מנסה לפקס את עצמי נכון:
אני מכור ואני אמור לקבל את המצב הזה כנתון. ככה אלוקים רוצה שאני אהיה. וככה יהיה המגע שלי על המציאות.
הבעיה היא, שעצם ההגד שאני מכור ושאלוקים רצה את זה, מסתבך עם כל ההגדרה של המחלה וההתמכרות, הרי עיקר הבעיה היא הפספוס של החיבור עם אלוהים, ומה, זה מה שהוא רצה? שאני אהיה מנותק? ממנו?

(חושב להוסיף משפטים אבל מרגיש שזאת תהיה התפלספות מיותרת)

אני מכור ולכן אני תלוי יותר מאחרים בחיבור שלי לאלקים. כי ברגע שאני מתנתק אני נופל מטה מטה, ושום דבר לא יכול לעצור אותי. כנראה שאלקים רצה שיהיו אנשים כאלה, שלא יכולים להסתדר אפילו רגע בלי להיות מחוברים אליו.

דוקטור, אתה תותח ממש, אני באמת עמדתי לכתוב דבר כזה אבל ממש כתבת אותו הרבה יותר טוב ממה שאני הייתי חושב לנסח, אבל יש לי בכ"ז מה להוסיף על הדברים הנפלאים.

  בפרשה האחרונה ידוע המדרש כי יצחק ורבקה התפללו לבן וה' נענה ליצחק משום ש- "אינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע".
  עכשיו לעזוב את ההסברים על העניין הספציפי הזה שם, גם ידוע על קללת הנחש שכתוב "ועפר תאכל כל ימי חייך" ולכאורה נראה כי הקללה הוא בכלל לא קללה אלא הרכה! וכך גם תאמר שהמחלה היא בעצם דבר רע. עכשיו אני לא אומר שכל אדם אמור לחלות, כי אם אתה לא חולה אל תעשה את עצמך חולה, אבל באחרית דבר, יש משהו מאוד מעניין (דווקא כתבתי בלוח המרכזי שאלה פילוסופית כזה בעניין זה).
  מה יש לנחש? הכל, ולכן מה? הוא לא צריך כלום. קח משל של אבא שנותן לבן שלו הכל, בית גדול ומפואר עם משרתים, המכונית הכי טובה בשוק ועם נהג פרטי בשבילך, הפלאפון הכי טוב והמכשירים הכי טובים והכל, וגם כסף בלחתי מוגבל, אבל זה הכל בתנאי אחד, שלא תנסה ליצור שום קשר עם אבא...האם תיקח את ההצעה?

לענייננו אנו, ידוע כי כל המטרה של העולם הזה הוא לידבק בה' וכן כל המצוות בתורה, ולכן, משמע כי אנו רוצים קשר עם הקב"ה, קשר מתמיד, ומה שה' אומר לנחש זה בעצם "קח מזון בשפע ואל תבוא אלי אף אפעם, אני לא רוצה לשמוע או לראות ממך".

הדוקטור הסביר מאוד יפה כי להיפך ממה שהיינו חושבים, בעצם, אנחנו מי "שלא יכולים להסתדר אפילו רגע בלי להיות מחוברים אליו (לה')" שזה פשוט לא עובד! אם אנחנו מתנתקים, נופלים! לכן צריך להיות איתו כל רגע! יש כאלה שבקושי בתפילות 3 פעמים ביום הם עם ה' וזה בהנחה שבאים לכל התפילות!
  לא שאני אומר שהמחלה זו סיטואציה טובה, אבל בעצם זה שאתה מוצא שאתה חולה בה מראה שה' רוצה אותך קרוב, ואם תנסה להתרחק הוא יהרוס לך את החיים ממש כי הוא רוצה בקרבתך! אתה, בגלל שאתה חולה, צריך תמיד לזכור את ה' ולהיות בקשר איתו ולמסור את חייך לידיו ואת כל החבילה! אדם נורמלי צריך לקנאות בך!

  משל למה הדבר דומה? לאדם עיוור שמסתכל על השמש ולא נע או זע, ובא אדם עם ראייה 20\20 ולא יכול אפילו להיסתכל במצמוץ מזווית העין. העיוור ילעג עליו ויאמר כי הוא יכול להיסתכל על השמש בלי בעיה והזה שלא עיוור הוא אפס ולא יכול, מה אתה חושב עליו? זה הגיוני? לא! כל בר דעת יודע כי העיוור משוגע! אתה רואה, את מה? את אלקים! אתה מחובר אליו! ואתה ירא ממנו כ"כ (ואם נאמר שבנמשל השמש הוא האלקים) אז אתה רק מביט לאלקים ואתה כזה מרגיש אותו כאשר אדם נורמלי (שהוא העיוור) יכול "להיסתכל" ישר לתוך ה-"הפרצוף" של אלקים ולא לקרוץ. אז תגיד לי אור יקרות, מה יותר טוב? מי יותר יקר לאלקים? אתה או הזה שרואה נשים עם ביגוד מינימלי בחוף ואינו ממצמץ? אם האלקים נתן בך יצר כ"כ חזק אז משמשע שהוא משקיע בך.

