ל.

מקוה להמשיך להיות מחובר אליו. לבטל את רצוני באמת ולמסור את עצמי כולי לה', שהוא ברחמיו המרובים ובטובו הגדול יעשה בי כרצונו.
גם בעוד שנה ועשר וחמישים.

העברי יקר!
אין לי המון הבנה,לא בהחלמה ולא במחלה אבל אני ינסה..
אני גם כן נמצא בתהליך הבנה שכל מה שה נותן זה מאיתו, וזה אומר שזה על הצד האמיתי ביותר .גם אם זה אומר שתוולד עם מום,או שיהיה לך מום בעתיד,לך זה מה שיהיה הכי טוב.וזה לפי דעתי היופי בתוכנית שהיא נותנת לנו בטחון מוחלט בכח העליון,בסופו של דבר אנחנו מתקדמים לשם ובע"ה נתקדם!
אז דבר ראשון אל תפחד לשאול שאלות גם אם הם לא לרוח התוכנית,וגם אם אתה יודע שההבנה של התוכנית סותרת לגמרי את השאלה שלך.כי רק ככה לומדים ומתקדמים.
דבר שני לגבי התפילה,אני גם לא מבין עד הסוף למה זה לא כמו גידול שיכול לרדת לגמרי.ואולי יש לזה הסברים מדעיים פיזיולוגים- שנוצרו בשכל שלנו כל מיני קישורים סינפטיים(אם ככה קוראים לזה...) שקבעו לנו במוח שברגע שאנחנו נחספים לטריגר ,מיד תופעל התאווה(נראה לי שהכינוי לזה הוא אלרגיה).אבל כל זה לא משנה ,כי עובדה שהחברים כאן בתוכנית שפועלים עם התוכנית המון שנים מעידים על עצמם,שהתאווה עדיין שם.הם מודעים לה,הם מזהים אותה,והם מאבחנים אותה כל יום בחשבון נפש. אז עובדה -זה לא עובר לגמרי.זה החלמה.
אל תתפס לפן השלילי של המילה חולה,תתמקד יותר בפן ההתקדמותי של המילה החלמה,זה התקדמות מתמדת,זה עוד קישור לה',עוד חשבון נפש. חיים מחוברים לבורא.
בהצלחה!

עברי היקר،

תודה על השאלה.

בספר הלבן שואלים את השאלה שלך וגם עונים תשובה:
אלוקים רוצה שנשאר מכורים (אבל בהחלמה)، כדי שנמשיך לעשות את הפעולות שמקרבות אותנו אליו، כל פעם מחדש.
כל יום. כל יום. רק להיום.

כי אחרת אנו נהייה פשוט רובוטים.

בהחלמה

זוכר מה שאמר נותן המסר ביום שלישי -"היום אני כבר חושב שזו המתנה הכי גדולה שה' נתן לי !". ודי בזה.

מעניין לשמוע האם מי מהחברים כתב צעד 4 על אלוקים שעשה אותו מכור ויוכל לשתף אותנו בזה?

אשרי העם ש"ככה" לו!

אתה לא חייב להגיד שאתה העברי, אתה יכול להגיד שאתה הלועזי.... אם דווקא תרצה!
[color=purple][size=14pt]
ועכשיו בשיא הרצינות, איזה חלק אתה רןצה להפסיק?
להודות בכך ש"אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו"?
לבדוק אפה בדיוק עלי לבקש את סליחת האחרים?
לבדוק אפה בדיוק עלי לסלוח לאחרים?

תבין יקירי וחביבי. מדובר פה על דרך-חיים. על שלווה, על מנוחת-הנפש. שלא כל נהג שעוקף אותך בכביש מקפיץ אותך. אמנם אתה לא תקבל כל מה שתרצה אבל אתה תרצה כל מה שתקבל! לא תנסה כל הזמן להשוות עצמך לאחרים ולקנאות ולהתעצבן וכו'

זאת המטרה.

סיבה נוספת, בגמרא יש שאלה למה בנ"י לא קבלו את המן פעם בשנה? למה כל יום צריך לחכות לנס שהמן ירד? התשובה היתה שהקב"ה רוצה קשר עם ברואיו! שיבקשו ממנו!

כי הוא רוצה אותך קרוב אליו... הוא רוצה שתפנה אליו בלשון שלך: "אבא יקר, אני לא יכול מול זה, קח לי את זה בבקשה"!

לא כמו הנחש שקללתו היא "ועפר תאכל" יש שפע! בכל מקום שהוא הולך ואין לו שום קשר לבורא! "הכפירים שואגים לטרף ולבקש מקל אוכלם = לבני עורב אשר יקראו!"

למה שייקח לך משהו שאתה כל כך רוצה?

חסום היקר,
אני רוצה החלמה. אני גם רוצה מחלה.
למה אתה קובע שהרצון הקובע שייך למחלה?