אני לא מבין איך אפשר לעשות את המסע של ה-90 יום אם אני בקושי מצליח שבוע לשמור???

3 תשובות יש לי אליך, אבל קודם כל אני חייב לומר כי כל הכבוד שאתה מנסה ואתה במקום טוב עם חברה טוב!
1) אתה לא אמור לחיות שעכשיו אתה צריך להיות נקי מהיום והלאה, אז קח רק 90 ימים להיות נקי, ואח"כ נדבר...
2) יש כאן כלל מאוד חשוב בפורום- תהיה נקי היום אבל רק היום, ומחר כבר תדאג להיות נקי רק אז ורק לאותו היום וכך הלאה...
3) כאן בתוכנית 90 זה תוכנית מסודרת עם כולם ביחד ואתה חלק מקבוצה וזה הרה יותר חזק.
בהצלחה וכולנו איתך!
אש

אני משתמש ותיק פה ועדיין אני בדיוק במצבך לצערי .
אם אתה שואל אותי זה הכל מתחיל ביראת השם.  אמונה, אלו הדברים הבסיסיים והראשונים .
דבר איתו ,שתף אותו , תן לו להיות חלק מחייך ,תדע שהוא תמיד איתך ובעזרת השם יהיה טוב .
בהצלחה חבר

אם הייתי חושב על תשעים יום לא הייתי מצליח יום אחד. אם הייתי חושב על זה שאני מכור וכל החיים ככה לא הייתי מצליח גם יום אחד. מה שעובד בשבילי זאת התפיסה הזאת, רק להיום. אני מכור רק להיום. ואני מתפלל לוותר על השימוש שלי רק להיום. אם אני רק אחשוב מעבר לזה או אשלה את עצמי שאני כבר אחרי אני אהיה עמוק עמוק בח**. וקראתי את המנטרה הזאת עוד הרבה לפני התוכנית וראיתי בה ניו איג' חמוד, ויש גם תורה בליקוטי מוהר"ן וסרט לחיות את הרגע, אבל זה לא עזר לי בחיים. ולא הצלחתי באמת לחיות את זה. ולפי זה. גם היום אני לא הכי חי על פי זה, אבל אני יודע שאצלי זה חיים ומוות. זה לא ניו איג'. לא משהו שאולי יעשה לי איכות חיים. חוויה. או סצנה טובה לסרט נחמד. זה החיים שלי. אם אני אפספס אני אתפספס ואני ממש ממש ממש לא רוצה ללעוס עוד פעם את כל מה שלעסתי כל החיים. ככה זה אצלי. אני מלמל חוסר אונים ורק להיום ומתפלל. כל דבר אחר גדול עלי ומפרק אותי. כן, אני קטן. מודה בזה. אני מנסה להפסיק לחשוב שאני מצ'ואיסט או צ'אק נוריס זה הוביל אותי בדיוק לכל המקומות שנמצאות לי עדיין בקרביים וביותר מחמישים אחוז במגירות אחסון במח. שלא לדבר על הבוידעמים. רק להיום. אני מכור. ורק להיום אני מתפלל ומתחנן שאלוהים יעזור לי. ועושה פעולות.
בהחלמה.

לדעתי הענייה, ההבדל בין תשעים ימים לרק להיום תשעים פעמים זה ההבדל בין התחדשות להתמרחות. זה החידוש בחיים. זה מאוד עמוק בשורשים התורניים, עניין ההתחדשות, שאנו אומרים כל בוקר "רבה אמונתך" שהיום ה' מאמין בי ורק להיום...ועוד עניין בנידה שלא שמתחתנים ואז מותר הכל ואז זה נמרח והקסם יורד ואז יש את נידה לרפאות את זה ועוד הרבה דברים יש בעניין הזה, וכן גם ה' מחדש בכל יום בטובו תמיד, ישר כוחך וחזקו ואימצו!

וואווו לא ציפיתי לכזה הרבה תגובות בכזה קצת זמן.
תודה רבה לכולכם!

