חבר בתכנית, שלקח על עצמו להתייעץ עם חברים על כל דבר, קטן כגדול, שאל אותי האם לקנות כרטיס לוטו או לא.
אז חוץ מהדברים הרגילים שאומרים מחוץ לתכנית (שלוטו הוא מס מיוחד על טיפשות, של מי שאינו יודע לחשב את סיכויי הזכייה הקלושים; וגם: שבניגוד לבדיחה הידועה, אלוקים בהחלט יכול לארגן לי סכום כסף גדול בלי שאקנה כרטיס), ניסיתי לחשוב מה הדבר הנכון בעיניים של התכנית.
אם מישהו פה ביקר פעם בכל מיני מקומות של תאווה, אולי הוא שם לב לפרסומות הרבות שיש שם לאתרי הימורים. וגם להיפך: באתרי הימורים יש המון פרסומות לתאווה (אתם לא צריכים ללכת לשם לבדוק אותי. תאמינו לי שזה המצב). למעשה שתי התעשיות שלובות זו בזו, ולא רק באינטרנט. לכאורה מה הקשר?
חבר האיר את עיניי שהקשר ברור: בשני המקרים מוכרים לנו אשליה, פנטזיה. התאווה היא אשליה של התחברות, תחליף זול לאהבה; ההימורים הם אשליה של התעשרות, תחליף זול ללהיות אדם גדול. כשאני קונה כרטיס לוטו, יותר משאני משלם על האפשרות לזכות בלוטו, אני משלם על האפשרות לפנטז על זכייה בזמן שיחלוף מהקנייה ועד ההגרלה.
אבל התכנית מלמדת אותי להפסיק לפנטז ולהתחיל לחיות. לקבל את המציאות כמו שהיא, ולא לברוח למחוזות של אשליה. התכנית מלמדת אותי שעצם העיסוק במה שהיה יכול להיות הוא רעל עבורי. שהוא מבטא חוסר אמונה שמה שריבונו של עולם נותן לי ברגע זה הוא בדיוק הדבר הטוב ביותר עבורי. כל החיים נלחמתי במציאות, הסברתי לעצמי חזור והסבר שאם רק היה לי יותר כסף או אישה אחרת או בית אחר או ילדות אחרת או אלהים אחרים אז הכול היה הרבה יותר טוב. וכשדברים לא עבדו כמו שרציתי, התאכזבתי והתמלאתי תסכול וברחתי למקום היחיד שבו יש לי שליטה, ולו לרגע אחד. אבל בתכנית אני לומד לחיות את הרגע הזה. אני לומד שציפיות הן כריות אחרי הפלה. סליחה, ציפיות הן טינות בהריון. ושלקנות כרטיס זה בסך הכול לשלם כסף כדי להוסיף עוד אכזבה לערימת האכזבות שמרחיקה אותי מהחיים ומחיבור לאלקים.

תודה ד"ר!
תזכורת מאלפת לחשוב מכל בתוכנית.
הלוואי שאזכור זאת בכל רגע כי אני רב הזמן מתכנן ולא פועל.
נעם

תודה דוק.

יש לי קצת ניסיון בנושא, אני מקווה שזה יועיל:
כפי שכבר שיתפתי בעבר (פוסט בשם "ההבטחות של התכנית" או משהו כזה), הייתי במצב כלכלי לא פשוט - חובות, הוצל"פ ומה לא?
כמו הרבה במצבי ניסיתי את מזלי בלוטו: מילאתי טופס משולב עם הרבה "עתיד" והתפללתי.
הו... כמה שהתפללתי לא זכור לי מתי הייתה עוד פעם כזו שהורדתי כל כך הרבה דמעות.
חיכיתי בכיליון עיניים לפרסום התוצאות ו... 5 מספרים בינגו !!!
הייתי בטוח שכבר זכיתי לפחות כמה מאות אלפים.
רצתי למחרת למרכז של מפעל הפיס בת"א ויצאתי עם צ'ק בסך :32,000 ש"ח בלבד.
קצת אכזבה אבל... בהחלט סכום מכובד.
אחרי עוד פעם או פעמיים זכיתי שוב ( אחרי הרבה תפילות ובכיות) אך הפעם בסכום פעוט של כ- 3000 ש"ח.
הסכומים אללו קצת העלו בלבי שמחה בתוך כל העצב והבדידות שהייתה חלקי בתקופה זו.
אך לא ממש דגדגו לחובות העצומים שבהם הייתי שרוי.
אחרי מספר פעמים נוסף כשראיתי שנגמר ה"מזל" הפסקתי למלא לוטו.