  ואם תשאל איך יצר חזק זה השקעה באדם? אז מכיר את הסיפור על ריש לקיש אולי? הוא היה ראש הגנבים ובא לאנוס את רבי יוחנן! ומה יצא ממנו? האמורא העצום ובר פלוגתא של רבי יוחנן, רבי שמעון בר לקיש! היצרים הם לא מלאך רע אחד ומלאך טוב אחד (זה הנוצרים שהמציאו את זה וזה נורא ושטיפת מח כל הסרטים האלה שמראים את זה ככה), הם כח אחד! הם דחף, כמו שהבאתי המשל, כשאני חושב על היצרים אני חושב על הפסוק שנאמר לראובן, "כפחז המים אל תותר", זה כמו פחז של מים והשאלה זה לאן אתה תכוון אותו, האם לרע, להשמיד עיירה, או לטוב, להשקות שדות? כתוב בבראשית "טוב מאוד", הטוב זה יצר הטוב והמאוד זה יצר הרע והם תלויים אחד בשני כמו שהמילה מאוד תלויה במילה טוב וגדלות הביטוי שם של טוב תלוי במאוד! זה רק הצדיקים הגדולים שיש להם יצרים חזקים וכן הרשעים הכי גדולים הם הצדיקים הכי גדולים! התפוח אדמה שיושב לו על הספא ועושה כלום הוא לא צדיק ולא רשע והיצר שלו חלשלוש.
  בגמרא מסופר על שחכמים ביטלו את יצר עבודה זרה, ומה יצא מזה? נתבטל הנבואה והתחיל החילון, זה יד ביד הטוב והרע, וגם כשניסו להרוג את יצר התאווה אז אפילו תרנגולת לאהטילה ביצה 3 ימים והבינו כי צריכים להחזיר אותה, העולם נברא באיזון מלא של הכחות ואם אתה מגלה שלך יש יצר לתאווה ענקית, כמו לכולנו, אז יש לך גם את היצר ההופכי, הטוב, בעוצמות שהם חבל על הזמן!

בהצלחה וישר כוחך וחזק ואמץ ודע כי ה' אוהב אותך מאוד!
אש 

כן. זה ברור לי. יש לי תקע שאם אני לא אתחבר למקומות הנכונים שלשם כך הוא יודע אני אתחבר/אתנתק למקומות אחרים. של בעע.
אני לא שואל על עצם הניתוק חיבור ממנו וזה שקיימת האופציה אשלייתית של להתחבר למקומות אחרים ולינוק מהם. אני מדבר על כל השנים האלה, כל הניתוק הזה, כל האגו, כל הבריחה ממנו, כל הטיפוח העצמי והשליטה, כל הגי'גבייתים שיושבים עמוק בראש, מה איתם? כל המקומות האלה שהיו בכלל בשלבים לא מודעים, למי הם שייכים? (שאלה במלים גדולות מדי, מתכוון: איך מקבלים, איפה אני עושה את ההבדלה בין החיבור לניתוק, מאיפה נכנסתי אני ופישלתי. הרי באופן פשוט כל הבאג הזה, לא עצם הקיום של התקע שבלעדיו אין חשמל, הוא גם ממנו. אוף לא יודע אם התנסחתי נכון ואמרתי את מה שרציתי)

לענ"ד החריבה, המשפט הזה הוא לא יותר ממשפט עידוד.
ידוע בעולם המוסר, שיש שני סוגי נסיונות. נסיונות נטו, ונסיונות מיותרים, שאנו מכניסים אותם אליהם.
אז האם הקב"ה רצה שנהיה בתוך זה? אני לא בטוח. אם אתה שואל אותי, מי שם עיניו באינטרנט יש לו חיסרון חמור אפילו מאד ביראת שמיים. אז מה יש לצפות, שלא נכשל? ידוע מפורסם ובדוק, שכמעט כל אחד שעלה על האינטרט נכשל, גם אם זה בטעות. היום זה פחות או יותר עובדה.
אז נכון, הקב"ה איתנו גם בשפלים הכי עמוקים, אבל במצב שלנו גם אם לא יהיה אינטרנט במחשב ובפלאפון יהיה עוד אופנים נרחבים ליפול, ואכמ"ל.
ה' יחיינו ויזכנו להאריך ימים בשמחה ואושר ובלי תאווה מיותרת אכי"ר.

אם השאלה היא "מי אשם" אז עבורי היא לא רלבנטית. אני מנסה להפסיק להיות מנהל החשבונות של העולם.
אם השאלה היא "מי אני" אז.
אם השאלה היא "מה הייתה התכלית" אז עבורי זו בדיוק הייתה התכלית - כדי שאגיע לחיות חיים של חיבור יותר עמוק. חברים מספרים שבמבט לאחור היה שווה הכול כדי לזכות לחיבור הזה.

נראה לעניות דעתי שזה פסול לומר שכל מי שנכנס לאינטרנט הביא רעה על עצמו, זה כבר מהחיים וה' הביא לנו ניסיון שעוד "עין לא ראתה זולתך" הדור הזה "סלה", וזה איום ונורא, אבל גם היצרים הטובים שלנו הם חזקים מאוד, כי "זה לעומת זה עשה אלקים". אל תתיאש, זה לא שה' איתך בשפלים ובמעליות, הוא פשוט תמיד איתך, זהו, זה השטן שמנסה להסיט אותך לחשוב שיש זמן שה' לא איתך, ואני לא מדבר על חילול ה' באפיקורסות או עבודה זרה או המרת דת או אנטי-יהדות שזה כבר האדם שהרחיק את ה' ממנו...