אתה נגעת פה בנקודה מאד חשובה של המסע הזה.
המסע הוא לבעלי רצון, ורובנו ככולנו הם כאלה, ולכן הוא נותן "פוש" לתת מתקופות רעות, וכולנו כמובן יודעים מה זה תקופות רעות שהנפילות פשוט לא מרחמות.
אבל אחר שמגיעה ההארה משמיא, מנצלים אותה עד הסוף וממילא הסוף כבר נראה הרבה יותר מושך, וממשיכים בדרך הזאת.
לומר לך שכולם משלימים 90 יום? זה לא נכון.
לפעמים התאווה פשוט שולחת זרועות למוח, והשליטה לא בידך, ולא משנה אם המסע הוא 90 יום או 90 שניות.
זה לענ"ד. לילה טוב ונקי!
תורת.

תודה רבה סידרת לי את הדברים!
(דרך אגב מרן נפטר אז תשנה את סוף החתימה שלך).

אויש.
עדיין כואב.
משנה עכשיו.

שלום!
מכיר את ה-'יהי רצון' שלפני  פרשת התמיד בסדר הקרבנות?: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתִמְחוֹל לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ... וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ קָרְבַּן הַתָּמִיד שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ..." רציך רחמים בשביל הצעד הראשון, לחזור לחיים, ושוב רחמים בשביל להמשיך לחיות...

ולעצם העניין, יש כאן שני עניינים: אין לנו שליטה על העתיד, אני יכול להחליט בקושי על השניה הקרובה. את המאמצים שלנו אנחנו צריכים למקד בעכשיו - לשמור על נקיות רק-להיום. ההחלטה היא שלנו - והרחמים האלוק' נותנים לנו חיים.
עניין שני: מחקרים שנעשו מראים כי חומר כלשהו שמופרש במח בעת שימוש בתאווה מפסיק להיות מופרש, או שהשפעתו נחלשת, לאחר 90 ימי נקיות. אני משער שכמות הימים יכולה להשתנות מאדם לאדם, ובוודאי שאין בזה ערובה נצחית. לענ"ד יש בזה בעיקר בחינה של "הבא להיטהר מסייעין בידו", חלק מה'סיבוב השני' של הרחמים, שהובא למעלה...
לדעתי הצבת יעד של 90 יום יכולה לבוא בחשבון למי שנופל פעמים בודדות בחודש, אך למי שנופל על בסיס יומי או שבועי 90 יום זה משהו כמו לאמר שיש תרופה אמיתי! רק היא נמצאת על הירח  .
אבל יש תרופה, והיא נמצאת כאן היום, ורק להיום. לא בטוח שה' יקל עלינו את הדרך, אך די ברור שה' רוצה שנלך בה, אחרת הוא לא היה שם אותנו כאן, אלא מזמן לוקח אותנו למקום אחר, בלי צעדים...
בקיצור, אל תתן ליעד ה-90 יום לנהל אותך, יש אפשרות להתקדם באופן מדוד, צעד קטן אחד אחרי השני.
תקרא כאן בפורום על 12 הצעדים, על הקבוצות הטלפונית, על הקבוצות הפיזיות, תתחבר כאן לאנשים טובים בפורום, תדבק בחברים, ותמצא ששכינה ביניהם.

רוב ברכה 

תודה לך קווה. רציתי לכתוב בדיוק את המסר שלך ולא ידעתי בדיוק איך. התחברתי לכל מילה שלך.

90 הימים הם לעניות דעתי יותר סימן מאשר סיבה.
זה סימן לבדוק האם כוח הרצון שלי מסוגל לפעול כנגד התאווה. כי אם לא, אין כזה מסלול...
זו דרך טובה לכל אדם לברר לעצמו האם ועד כמה הוא אובססיבי.
הרבה פעמים רצינו להפסיק. אבל כשפוגשים את האתר הזה הרצון מקבל מילים ברורות. וזו עת נכונה לבדוק כמה כוח הרצון שלי קיים בזמן של קושי.

בהחלמה לכולנו
תודה לפותח הפוסט. ותודה למגיבים השונים.
אוהב
הושיעה

תודה רבה לכם!
אז לסיכום אם הבנתי נכון ה-90 יום נועדו לבדוק את כוח הרצון שבאדם
והבא ליטהר מסייעין לו.