כשהגעתי לכאן והתחלתי דרך המון חוסר אונים לעשות תכנית, החובות התגמדו והיום ב"ה אני מפרנס יחיד ויש לי רק כמה הלוואות קטנות של כמה עשרות אלפים ובית ללא משכנתא.
היום אני מבין שבעצם הכרחתי את אלוקים לתת לי לזכות בלוטו ושזה לא היה ממש טוב בשבילי.
הזכייה בלוטו לא הביאה לי שום מזור לתחלואי ובזכות התכנית הנפלאה הזו יצאתי מהמשבר בכלכלי ללא עזרתו של מפעל הפיס.

אני לא אומר שלא אמלא יותר לוטו, אך אם אעשה זאת מתישהו בעתיד זה יהיה תוך תפילה פשוטה: "רצונך ייעשה בחיי..."
אם זהו רצונו של אלוקים - אז בוודאי אזכה ואם לא אז לא.

בהחלמה.

תודה. חמוד, אהבתי. אגב, את המתלבט הייתי שולח לעשות את מה שעשיתי אני במשך זמן - למלא טור אחד בלבד של 2 משבצות... שירגיע את ההשתדלות שלו...

ואם כך, נראה לי להקשות, דמאי יהיה הדין בהימור הנקרא בלע"ז 'ווינר', דלכאורה, אליבא דקושטא, אין ממכר ליה בהאי ההימור אשליה דזיבורא?

וברצינות, בהימורי ספורט, הדבר לא פועל בצורה כזו, הדבר פועל בצורה הרבה יותר ראלית, גם בזה אמור להיות בעיה?

דוקטור

ניסחת את זה בצורה מעולה.

כמה פעמים שהתובנה הזו בדיוק! עלתה בראשי.

כל כך צודק

ד"ר יקר וחביב. קצת היסטוריה...

הרבה לפני שידעתי שאני מכור קניתי לוטו. נהגתי בשיטת אסירות, למלאות רק טור א'. יצאתי חובת ההשתדלות. לאט לאט מצאתי עצמי ממלא רק טופס א'... ורק א' מכל סוג... עד שהבנתי שזה לא טוב בשבילי ושזה משגע אותי כל פעם מחדש... גיליתי שאני חסר-אונים מול זה והשתדלתי להמנע מלהגיע לתחנת-דלק ליותר מאשר תידלוק-תשלום וביי ביי... כאמור ללא ידיעה שאני למעשה עושה צעד ראשון בהתמכרות ללוטו...

אותו סיפור היה עם עיתונים.... קניתי וקניתי וקניתי. וקראתי מעמוד ראשון עד אחרון ללא אפשרות לעצור.... הפרנסה בבית עמדה על כרעי תרנגולת אבל אני "חייב לדעת מה קורה"... עד שהבנתי שאני גם שורף כסף גם שורף זמן וגם מאבד שפיות ושלווה... והפסקתי גם עם זה... (הלוואי הייתי יכול לנהוג באותה שיטה גם עם ההתמכרות המינית שלי )

לאחרונה אחי ביקש ממני לעשות לו טובה. הן הוא גר בארץ אז אולי אוכל לקנות לו כרטיס פעם ב..., כמובן ששמרנו חשבון והוא העביר לי את הכספים.  שמתי לב שאחרי שנים "נקיות" אני מתחיל לפזול שוב לכיוון. ולרכוש גם לעצמי. אמרתי לו שמסיבות השמורות עמדי לא אוכל להמשיך לעשות לו את החסד הקטן הזה.